כך חליתי בסרטן שאפשר היה למנוע. טור אישי

תחנה ראשונה

ד"ר ב' היה הרופא שלי מחפיסת הגלולות הראשונה, ובשלושת ההריונות והלידות שלי. בגיל ‭,37‬ בבדיקת פאפ שגרתית, מצאו אצלי תאים במצב טרום-סרטני. עברתי את כל שלבי האבחון והטיפול המקובלים.

ד"ר ‭,'ב‬ מומחה לצוואר הרחם, הסיר את התאים הטרום-סרטניים והבטיח לי שהסיכוי שאחלה בסרטן אפסי. נשמתי לרווחה וחזרתי לחיות את חיי. בשנים הבאות המשכתי להיות במעקב של צוואר הרחם אחת לחצי שנה.

• עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו
  

נלחמים בסרטן:

• פריצת דרך: CT יאבחן סרטן - שנים לפני פרוץ המחלה
• חדש בחדר הניתוח: משקפיים המזהים סרטן
• תגלית ישראלית: בדיקת דם תסייע בגילוי סרטן
  

תחנה שנייה

בגיל ‭,46‬ אחרי קרוב ‭10-ל‬ שנים שקטות, שוב מגיעות תוצאות לא תקינות של בדיקת הפאפ: תאים טרום-סרטניים בצוואר הרחם. הרופא שלי מסביר לי שתאים טרום-סרטניים מוגדרים בשם ‭CIN 2 ,CIN 1‬ וכן הלאה, על פי דרגת חומרה עולה. 4 זה סרטן.

פעמיים גילו אצלי תאים סרטניים במצב ‭,CIN 3‬ דרגה אחת לפני סרטן. שאלתי את הרופא אם הוא ממליץ לי לכרות את הרחם: כבר ילדתי שלושה ילדים, לא תיכננתי ללדת עוד והעדפתי להימנע מפגישה שלישית עם המילה סרטן, או טרום סרטן. אבל הוא שלל את הרעיון, בביטחון, מכל וכל.

תחנה שלישית

שלוש שנים חלפו. אני פוגשת את הגינקולוג לעיתים תכופות בגלל דלקות והפרשות לא רגילות. הרופא שלי, מומחה לצוואר הרחם כאמור, בודק אותי ורושם לי אנטיביוטיקה ‭10-ל‬ ימים.

הדלקת לא עוברת. שוב אני אצל הרופא. שוב טיפול אינטנסיבי שמפיל אותי מהרגליים, והדלקת לא נרפאת. הרופא מחליט לעשות בדיקת פאפ. שוב מתגלים בבדיקה תאים לא תקינים. הוא לוקח ביופסיה.

תחנה רביעית

במדרגות הנעות של קניון רמת-אביב אני פוגשת את הרופא שלי במקרה. אני בדרך למטה (כמה מטפורי) והוא עולה. הוא אומר לי שבביופסיה התגלו ממצאים חריגים ושאקבע תור לשבוע הבא. אני מספרת לו שאני ערב נסיעה לחו"ל. הוא מרגיע. תקבעי פגישה אחרי שתחזרי. בשלב הזה עוד לא חששתי. עדיין סמכתי עליו, האמנתי שאני בידיים טובות.

כשאני פוגשת אותו, הוא אומר לי שהממצאים הפתולוגיים של הביופסיה הגיעו והתוצאה היא: ‭,Highly Suspicious Invasive Cells‬ כלומר חשד גבוה לחדירה של תאים.

זאת לא הייתה דלקת. אלו היו סימנים מוקדמים שיש בעיה בצוואר הרחם. במקרה שלי, סרטן (שעדיין לא אובחן).‬ ומאחר שהתאים הטרום-סרטניים חזרו בפעם השלישית, הפתרון שהרופא המליץ עליו היה כריתת רחם. בדיוק מה שרציתי לעשות שנים קודם, בדיוק מה שהיה מונע את הסרטן.

"הרופא הבטיח לי שהסיכוי שאחלה בסרטן אפסי"(צילום: shutterstock)

תחנה חמישית

הרופא שלי מעביר אותי לטיפולו של פרופסור בעל מוניטין, שאחראי לאחת ממחלקות הנשים המובילות בארץ. הוא מציע לבדוק את עומק חדירת התאים. אם הם בעומק של פחות ‭5-מ‬ מ"מ יוציאו רק את הרחם, בלי בלוטות הלימפה שבאגן.

לפני הניתוח להסרת הרחם אני עוברת טיפול להסרת התאים הסרטניים ("‬קוניזציה" בשפה רפואית).‬ "אני איש של בשורות טובות‭,"‬ מבשר לי בשמחה הפרופסור, "הכל תקין‭."‬

למרות שנלקחה ביופסיה ותוצאותיה לא היו טובות, "הכל תקין כעת‭,"‬ כך נאמר לי. עם זאת, לאור ההיסטוריה הרפואית, הוא מציע שאחרי החגים אעבור ניתוח כריתת רחם מניעתי. בפעם הראשונה אני מתעקשת על "כאן ועכשיו‭."‬ לא רוצה לחכות לאחרי החגים.

