דן שמיר: "אני מרגיש שותף למשהו גדול"
רגע לפני שהוא פוגש בפיינל-פור (ו', 19:00) בפעם השלישית העונה את מכבי תל אביב ("מצפים למשחק הקשה ביותר"), עוזר מאמן צסק"א מוסקבה מספר על העבודה עם אטורה מסינה ("אישיות שפוגשים פעם בחיים"), הריחוק מהמשפחה ("לא אשאר בלעדיהם פעם נוספת"), החבר דייויד בלאט ("מחזיק ממנו כמאמן, אוהב אותו כאדם") ורק אל תבקשו ממנו כרטיסים. שידורים חיים ממילאנו ב-ynet ספורט
בקיץ האחרון המריא מאמן הכדורסל, דן שמיר למוסקבה כדי להצטרף אל אחת מקבוצות הכדורסל הטובות באירופה. במסגרת תפקידו כעוזרו של אטורה מסינה בצסק"א מוסקבה הספיק שמיר לפגוש כבר פעמיים העונה את מכבי תל אביב אך ביום שישי הקרוב (19:00) ימתין לו המפגש החשוב ביותר במסגרת חצי גמר הפיינל-פור.
ynet ספורט ברשתות החברתיות:
רגע לפני חצי הגמר סיפר שמיר בראיון מיוחד ל-ynet ספורט על חוויית העבודה עם מסינה ("אישיות שנתקלים בה פעם בחיים"), רמת המוכנות של קבוצתו ("מגיעים לפיינל-פור בידיעה שיש לנו סיכוי לנצח") וכמובן על חברו הטוב דייויד בלאט ("הוא מאמן שמתפקד בכל 'מזג אוויר', דוגמא מצוינת למאמנים אחרים").
פגשתם העונה פעמיים את מכבי ת"א, עד כמה המפגש במסגרת הפיינל-פור שונה?
"שונה מאוד. במשחק הראשון מכבי הגיעה בהרכב חסר, בלי דווין סמית', אלכס טיוס ושון ג'יימס. באיזשהו מקום זה היה משחק שמראש בגלל הסיטואציה מכבי לא שמה עליו את כל כוח האש שלה. המשחק השני, היה משחק שבסופו של דבר התברר כחשוב לנו, בזכותו סיימנו במקום הראשון,
למכבי זה לא הכריע כלום, כי היא היתה סגורה במקום השלישי. גם במשחק הזה סמית' לא שיחק ולכן ברור לכולם ובטח לנו, שהמשחק בפיינל פור יהיה משחק אחר לגמרי, מול קבוצה במצב מנטאלי אחר לחלוטין. אנחנו מצפים למשחק הקשה ביותר".
איך אתה רואה את רמת המוכנות שלכם לפיינל פור?
"סיימנו את העונה כשאנחנו מובילים את היורוליג בכמה קטגוריות חשובות. דורגנו ראשונים בבית בטופ 16 וניצחנו את שלוש הקבוצות הנוספות שהעפילו לפיינל-פור. אנחנו מגיעים למילאנו בידיעה שיש לנו סיכוי לנצח אבל מעבר לקלישאות הרגילות השאלה היא האם נצליח לשחק את הכדורסל הכי טוב שלנו. כל אחת מהקבוצות לא תנצח אם תשחק בלחץ ומתחת לרמתה".
בשלב כזה של העונה אפשר עוד להפתיע? האם יש הכנות מיוחדות כשמדובר בפיינל-פור?
"גם מכבי וגם אנחנו היינו כבר מספר פעמים במעמד הפיינל פור ובהחלט מתכוננים לכך. החלק הכי חשוב הוא להתבסס על הרגלים טובים שביססת במהלך העונה. זה הפיינל-פור ה-11 של מסינה והקבוצה עצמה מנוסה מאוד, זה מהווה יתרון. עבורי זה פיינל-פור רביעי, אני מקווה שנדע לגייס את כל הניסיון שלנו".
מעבר לטקטיקה וליכולת, עצם המפגש שלך עם צסק"א מול מכבי ת"א הוא פיקנטי.
