פרשת הולילנד: גזרי הדין של כל המורשעים
לבד מאהוד אולמרט, שלחה פרשת השחיתות הגדולה בתולדות המדינה לכלא גם את יו"ר בנק הפועלים בעבר ומהנדס העיר. מהנדס העיר ירושלים לשעבר אורי שטרית נשלח ל-7 שנות מאסר, היזם הלל צ'רני נידון ל-3.5 שנות מאסר, אביגדור קלנר ל-3. כל המורשעים ייכלאו ב-1 בספטמבר
גזר הדין של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, שנשלח לשש שנות מאסר, במסגרת משפט הולילנד - שיאה של פרשת השחיתות הגדולה בתולדות המדינה - האפיל על עונשם של המורשעים האחרים בפרשה. גם אלה נשלחו למאסרים ממושכים, כל אחד לפי חלקו בפרשה, במה שהוגדר כ"ניקוי אורוות". השופט רוזן הודיע כי כל המורשעים ייכלאו ב-1 בספטמבר.
לגזר הדין המלא - לחצו כאן
הלל צ'רני - מאסר של שלוש שנים וחצי
אביגדור קלנר - מאסר של שלוש שנים
מאיר רבין - מאסר של חמש שנים
אורי שטרית - מאסר של שבע שנים
אליעזר שמחיוף - מאסר של שלוש שנים וחצי
דני דנקנר - מאסר של שלוש שנים
המנהל בפועל של הולילנד, היזם הלל צ'רני שנשלח למאסר של שלוש שנים וחצי, הוגדר על ידי הפרקליטות כנאשם מספר 1, המוח שמאחורי הפרשה. בכתב האישום תואר כיצד ידע שיזדקק לתמיכתם של אנשי ציבור רבים כדי לממש את המיזם, רקם יחד עם עד המדינה שמואל דכנר תוכנית בת כמה שלבים והעניק טובות הנאה כספיות ואחרות לנבחרי ועובדי הציבור האמונים על קידום הפרויקט.
השופט רוזן ציין בגזר הדין בנוגע לצ'רני כי הוא "עמד מאחורי עד המדינה. הכספים הניעו את מכונת השוחד המשוכללת. חלקו משמעותי ביותר, העבירות בוצעו לאחר תכנון מדוקדק. הוא ביקש למסד את מערכת היחסים המושחתת ביחד עם המדינה. מדובר בהעברת מיליונים במשך שנים למטרות מושחתות בהיקף חסר תקדים".
לפי הפרקליטות שדרשה לגזור עליו 8 עד 10 שנות מאסר, צ'רני העביר שוחד תוך שימוש ב"שיטות שונות של העברת כספים והסוואתם באמצעות מערכת כוזבת של כיסוי ותיעוד חשבונאי". עד 1999 העביר צ'רני כמעט 9 מיליון שקל במסגרת הזו, והמשיך להזרים כספים גם בשנים שחלפו מאז. כך "התקיימה במחשכים מערכת יחסי שוחד מסועפת בהיקפים נרחבים", צוין בכתב האישום, כשבמתחם הולילנד הלך ונבנה בפועל פרויקט מגורים בעל נפחי בנייה בהיקף חריג מאין כמותו. בסופו של דבר הוא הורשע ב-19 עבירות שוחד, בהלבנת הון ובשתי עבירות של רישום כוזב במסמכי תאגיד.
נאשם מספר 2, אביגדור קלנר, שנשלח לשלוש שנות מאסר, היה שותף להקמת חברת "הולילנד פארק", שימש בה מנהל פעיל והיה שותף מלא לקבלת ההחלטות שבה. בכתב האישום הוא תואר כשותף לתוכניתו של צ'רני, שפעל באופן שיטתי ונתן טובות הנאה כספיות ככל הנדרש לצורך קידומה. הפרקליטות אף טענה כי בין היתר בהוראתו, במהלך השנים 2007-2003 נתנה "הולילנד פארק", כספים בסך של 3,264,725 שקלים, כשוחד לעובדי ציבור שונים. בסך הכול, בפרשת הולילנד ובפרשת זרע, הוא הורשע בשש עבירות של מתן שוחד ובשתי עבירות של הלבנת הון.
הפרקליטות דרשה לגזור על קלנר עונש של שש עד שמונה שנות מאסר. על קלנר ציין השופט רוזן בגזר הדין כי הוא "היה חבר קרוב של עד המדינה. הוא פעל מתוך מטרה לגרוף לכיסו במקביל להעצמת הונו. קלנר הובל על ידי עד המדינה. יש בהרשעתו לפגוע בפרנסת משפחתו, הפגיעה בהם היא רבה ומשמעותית. הוא זוכה בחלק מהאישומים ויש בכך להביא להקלה בעונשו".
