"אלוהים ברא שתי כליות: אחת בשביל לתרום"
ליאור פרישמן החליט לתרום כליה לאישה שלא פגש מעולם. לאחר חמש שנות דיאליזה וחצי קיבלה חוה גוטהייט את חייה במתנה. חצי שנה אחרי הם מספרים על ההתמודדות ההלכתית של פרישמן, על התפילות של גוטהייט - ומה אמר הרב קנייבסקי כששמע שפרישמן עומד לתרום לאישה שאינה שומרת מצוות?
מה גורם לאדם צעיר ובריא לתרום אבר מגופו בהליך ניתוחי, לאדם אחר שאותו לא פגש מעולם? במקרה של ליאור פרישמן (25) התווספו שאלות נוספות לדילמה; שאלות הלכתיות ומוסריות, שעמם מתמודדים, כך מסתבר, תורמים רבים – שכן אחוז גבוה מתוך אותו מגזר אלטרואיסטי הוא דתי וחרדי. "זה לא שבציבור החילוני אין רצון לתרום ולעזור, אבל אני חושב שהמודעות אצלם היא פחות גדולה", הוא אומר.
<< לעוד חדשות ועדכונים - היכנסו לדף הפייסבוק של ערוץ היהדות >>
ליאור פרישמן מרחובות תרם כליה לחוה גוטהייט מעפולה, לאחר חמש וחצי שנות דיאליזה שבמהלכן המתינה לתורם. חצי שנה לאחר הכריתה – וההשתלה, חוזרים התורם והנתרמת למחלקת הדיאליזה. צפו בכתבה המרגשת של ynet ו"אורות - טלוויזיה יהודית".
קראו עוד בערוץ היהדות:
- אמא ואמא באות לגן (הדתי)
- עבודה זרה במירון ובמילאנו/ קובי נחשוני
- נאמר זאת כך: סב-סבכם לא שמע על בר כוכבא/
אסתר שקלים
"נחשפתי לפני שנה וחצי כמה פעמים לפרסומים של 'מתנת חיים', שמעודדת תרומות אלטרואיסטיות של כליות", פרישמן מספר. "תוך כדי עשיתי מחקר עם עצמי - גם רפואי, כדי להבין מה המשמעויות, וגם הלכתי. יש אינסוף של שאלות הלכתיות אתיות למי לתרום. למי עדיף: לילד מסכן בן 6 - או לאדם מבוגר? לאמא לילדים שעלולים להיות יתומים - או אולי לאישה רווקה שעוד לא הביאה ילדים לעולם? יכול להיות שמה שגרם לי לעשות את זה, בסופו של דבר, זו העובדה שאמא שלי חולה אונקולוגית, וכבר כמה פעמים קיבלה את החיים שלה במתנה. אז אולי זה מה שעורר בי את הרצון לתת מעצמי חיים למישהו אחר".
הדילמה: האם לתרום לאדם חילוני?
בגיל 29 שמעה חוה כי נותרו לה שנתיים עד לדיאליזה, אבל היא החליטה להילחם – ולהאריך את הקץ עד לגיל 40. משהוברר כי רק תרומת כליה תוכל להציל את חייה, התגייסו אוהביה לתרום לה, אלא שאיש מהם לא התאים, עד שנמצא ליאור פרישמן.
"לא ידעתי שחוה באה מהעולם החילוני, וזה עורר בי הרבה רגשות מעורבים כשגיליתי את זה בטעות", הוא מספר בגילוי לב. "התגלגלתי למעונו של הרב חיים קנייבסקי, שהוא ללא ספק אחד מגדולי הדור, ושאלתי אותו: אולי לא לתרום לחוה? לתרום דווקא לאדם דתי? והוא אמר לי: ההיפך, תתרום לה. אתה תראה שבזכות זה היא גם תתקרב לעולם התורה והמצוות."
"וזה נכון", מהנהנת גוטהייט. "הראש לא נותן לי לנסוע בשבת. הכליה הזו לא נסעה בשבת עד שהגיע לגופי, ואין סיבה בעולם שהיא תיסע".
"מעגל החיים של חולה דיאליזה נע סביב הדיאליזה", מספר הרב הבר, יו"ר עמותת "מתנת חיים". "הוא לוקח את הלוח השנה, ותולש ממנו חצי, כי אדם שעבר דיאליזה מרגיש כמו אדם שהוציאו אותו הרגע ממכונת כביסה, מתוכנית הרתחה.
"לתרום כליה זה הרבה יותר קל ופשוט ממה שאנחנו חושבים. ההחלמה היא מהירה וקלה יחסית. הסיכונים הם מינימליים, מזעריים. 15-20% ממטופלי הדיאליזה בכל שנה לא מסיימים את השנה. הם הולכים לעולמם בטרם עת, וזה ממש חבל, כי הם אנשים שהיה אפשר להציל בקלות רבה. רוב התורמים - ואולי אפשר לומר כולם - מאושרים אחרי ההשתלה יותר מאשר המקבלים".
"אנחנו היינו ההשתלה ה-99 בישראל של תרומה אלטרואיסטית", כך פרישמן. "לפני כשבוע כבר הייתה ההשתלה ה-121 שהגיעה מתרומה של אדם שתרם למישהו שהוא לא מכיר. אני באמת מאמין שתוך מספר שנים לא יהיו אנשים בישראל שימותו בגלל שלא ימצאו להם תורמים".
והרב הבר מספר כי פרופסור פרידלנדר המנוח, מהנפרולוגים הגדולים בארץ, נשאל פעם: אם כליה אחת לכאורה מיותרת, ואדם יכול לחיות עד 120 בבריאות טובה עם כליה אחת - מדוע ברא הקב"ה שתי כליות? "התשובה שלו היתה מאוד קצרה וחד-משמעית: אחת כדי לתרום".
לפנייה לכתב/ת 
