סרט ברוקס: האיש שיהרוס לדוראנט את האליפות?
לאוקלהומה סיטי ת'אנדר יש MVP, את אחד הרכזים הטובים בליגה וסגל מצוין לאליפות. אבל גם יש לה מאמן שסופג את כל האש לאחר כל כישלון. האם סקוט ברוקס הוא האיש המתאים שיביא ל-KD טבעת והאם הסדרה מול הקליפרס תכריע את עתידו?
עם כל ההערכה והכבוד לסיבוב הראשון המטורף, הדבר האמיתי בעונת הפלייאוף של ה-NBA מתרחש ממש בימים אלו - אוקלהומה סיטי ת'אנדר ולוס אנג'לס קליפרס נאבקות זו בזו לדו קרב שעוד עשוי להיכנס להיסטוריה (משחק מספר 5, הלילה, בין שלישי לרביעי ב-04:30).
עם 2:2, זו לא רק הסדרה הכי שוויונית שנותרה, אלא גם הכי מרתקת. מאבק אדיר בין שתי קבוצות התקפה מלהיבות, בין שני צמדי על, דוראנט-ווסטברוק נגד פול-גריפין, שמוציאים מעצמם את המיטב ואקשן בלתי פוסק. אבל זה בעיקר משחק שחמט בין שני מאמנים. נכון לעכשיו, דוק ריברס מהקליפרס מתקרב בצעדי ענק למט.
מאז אובדן יתרון 22 נקודות במשחק הרביעי, החיצים הופנו בעיקר לאיש אחד בת'אנדר - סקוט ברוקס. המאמן. וזו לא פעם ראשונה. כבר שנים שבכל פעם שהקבוצה לא מספקת את הסחורה, שמו עולה בפיהם של פרשנים רבים. לטענתם, הוא הגורם המרכזי שקווין דוראנט עדיין לא זכה באליפות, ואולי גם לא יזכה. לא כל עוד ברוקס מאמן ראשי. עבורו, המשחק הלילה והסדרה כולה, עשויים לקבוע את עתידו בקבוצה ואת עתידו כמאמן בליגה.
שגרה, זה רע?
קודם כל, ראוי לעשות סדר. ברוקס הוא מאמן לא רע. למעשה, אם מסתכלים על תוצאות (והרי על זה בדרך כלל מסתכלים בספורט, לא?), הוא אפילו מאמן טוב מאוד. מאז מונה לתפקידו הראשון כמאמן ראשי ב-2008, הוא הפך את הת'אנדר מנמושת הליגה למועמדת ודאית לאליפות.
מאזן של 170-293 בעונה הסדירה, 63 אחוזי הצלחה (שווה ערך למקום 16 בכל הזמנים), ארבע אליפויות הבית הצפון מערבי, פעם אחת גמר NBA, ועל הדרך - הפיכתם של קווין דוראנט וראסל ווסטברוק לסופרסטארים בקנה מידה עולמי. ועדיין, עם כל זה - נדמה כי הוא-הוא הבעיה הגדולה שמפרידה בין כישלון לבין טבעת.
הבעיה הזו צצה שוב במשחק מספר 4. ריברס, מאמן מוערך ואלוף NBA, ביצע התאמות ושינויים. הוא שם את כריס פול הקטן על קווין דוראנט, שיחק בשיטת סמול-בול עם גריפין כסנטר ועבר למה שנקרא - desperation coaching (אימון נואש, אבל בעברית זה נשמע רע) - מצב בו כל הקלפים נגדך, ואתה חייב לשנות, לאלתר.
אבל ברוקס? הוא נרדם בשמירה. התרגילים נשארו זהים, דוראנט, שגבוה בשני ראשים מרכז הקליפרס, המשיך לקבל כדורים בחוץ, לא הצליח להוריד כדרור ונשאר עם חמש נקודות בעשר הדקות המכריעות. משחק ההתקפה הפך לבלאגן וסרג' איבקה, אחד הביג-מנים היעילים בליגה, זרק שלוש זריקות ל-2 בלבד, כולן ממצבים לא נוחים וללא ניצול של ההגנה הנמוכה של הקליפרס.
זה יישמע מעט מוגזם, אבל אם נרצה לסכם את מגוון התרגילים של אוקלהומה סיטי, ניתן לומר שזה נע איפשהו בין תרגיל "תן ת'כדור לקווין", ל-"תן ת'כדור לראסל". גם בדקות האחרונות בלוס אנג'לס, לא הייתה הנעת כדור ולא הייתה תנועה, שאר השחקנים לא היו מעורבים. ווסטברוק ודוראנט לקחו יחדיו 46 זריקות וקלעו 22, אבל רק שישה (!) אסיסטים הגיעו משאר השחקנים בקבוצה.
הוא מקובע לשיטה המצומצמת שלו. למרות העובדה שברשותו כמה מהחודרים הטובים בליגה, מרבית המשחק של הת'אנדר מבוסס על זריקות מחצי מרחק. תוסיפו לזה את "התרגיל הקבוע" במאני טיים כשהמצב צמוד - לתת את הכדור לדוראנט, חמישה מטרים מהטבעת, עם הגב לסל ושיעשה מה בראש שלו - והבנתם את "הבעיה".
דאג קולינס של שנות האלפיים?
סקוט ברוקס, שהיה רכז מחליף עם דקות מועטות באליפויות של יוסטון רוקטס באמצע שנות ה-90', עונה בצורה מושלמת להגדרה - הכי טוב שיש מהכי פחות שניתן להשיג.
הוא לא פריק של פרטים קטנים כמו אריק ספולסטרה, לא מוטיבטור כמו דוק ריברס וללא ניסיון ברמות הגבוהות כמו גרג פופוביץ'. הוא טוב, לא יותר מזה, בקבוצה מעולה, אולי אפילו יותר מזה, בה יש שניים מחמשת השחקנים הכי טובים בליגה. ו-MVP.
כתב הכדורסל האמריקני ג'ארד דובין, תיאר את הסיטואציה בצורה הכי מוצלחת: סקוט ברוקס הוא ה"דאג קולינס" של אוקלהומה סיטי (קולינס, מי שאימן את שיקגו בולס ומייקל ג'ורדן בין 1986 ל-1989). עכשיו היא רק צריכה לחכות לפיל ג'קסון שלה.
אוהבים ספורט? עמוד הטוויטר של שרון דוידוביץ'
