יש לך מוגבלות? אין לך עבודה

מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, הקדיש לא מעט פרקים בדו"ח הביקורת השנתי שמתפרסם אחר הצהריים (יום ד') לאוכלוסיות חלשות. בין היתר בדק המבקר את פעולות הממשלה לשילובם של אנשים עם מוגבלויות בתעסוקה. בביקורת נמצא כי ב-2011 היו בישראל כ-750 אלף איש בגיל העבודה, שהגדירו עצמם כאנשים עם מוגבלות בינונית או חמורה. לפי הנתונים, שיעור תעסוקתם של בעלי המוגבלות עומד על 51%, לעומת 74% בקרב האוכלוסייה שללא מוגבלות. שיעור התעסוקה בקרב אנשים עם מוגבלות חמורה נמוך אף יותר - כ-34% ומקרב מקבלי קצבת נכות כללית מועסקים כ-18% בלבד.

סיפורים חמים נוספים - בפייסבוק שלנו  

לפי הערכות מנהל מחקר וכלכלה שבמשרד הכלכלה בשנת 2012, סך אובדן התוצר המשקי לשנה בשל אבטלה של אנשים עם מוגבלות הוא כ-5 מיליארד שקלים. המבקר כתב כי שילובם של אנשים עם מוגבלות בשוק התעסוקה תועיל לכל הצדדים.

המבקר הוסיף כי אדם עם מוגבלות המנסה להשתלב בתעסוקה ניצב מול סבך ביורוקרטי - משרדי ממשלה ומוסדות רבים, ובעיקר משרד הרווחה, משרד הכלכלה והביטוח הלאומי. גופים אלו, לדברי המבקר, פועלים באופן עצמאי, ללא תיאום מוקדם וללא הסדרת העבודה ביניהם. בנוסף בנקודות ההשקה ביניהם מתגלעות מחלוקות בין ארגוניות רבות וחסר תכנון כולל המקצה את המשאבים הניכרים בהתאם לסדרי העדיפויות.

בביקורת הקשה על שלושת הגופים צוין בין היתר כי לא הצליחו לפתח שפת עבודה משותפת ונוהלי עבודה מוסכמים. מהממצאים עולה כי במשך השנים היו ניסיונות מגוונים לקדם מנגנון של שיתוף פעולה מעין זה, אך אלו לא צלחו.

"הנהלות משרד הרווחה כשלו" 

המבקר גם בדק את נושא הבאת ילדים לישראל שלא על ידי הוריהם וטיפול בקטינים חסרי מעמד אזרחי בישראל. בפרק העוסק בהבאת ילדים שלא על-ידי הוריהם, כתב המבקר כי ילד ללא הורים או ללא אפוטרופוס בישראל, שאין גורם שלטוני הדואג למימוש ההגנה עליו, עלול להיות חשוף לפגיעה.

המבקר כתב כי הוא רואה בחומרה את העיכוב בעבודת הוועדה הבין-משרדית ובקביעת הנהלים ואישורם. המבקר הוסיף כי הנהלות משרד הרווחה כשלו בכך שאפשרו את תקצוב עמותת צעירי אגודת חב"ד - שהביאו לישראל באופן עצמאי ילדים מאזור אסון הכור בצ'רנוביל שבאוקראינה, כדי להעניק להם חינוך יהודי בישראל. המבקר הוסיף כי היה על המשרד לפקח על הפנימייה - על אחת כמה וכמה במקרה של אוכלוסיית ילדים שהובאו לישראל ללא הוריהם על ידי גורם פרטי. בין היתר היה צורך לפקח על מצבם הבריאותי ועל מעמדם החוקי.

בנוסף כתב המבקר כי חלק מהילדים שמובאים לארץ מגיעים לתוכנית שבפיקוח משרד החינוך, וחלקם מובאים לישראל בידי גורמים פרטיים, ללא ידיעת המדינה. לדעת המבקר, אין המדינה יכולה להסכים לתופעה של הבאת ילדים אליה ללא הוריהם, בידי מי שאיננו מוסמך על ידה ובלא שיהיה בידיה את מלוא המידע עליהם.

המבקר גם פרסם פרק שעוסק במעקב אחר הטיפול בקטינים חסרי מעמד אזרחי בישראל. המבקר כתב כי לאותם ילדים, רובם ככולם ילדי עובדים זרים הנמצאים בפעוטונים מאולתרים, לא ניתנו ההגנה והטיפול הנדרשים לטובתם ולא הובטחו "עד מירב המידה האפשרית" הישרדותם והתפתחותם, כנדרש לפי האמנה בדבר זכויות הילד.

בדו"ח הקודם בנושא כתב המבקר כי על רקע מציאות החיים הקשה של ילדים חסרי מעמד, החושפת אותם למצבי סיכון ולעתים אף לסכנה ממשית לחייהם, על משרדי הכלכלה והרווחה לפעול לאתר בכלים העומדים לרשותם. ומה קרה בפועל? המבקר מצא כי במשך כשמונה חודשים מאז פורסם הדו"ח הקודם חלה התקדמות מעטה בלבד בטיפול של הנהלות שני המשרדים בנושא. המבקר קרא לשרים נפתלי בנט ומאיר כהן לפעול לאלתר לתיקון הליקויים בכל הנוגע למסגרות לפעוטות חסרי מעמד בארץ.

ליקויים בקבלת רישיון לכלי ירייה 

פרק נוסף עוסק בנושא רישוי כלי ירייה והפיקוח על החזקתם. המבקר

כתב כי מקרים קשים שאירעו בשנה שעברה בבאר-שבע ובירושלים, שבהם נרצחו אזרחים באמצעות כלי ירייה מורשים, מלמדים שהמוכנות הנוכחית של הליך קבלת הרישיון לנשק לאדם פרטי, אינה בהכרח ערובה למצבו הבריאותי.

המבקר מצא כי האגף לרישוי כלי ירייה במשרד לביטחון הפנים לא פעל לאיתור מיטבי של אוכלוסיית המתמכרים לסמים או לאלכוהול שיש לה רישיון להחזקת כלי ירייה וכן אין לאגף מידע מלא ממשרד הרווחה על המבקשים רישיון כלי ירייה או המחזיקים בו המסכנים את עצמם או את סביבתם.