תחנה שישית

10‬ ימים אחרי הניתוח אני עם חברה באוטו. הפרופסור מתקשר ומודיע לי שבניגוד לתוצאות המוקדמות, נמצא בבדיקה פתולוגית גידול אלים ופולשני בגודל 7 מ"מ. הוא לא מזכיר את המילה סרטן, אבל מפנה אותי לרופאה אונקולוגית להמשך טיפול. אני שואלת למה לא לנתח ולהוציא את הגידול. הוא משיב לי: "מאוחר מדי לנתח‭."‬ אני מרוסקת לגמרי. מבקשת מרופא המשפחה לרשום לי כדורים נגד דיכאון וכדורי הרגעה.

הפרופסור מפנה אותי לבדיקת פט סי-טי לראות אם הסרטן התפשט. את חול המועד סוכות אני מבלה בביקורים יומיים בקופת החולים בניסיון לשכנע אותם לאשר לי את הבדיקה. המאבקים הביורוקרטיים שחולים קשים נדרשים לעבור בשעותיהם הקשות פשוט לא ייאמנו.

תחנה שביעית

האונקולוגית ממליצה על כימותרפיה אחת לשבוע, הקרנות יומיות במשך חמישה שבועות וגם ברכיתרפיה (הקרנות לנרתיק).‬ אונקולוג אחר, שנותן לי חוות דעת שנייה, מזהיר שבמידה שאחליט לא לעשות הקרנות וכימותרפיה - I'm going to die a painful death. צפוי לי מוות כואב ומייסר.

משפחות של חולים סופניים נכנסות ויוצאות מחדרו, ואני בוהה בהן קפואה בפחד מוות. אם לא אפעל על פי המלצותיו, זה הסוף. ואני זאת שמקרבת את סופי. מצד שני, לייעוץ האונקולוגי הגעתי בגלל רופאים שהמליצו לי המלצות שגויות, אז להאמין לו או לא?

יומיים לפני ההקרנות, ‭,21.10.13-ב‬ גופי כבר "מסומן" בנקודות קעקוע לקראת ההליך, אני פוגשת את ד"ר רם איתן מאיה מדיקל. הוא פורש בפניי אפשרויות טיפול חדשות, שלא הוצעו לי קודם לכן. חברה המליצה עליו מאחר שהוא ידוע כמומחה בתחום והשתלם באחד מבתי החולים הטובים בעולם. ד"ר איתן מתייעץ עם רופא בכיר ממנו - שנמצא בחו"ל, עושה הערכת מצב, לוקח בחשבון את הממצאים הפתולוגיים ושיקולים רפואיים נוספים, ומודיע שהוא מוכן לסיים את העבודה שהרופא הקודם אמר שבלתי-אפשרי לעשות: הוצאת בלוטות הלימפה מהאגן.

הוא מציע ניתוח רובוטי זעיר-פולשני, שימנע ממני סבל גדול, ולאחריו ברכיתרפיה - שלושה טיפולים בלבד של הקרנות ממוקדות לאזור הגידול. הוא היחיד שמציע דרך ביניים לפני טיפולים כימותרפיים וטיפולי קרינה קשים. אין לי מה להפסיד.

תחנה שמינית

היום אני חמישה חודשים אחרי הניתוח והטיפולים. הניתוח עבר באמת בקלות. יום אחרי הניתוח להסרת בלוטות הלימפה שוחררתי לביתי עם צלקות קטנות בלבד בבטן. התאוששתי ואני מרגישה טוב. עדיין במעקב, מקווה שהכל מאחוריי, שהסרטן לא יחזור שוב.

בהתחלה התביישתי לשתף, מכל מיני סיבות. אבל כשהתחלתי לספר גיליתי ששכנתי עברה בעבר טיפולים להסרת תאים טרום-סרטניים. גם חברה לעבודה. וגם החברה הכי טובה שלי נמצאת במצב דומה לשלי. החלטתי שכדאי לספר, כי מחר זו יכולה להיות את. ולכן, אלה המלצותיי:

• אם קיבלת תוצאות פאפ ‭CIN 2‬ או ‭CIN 3‬ התייעצי עם גינקו-אונקולוג ובקשי להיות מטופלת על ידו.
  

• אם קיבלת תוצאות דומות יותר מפעם אחת, אל תהססי לכרות את הרחם.
  

• נהלי את המחלה שלך. רכשי ידע וסמכי על עצמך. אל תצפי שמישהו אחר יעשה בשבילך את העבודה.
  

• אל תחסכי כסף על ייעוצים, על חוות דעת שנייה. במקרה הצורך בקשי ייעוץ פתולוגי.
  

• דעי שברגע שהתאים הטרום-סרטניים הופכים לסרטניים, הגידול יכול לחזור בכל מקום בגוף ובכל זמן. ביכולתך לקחת אחריות על עתידך ועל גורלך, ולמנוע זאת.
  

• זכרי: הזמן הוא גורם משמעותי. עם כל הקושי הביורוקרטי - חשוב לפעול במהירות.