אתלטיקו מדריד לא זקוקה לגיבוי / טור
אלופה של ליגה ארוכה היא הקבוצה הטובה ביותר - וזהו, אין מדד אחר. הקבוצה של דייגו סימאונה הוכיחה שהוא יודעת לזכות בתארים ולא צריכה שיגידו שמגיע לה
המילה שנשמעה הכי הרבה פעמים בסיום משחק האליפות של אתלטיקו מדריד היא "מרסידו", ראוי בספרדית. זו היתה גם המילה הבולטת בשאלה הראשונה שהופנתה לדייגו סימאונה והמאמן הארנטינאי סיפק תשובה אופיינית. "לא מגיע לך לזכות בליגה", הוא אמר תוך כדי הדגשת המילה האחרונה, "אין באמת דבר כזה. בליגה אתה פשוט זוכה".
צודק, סימאונה. במשחק אחד בליגת האלופות יכול להיות שמגיע או לא מגיע לך לזכות, אבל בליגה ארוכה שכזו הטבלה היא ה"מגיע", אין שום דבר אחר. אתלטיקו מדריד לא זקוקה לכל אותם אישורים, אלה שמגיעים בעיקר מכיוון אוהדי בארסה, כאילו היא אלופה ראויה.
אלופה של ליגה ארוכה היא הקבוצה הטובה ביותר באותה מדינה לאותה עונה. וזהו. אין מדד אחר. כל העונה העולם היה בטוח שאתלטיקו תיפול בסוף. למרות שהובילה את הטבלה, למרות שלא הפסידה לברצלונה בכל ששת המפגשים בין השתיים, אתלטיקו הוגדרה כאנדרדוג.
הערב, עם הפציעות של דייגו קוסטה וארדה טוראן, ובטח אחרי שאלכסיס סאנצ'ס כבש את אחד השערים הנדירים באירופה בעונה, אתלטיקו הראתה במשחק אחד את אותה תשובה שסיפקה כל העונה – היא השיגה את התוצאה שרצתה, בעיקר בזכות עוד משחק גדול של גאבי וקוקה. אל תתפלאו אם היא תשיג אותה גם בגמר הצ'מפיונס.
כמו שהמשחק הזה סימל את העונה של אתלטיקו כך הוא גם סימל את זו של בארסה, ובעיקר את המעבר הלא מוצלח מהטיקי-טאקה למרטינו-טאטה. צ'אבי, מלך המסירות הקצרות בשיטת המשחק שהפכה את ברצלונה לאחת הגדולות אי-פעם, שוב לא פתח בהרכב, דבר שלא היה קורה לעולם בבארסה הישנה, גם אם צ'אבי היה קצת פצוע.
בארסה של פעם לא היתה מאפשרת ליריבה שלוש וחצי דקות של בליץ כמו שקרה מפתיחת המחצית השנייה ועד שער השוויון, אלא פשוט היתה מחזיקה בכדור בעצמה. בארסה של פעם לא היתה מגביהה 30 פעמים במשחק ומדייקת בשישה ניסיונות בלבד.
כן, את אותו סוף עידן מדובר לא צריך למדוד רק לפי תוצאות אלא גם, ואולי בעיקר, לפי שינוי המשחק עצמו. דני אלבס, רק כדי להבין את ההבדל מבארסה
הישנה, נגע אתמול 134 פעמים בכדור, יותר מכל שחקן אחר ו-50 פעמים יותר מחאבייר מסצ'ראנו במקום השני. אלבס גם נגע בכדור יותר מכפול ממספר הנגיעות של ליונל מסי. תחברו את זה לכמות ההגבהות והנה השינוי הברצלונאי במלוא מערומיו.
תחת לואיס אנריקה הסיפור עשוי שוב להתהפך בעונה הבאה, אבל מהצד השני הגיוני שאתלטיקו היא לא רק קסם של שנה אחת. קוסטה עוזב, אבל אם אתלטיקו תשמור על יתר השחקנים, ובטח על סימאונה, היא יכולה להמשיך באותה קצב. זה אולי נשמע מוזר לומר דבר כזה, להמר שאתלטיקו תישאר צמודה לברצלונה וריאל מדריד, אבל מה שאתלטיקו הראתה לנו העונה זה שהיא לא זקוקה לגיבוי מאף אחד. היא פשוט יודעת לזכות.
ynet ספורט ברשתות החברתיות:
צפו: שכונה שלמה בפ''ת חוגגת את הניצחון של מכבי ת''א במילאנו
צפו: שחקני סביליה התנשקו על הפודיום
צפו בקרב שהסתיים לאחר 2 שניות בלבד
לפנייה לכתב/ת 