"הסיפור של לשחק מול מכבי קצת השתלט עליי. כשבאתי לפה אמרתי 'איזה כיף יהיה לשחק מול מכבי בטופ 16', ואכן כשהוגרלנו נגדה שמחתי וחיכיתי לחוויה מיוחדת. המשחק עצמו במוסקבה היה כיפי ונגמר בניצחון. אחר כך היתה חוויה אדירה להגיע לנוקיה ולהיות יומיים בתל אביב. אפילו לנחות עם המטוס של צסק"א בתל אביב זו חוויה מיוחדת. אבל זה כאין וכאפס לעומת משחק מול מכבי בפיינל-פור. עד כה הייתי בפיינל-פור רק עם מכבי תל אביב, להיות בקבוצה בצד השני זה כבר מוגזם. אבל אחרי ההתרגשות זו הזדמנות לתרגל פעם נוספת את מה שחשוב בעבודה שלנו - התמקדות בעיקר".
איך אתה מרגיש כישראלי ויוצא מכבי להתמודד מולה?
"אני, מסינה והצוות המקצועי כמעט ולא מדברים בנושא הזה. בכל מה שקשור לאוהדים ולתקשורת אנחנו מבודדים. עם זאת לא אסתיר שזה מסייע שאני ישראלי ומכיר את הדמויות במכבי. לכל משחק יורוליג אתה מגיע מוכן, אבל כשיש לך היכרות כל כך טובה עם הצד השני אתה אפילו מוכן יותר. גם לדייויד בלאט יש יתרון כי הוא אימן את חלק מהשחקנים של צסק"א ומכיר את המקום טוב.
כמובן שכישראלי מדברים איתי הרבה על כרטיסים למשחק, אז אנצל כאן את הבמה ואספר שלא רק שאין לי כרטיסים אלא שבהתחלה כשביקשתי כרטיסים בשיא התמימות הודיעו לי מראש שאני לא יכול לקבל מעבר למשפחה שלי. יש הקצאה מוגבלת לקבוצות וגם לצסק"א עצמה חסרים כרטיסים, מן הסתם הם לא רוצים שכרטיסים שלהם ילכו לישראלים שיעודדו את מכבי".
בנוסף אתה תשחק מול בלאט, חבר טוב שלך.
"בעניין הזה, שני המשחקים הקודמים היו מעין ניסיון. בטופ 16 הייתי מאוד רגיש בנושא הזה, שאני הולך לשחק נגד מכבי ודייויד. אמרנו בצחוק אחד לשני 'טוב, נדבר אחרי הטופ 16' ועכשיו נדבר כנראה רק אחרי הפיינל פור".
אני בטוחה שראית מה עבר עליו העונה, עד כמה אתה שמח עבורו שהגיע למעמד הפיינל פור?
"אני שמח מאוד. בכלל אני מחזיק מדייויד כמאמן, אוהב אותו כאדם ושמח בהצלחה שלו. במכבי היה תהליך טבעי ואפילו בריא של קבוצה שלא הכל הולך בה חלק, איך שלא יסתכלו על זה, לא הייתה למכבי עונה קטסטרופלית. היו הפסדים שלא רגילים אליהם בליגה, אבל ביורוליג הם סיימו במקום השני בבית המוקדם, עשו שלב טופ 16 מצוין והגיעו לפיינל פור. זה שיש חריקות בדרך זה נורמלי וקורה בכל קבוצה. זה יכול היה להסתיים בלי פיינל פור ועדיין הייתי חושב שזה נורמלי.
קצת פרופורציות, הנה אולקר ואוברדוביץ' לא הגיעו להצלבה, זה קורה. מה לעשות שיש אנשים שמתקשים לראות את זה ויש כאלו שמבקרים? דייויד הוא דוגמא מצוינת למאמנים אחרים, על איך לתפקד ולעבוד בכל מזג אויר. הייתי מאוד שמח אם המציאות לא היתה כזו, אם אנשים לא היו מפרקים אותך באופן אישי, אבל בשורה התחתונה מאמן צריך להתמודד עם זה ודייויד עושה את זה מצוין, אז אני מאוד שמח בשבילו".
צסק"א ומכבי ת"א שונות או דומות?
"יש הרבה הבדלים, לאו דווקא לטובה או לרעה. כאן בצסק"א, המאמנים מבודדים מהעולם, עושים את העבודה שלנו, כמעט לא חשופים לכל מיני דברים חיצוניים כמו תקשורת, אוהדים ואפילו ביקורת. אין דבר כזה שאוהדים ישרקו בוז או שידברו איתנו ברחוב. זה שונה מאוד מהרבה מקומות, בטח ממכבי.
