עדות שולה זקן: אולמרט ביקש מדכנר סיוע לאחיו, תיאמתי פגישה. דכנר שילם על סיגרים
ראש לשכתו לשעבר של אולמרט לא חסכה בפרטים בניסיונה האחרון לשכנע את השופט לכבד עסקת הטיעון עמה. "כמה טעיתי, כמה עצמתי את עיניי", העידה. היא סיפרה שתיווכה בין עד המדינה המנוח ליוסי אולמרט שהסתבך בחובות
כספי השוחד הלכו למימון סיגרים וחליפות. שולה זקן סיפרה בעדותה היום (ה') על הקשר שלה עם ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט והיכתה על חטא בניסיון לשכנע את השופט דוד רוזן לקבל את עסקת הטיעון עמה. היא העידה על ליבת ההרשעה של אולמרט, וסיפרה שתיווכה בין עד המדינה המנוח שמואל דכנר לבין יוסי אולמרט, האח שהסתבך בחובות. "אדוני צריך להבין משהו אחד, אני עשיתי הכול, וכשאני אומרת הכול אני מתכוונת גם לדברים לא טובים, אבל כשחשבתי שהסוף שלהם הוא טוב לאהוד אולמרט, עשיתי את זה", סיפרה זקן.
הכתבות האחרונות על הרשעת אולמרט:
השופט: זקן צריכה לשבת בכלא שנים רבות
"רקב. זיהום. טומאה": גזר הדין של אולמרט
פרשת הולילנד: גזרי הדין של כל המורשעים
השופט ביקש מזקן להתייחס לפגישתה עם דכנר לאחר שאולמרט ביקש לכאורה את העזרה:
השופט: הוא יוצא ומבקש כסף, הוא אומר לך הוא ביקש ממני כסף עבור אח שלי יוסי.
זקן: "נכון".
השופט: הוא לא אמר לך את הסכום.
זקן: "לא, ואז אני נכנסתי לאהוד והוא אמר 'אין ברירה, צריך לעזור לו, תחברי ביניהם שיקבעו פגישה', ואני אני מחברת ביניהם, הם נפגשו בקפה אפרופו, אני מדברת על יוסי ועל דכנר".
השופט: את אברהם נתן את מכירה, נכון? (נתן סיפר בחקירתו שהיה עד למסירת ההמחאות מדכנר ליוסי אולמרט, ואחר כך חזר בו).
זקן: "כן".
השופט: מה הקשר שלו לכל הסיפור?
זקן: "אין לי מושג. ואומר לי דכנר שהרגע הוא סיים את הפגישה עם יוסי אולמרט ושאני אומר לבוס שהכול בסדר, וזה מה שאני עושה".
"התבלבלו ערכיי שעל ברכיהם גדלתי", הודתה בפתח עדותה. "כל חיי עבדתי לפרנסתי ופרנסת משפחתי. לצערי לא שירתי בצה"ל ולא למדתי באוניברסיטה. כל שלמדתי היה תוך כדי תנועה ולטובתו של אהוד אולמרט", סיפרה. "אני עומדת היום לאחר שנחשפתי בפני הציבור כולו. אינני תולה אשמה על אף אחד, רק על עצמי. המעמד קשה לי. הודיתי במשטרה בכל המעשים שאני עשיתי".
השופט רוזן: לא שמעתי אותך מודה. במה הודית במשטרה?
זקן: "על הכסף מדכנר".
השופט: איזה כסף קיבלת?
זקן: "קיבלתי ממנו מתנות, כספים שיועדו אליי".
השופט: נתחיל ממה שקיבלת על עצמך.
זקן: "קיבלתי 100 אלף דולר לאחר שאולמרט ביקש מדכנר לעזור לי. בדירה הקודמת אולמרט נתן לי מיליון שקל".
השופט: גם רעייתו יודעת על הכסף?
זקן: "לא".
השופט: למה היית צריכה לקבל אישור מאהוד ועליזה לקנות בית למשפחתך?
זקן: "זו החממה שבה גדלתי. שם למדתי כמו שאמרתי. למדתי תוך כדי בחירה".
זקן נשאלה אם הייתה מעבירה כספים לאורי מסר במזומן, והיא ענתה בחיוב. "ברגע שאורי ואהוד יושבים בארבע עיניים... אני הייתי מקבלת מדכנר, נותנת לאהוד. הייתי מחברת אותו שיגיד תודה וכותבת ביומנים שיהיה מעקב". לדבריה, "רוב הכספים לא הועברו לאורי מסר, הם נשארו אצל אולמרט. דכנר הביא לפעמים גם צ'קים או מזומן. צ'קים הייתי פורטת".
השופט: מה אולמרט עשה עם הכסף? למה הוא צריך כסף?
זקן: "לעניינים אישיים".
השופט: תני דוגמה.
זקן: "לחליפות. הוא תופר חליפות. לסיגרים גם".
היא גם חשפה פרטים על הקשר בין דכנר ואולמרט: "הוא אמר לי 'תזמיני אותו',
את דכנר, כדי לבקש כסף עבור שטרית. הוא גם קנה לו עט שהוא לא אהב". השופט רוזן שאל אותה על שוויו של העט, והיא ענתה: "3,000-2,000 שקלים". היא המשיכה וסיפרה על התנהלותו של אולמרט בנושאי כספים: "כל הזמן ידעתי שיש חובות ואני הייתי צריכה לדאוג לכסף. לחובות בבנק, למערכות בחירות, אהוד לא רצה להתעסק בזה".
היא סיפרה שעשתה הכול למען אולמרט, "זה גם לשקר לפעיל פוליטי כזה או אחר על-מנת שהוא יתמוך או יעשה איזושהי פעולה בשביל אהוד. לא הכול קשור לכסף, אבל כשצריך לחבק מישהו ושצריך לרכך מישהו, אז אני נשלחתי לזה, וכשצריך היה לכעוס על מישהו ולא לתת לו פגישה, אז אני הייתי זו שלא מוצאת מקום לפגישה".
זקן אומר שהיא מצטערת ששיתפה פעולה כשהתבקשה לא להעיד ולא למסור גרסה, "בפרשה שלא היה לי חלק בה, שגם נשיאת בית-המשפט אמרה, הייתכן שהוא יזוכה ואני אורשע?". היא סיפרה שחששה להעיד בפרשות ראשונטורס וטלנסקי, "פחדתי כי אהוד אמר לי שאורי קורב, התובע, ירצח אותי". לאורך עדותה הביעה צער כמה פעמים על התנהלותה: "אני מצטערת ואני יודעת שטעיתי וזה מה שאני רוצה לומר לאדוני, שאני מבינה היום עד כמה מעשיי היו פסולים, ושהיום שמי ותמונתי הם נרדפים למושג שחיתות, והדברים אינם קלים, אני מרכינה את ראשי זה זמן רב... אני סבורה כי לצורך התשובה האמיתית שלי עליי להיענש, ובכך לאפשר את סיומו של התהליך בו התחלתי. אני מקווה שבכך יסלחו לי הוריי היקרים, שחינכו אותי אחרת, וגם ילדיי ובעלי היקר, אותם העברתי, מטבע הדברים, שבעה מדורי גיהנום... משפחתי שילמה מחיר יקר מנשוא, וגם אני שילמתי, וברור שאמשיך לשלם בכל שנות חיי על מעשיי".
לפנייה לכתב/ת 