דני דנקנר, לשעבר מנכ"ל אריסון השקעות שכיהן בעבר גם כיושב ראש דירקטוריון בנק הפועלים, נידון באחרונה לשנת מאסר בגין הפרת אמונים בתאגיד וקבלת דבר בתחבולה בתפקיד זה והיום נידון לשלוש שנות מאסר על חלקו בפרשת הולילנד. בין השנים 2002 ל-2004 הוא שימש יו"ר דירקטוריון משותף של תעשיות מלח ופעל לקידום שינוי בייעוד קרקעות של החברה. לשם כך העביר למאיר רבין כ-1.1 מיליון שקל, ועל כן הורשע בשלוש עבירות של מתן שוחד ובעבירה של הלבנת הון.
על רבין דרשה הפרקליטות לגזור עונש של חמש עד שבע שנות מאסר, והשופט רוזן קיבל חלקית את הדרישה וגזר עליו חמש שנות מאסר. "הוא פעל עם עד המדינה", ציין השופט רוזן בהתייחסו לרבין. "הוא ידע לתפעל את השטח כשעד המדינה לצדו. הוא היה האיש שהעביר את כספי השוחד ליעדם. הוא ועד המדינה פעלו כמכונת שיחוד משומנת ומשוכללת. רבין פעל מבצע כסף. הוא שחה כשחיין מיומן בעולם השוחד ורכישת עובדי ציבור לצורך גריפת כספים לו ולשולחיו".
רבין, נאשם מספר 5 שהועסק כעוזרו האישי של דכנר, ניצל לפי הפרקליטות, "את קשריו החברתיים והמשפחתיים עם שורה של נבחרי ועובדי ציבור, שמתוקף תפקידיהם היה בידיהם להשפיע על זכויות ותהליכים בנוגע לפרויקטים נשוא כתב האישום". רבין שימש איש חזית של עד המדינה בקשרים שנוצרו עם נבחרי ועובדי הציבור ובעניינים כספיים, "וביצע בהוראתו פעולות כספיות שונות", ובמקביל שימש "כידם הארוכה" של נאשמים נוספים בפרשה. הוא הורשע בשתי עבירות שוחד ובעבירת הלבנת הון.
הפרשה החלה הודות למעורבותו של איש מפתח נוסף, האדריכל אורי שטרית, נאשם מספר 7 שכיהן כמהנדס העיר בין 2000 ל-2006. על שטרית שנשלח לשבע שנות מאסר ציין השופט רוזן בגזר הדין כי "הכספים שהועברו לו ניתנו לו באמצעות אחיו, הכספים הוסוו בדרכים שונות. הוא נטל כספי שוחד ממני אחד ויחיד - בצע כסף".
מתוקף תפקידו שטרית היה הגורם המקצועי הבכיר ביותר בתחום התכנון והבנייה בעיריית ירושלים - ולכן הייתה חשיבות רבה לתמיכתו בפרויקט. תחילה הוא התנגד לפרויקט, אך ב-2002, לאחר שנקלע למשבר כלכלי משום שהיה ערב לחובותיו של אחיו שהלך לעולמו, חלה תפנית בעמדתו.
לפי כתב האישום, שטרית פנה אז לאולמרט והבטיח שיעשה הכול כדי לסייע לו. אולמרט פנה אז לעד המדינה ואמר כי תמורת סיוע לשטרית, הוא יתמוך בפרויקט וייתן גיבוי להחלטות שטרית לטובת היזמים. צ'רני אישר את הבקשה, ובעקבות זאת שטרית קיבל כספים ובתמורה אישר את התוכניות. כך, בין 2003 ל-2007 קיבל שטרית טובות הנאה כספיות ואחרות בשווי של לא לפחות מ-1.4 מיליון שקל. "הוא נטל שוחד
בעיניים פקוחות", הצהיר השופט, שהרשיע אותו בארבע עבירות שוחד ובשש עבירות של הלבנת הון.
נאשם מספר 10, אליעזר שמחיוף, שנשלח למאסר של שלוש שנים וחצי, כיהן כחבר מועצת העיר ירושלים ומאוחר יותר כסגן ראש העיר, והיה מעורב באותה עת בהליכים השונים הקשורים לפרויקט. בעצה אחת עם עד המדינה החליט צ'רני לתת לשמחיוף כספים בתמורה לפעולות שביצע, וכך לקח שמחיוף בעבורו ובעבור גורם נוסף לפחות 245 אלף שקל. הוא הורשע בשתי עבירות של קבלת שוחד.
שולה זקן, ראש לשכתו של אולמרט בעבר שהורשעה אף היא בשוחד ובהלבנת הון, תתייצב ביום חמישי לדיון טיעונים לעונשה, ובו יוצג הסדר הטיעון שחתמה. ראש עיריית ירושלים לשעבר אורי לופוליאנסקי ואברהם פיינר, חבר מועצת העיר, יעמדו בפני גזר דינם בתחילת החודש הבא.