יש גם הבדלים נוספים. צסק"א בגדול מחליטה אילו שחקנים היא רוצה בקבוצה וברוב המקרים משיגה אותם, כי יש לה את אחד מהתקציבים הגדולים באירופה. במכבי עובדים אחרת, שם לוקחים שחקנים אנונימיים ומצליחים איתם, זה דבר שמאוד משפיע על ההוויה של המקום".
איך זה לעבוד עם מאמן כמו אטורה מסינה?
"באתי לפה על בסיס היכרות משותפת מסוימת עם מסינה, הוא הכיר אותי קצת ולא סתם לקח אותי. קשה לי לסכם את העבודה איתו בכמה מילים, אני יכול להגיד שמדובר באישיות שנתקלים בה פעם בחיים וזו הייתה חוויה בלתי רגילה שאני מניח שתשפיע עליי לטובה. העבודה הייתה אינטנסיבית מאוד, לחוצה והיו גם ימים קשים לקבוצה אבל אנחנו צוות מגובש וחזק. אנחנו מרגישים שאנחנו אחד הצוותים הטובים באירופה בזכות היחסים, האיכות והיכולת של כולם לעזור ולתרום אחד לשני".
אם כבר הבדלים, ספר איך התמודדת עם החזרה לעמדת עוזר המאמן? ואיך התמודדת עם המרחק מהארץ?
"זה מתחלק לשלושה מישורים, הפן המקצועי - לעבוד במקום כמו צסק"א והאנשים שאני עובד איתם. השני, זה לעזוב את עמדת המאמן הראשי ולחזור להיות עוזר מאמן. השלישי זה הפן האישי והמשפחתי.
שני החלקים הראשונים, היו מאוד מעניינים ומאתגרים. כמובן שקשה מאוד לעבוד בצסק"א, יש הרבה לחץ אבל זה היה מעולה. טוב לי בסביבה הזו, גם בימים הטובים וגם בפחות טובים. להיות בקבוצה ברמה הזו זה לא תמיד גן של שושנים, אבל אני מאוד נהניתי מהיום הראשון ועד היום. כל הלחץ והאתגר מוציאים ממך הרבה ואתה מרגיש שותף למשהו גדול, לומד לא מעט ונחשף לדברים שלא היית נחשף אליהם בהזדמנות אחרת.
הקטע המשפחתי היה החלק הפחות נעים והקשה יותר מבחינה רגשית. קיבלנו החלטה בתחילת העונה, שהכי נכון בשבילם הוא לא לבוא לשם בשלב ראשון. הילדים נשארו בסביבה הטבעית שלהם, הם באו לבקר וגם לי יצא לי להיות בארץ בכל פעם שהיה לי יום חופש, אבל עדיין זה היה מעט מאוד, וזה קשה.
הרבה עומס היה על אשתי, היא הייתה לבד בביתה עם שלושה ילדים וטיפלה בהכל. הריחוק הרגשי והממושך זה חלק בלתי נפרד מכל החוויה שעברנו פה. מעבר לזה שאני מאמן כדורסל, יש לי היום משפחה וזה הרבה יותר משמעותי מלנצח בעוד משחק ולהיות בעוד פיינל-פור על כל המשתמע מכך. ההחלטה המשפחתית כרגע היא לא לעשות זאת שוב באותה מתכונת, מבחינתי זה אומר או לחזור לארץ או שאם אהיה בחו"ל כולם יעברו איתי".
אז מה באמת צופן העתיד, יש דיבורים שמסינה עוזב ובלאט יגיע להחליף אותו?
"אני לא יודע ולא מתעסק בספקולציות או בשמועות, זה לא מעניין אותי. באתי לצסק"א עם חוזה לשנה ואופציה לעונה נוספת שמותנית במסינה שהביא אותי לכאן. למסינה היה חוזה לשנתיים (כעת זו השנה השנייה) עם אופציה לעונה נוספת. כרגע אף אחד לא יודע מה יהיה בשנה הבאה. בשלב זה אני לא מתעסק בשום דבר שהוא לא העונה הנוכחית. כולם תמיד חושבים על העונה הבאה, אבל שוכחים שהזמן הזה של סוף העונה הוא הזמן הכי חשוב ואין לך שום רצון ופנאי להתעסק בשום דבר חוץ מהדברים שעבדת עליהם כל השנה".
ynet ספורט ברשתות החברתיות:
צפו בגול מחצי מגרש בקבוצת הנשים של ברצלונה
לפנייה לכתב/ת 
