רוחאני בעד האינטרנט: "פחדנו גם מהווידאו"
נשיא איראן בהצהרה יוצאת דופן נגד ההגבלות על הגולשים: "עלינו לחבק את האינטרנט, זו הזדמנות - לא איום. למה שסטודנטים יסתפקו בספריות?"
נשיא איראן, חסן רוחאני, סיפק בסוף השבוע הצהרה יוצאת דופן בחומרתה נגד הצנזורה באיראן, ונתן לתומכיו הרפורמיסטים ולצעירים האיראנים סימן להאמין שהוא באמת רוצה לקדם עבורם את חופש הביטוי. בהצהרות שעשויות להכעיס קיצונים בארצו, אמר רוחאני כי איראן צריכה לאמץ את האינטרנט לחיקה - במקום לראות בו איום.
עוד חדשות מהעולם :
- גרמניה: אותרו 20 שומרים נאצים ממיידנק
- נדבקו לכס השלטון. המשחררים הפכו לרודנים
- מאניבול: אובמה הפתיע ילדים בליגת בייסבול
- טוויפ, #השאטאג: אילו מילים נכנסו למילון?
בנאומו מסוף השבוע הרחיק עצמו רוחאני מיריביו, אנשי דת שמרנים שחלקם קרובים לאייתוללה עלי חמינאי, ושדוגלים בצנזורה ככלי להגן על המהפכה האיסלאמית שאירעה ב-1979, ושהביאה לעליית משטר האייתוללות באיראן.
"אנחנו צריכים לראות באינטרנט הזדמנות, אנחנו חייבים להכיר בזכות של האזרחים שלנו להתחבר ל-World Wide Web", אמר רוחאני לפי סוכנות הידיעות אירנ"א. "ממה אנחנו מפחדים כל כך? מדוע אנחנו מתכווצים בפינה מרוב פחד, נאחזים במגן ובחרב מעץ?", אמר רוחאני. "אפילו אם יש התקפה, ואכן יש כזו, הדרך להתמודד איתה היא באמצעים מודרניים, לא באמצעות שיטות פאסיביות ופחדניות".
איראן מאמצת זה שנים גישה דואלית כלפי האינטרנט. הגישה לאתרים כמו טוויטר, פייסבוק ויוטיוב חסומה למרבית האיראנים, אולם המנהיג העליון חמינאי הצטרף בעצמו ב-2009 לטוויטר ולפייסבוק וכעת יש לו חשבון פעיל בשניהם. בימים אלה נוהג המנהיג העליון של איראן לצייץ בטוויטר יותר מ-12 פעמים ביום באנגלית, פרסית וערבית. יש לו 53 אלף עוקבים, ובאחד מציוציו האחרונים הוא כתב להם כי "למרות ההתקדמות התעשייתית ב#מערב, ההזנחה וההשפלה של ערכי #המשפחה שלו יגרמו למערב להתמוטט בטווח הארוך".
בעמוד הפייסבוק שלו, שם יש לו 82 אלף לייקים, מציע חמינאי הנחיות רוחניות ואומר למשל לאלה שמחפשים בני זוג להתפשר: "אישה מושלמת ונטולת פגמים או בעל מושלם ללא רבב לא ניתן למצוא בשום מקום בעולם", כתב שם.
מנגד, עבד אל-סמאד חורמבדי, מזכיר הוועדה הממשלתית העוסקת בפיקוח על אתרי אינטרנט וסינונם, כינה בעבר את פייסבוק "פרויקט ריגול אמריקני". גולשי האינטרנט באיראן נאלצים להסתפק בחיבור איטי ולא יציב לרשת העולמית ולהתמודד עם סינון משמעותי של תכנים. ובכל זאת, הם יכולים לחמוק מהפיקוח על-ידי שימוש ברשתות וירטואליות פרטיות המספקות לינקים מוצפנים שמאפשרים למחשב להתנהג כאילו הוא נמצא במדינה אחרת. כך הם מקבלים גישה לאתרים חסומים.
בנאומו השווה רוחאני את המאמץ להגביל את הגישה לאינטרנט לניסיון כושל ומוקדם יותר להילחם בהתפשטות הטלוויזיה הלוויינית. "קודם האובססיה המוחלטת שלנו הייתה וידאו - איך להרחיק אותה מהצעירים ולשמור על האמונה והזהות שלנו", אמר רוחאני. "אחר כך היו אלה צלחות הלוויין שצצו על גגות הבתים. היום האינטרנט והסמארטפונים הפכו לדאגה הגדולה ביותר".
רוחאני אמר כי איראן אינה יכולה להתפתח מבלי לאמץ את העולם הדיגיטלי ומתח ביקורת על הרעיון שסטודנטים צריכים להשתמש במחברות בלבד במקום להתחבר לרשת. "האם הסטודנטים שלנו שלומדים לתואר דוקטור עדיין צריכים להשתמש בספריות כמו בימים עברו לצורכי מחקר?".
לדברי אזרחים איראנים, הצנזורה על האינטרנט באיראן הוקלה במידת מה מאז מינוי ממשלתו של רוחאני, אולם אין לו הכוח הפוליטי הדרוש כדי לאפשר את פתיחתה המלאה של הרשת. ההחלטות בנוגע לנושאים אסטרטגיים מרכזיים נתונות לסמכותו של חמינאי, מי שהקים את הסוכנות לפיקוח על האינטרנט לפני שנתיים. בצו שהורה על הקמתה אמר חמינאי כי היא תגן על איראן מפני הנזק של "הפצת המידע
וטכנולוגיות התקשורת ההולכת וגוברת, במיוחד של רשת האינטרנט".
התקשורת האיראנית דיווחה כי הסוכנות הזו כוללת את הנשיא, את שרי ההסברה והתרבות ואת מפקדי המשטרה ומשמרות המהפכה המקורבים לחמינאי.
איראן, נזכיר, גם נפלה בעבר קורבן למתקפות סייבר, כולל בעזרת סוגים שונים של וירוס מחשבים שפגעו בתוכנות ובצנטריפוגות במתקני הגרעין. מומחי אבטחה מאמינים שארה"ב וישראל עמודות מאחורי מתקפות הסייבר האלה.
לפנייה לכתב/ת 
