הפנים שמאחורי שמות המתאבדים

שוב פניה של שלומית "מככבות" בעמודי הפייסבוק שלי. 17 שנה מאז ראיתי את פניה החיות בפעם האחרונה, מאז שמעתי את קולה החי בפעם האחרונה. שלומית, אחותי הקטנה, שמה קץ לחייה, כמו שאומרים בשפה יפה, התאבדה, כמו שאני אומר תמיד, בערב ל"ג בעומר לפני 17 שנה. בת עשרים ושתיים וארבעה חודשים, לתמיד.

להתאבדות שלה קדמו שנתיים של שקיעה נוראה לתוך תהום אפילה של דיכאון, תהום שעל קיומה למדנו מאוחר מדי, עבורנו ועבור שלומית.

צפו - פנים אבודות. הפנים והשמות: 

בשנים שחלפו מאז אני פועל ללא הפסקה עם חברי מעמותת "בשביל החיים" להציל משפחות אחרות מההתמודדות האיומה שנכפתה עלי ועל משפחתי, על ידי העלאת המודעות לכך שאפשר למנוע התאבדויות, ולצמצם משמעותית את מספר מקרי ההתאבדות וניסיונות התאבדות, באמצעות דיבור פתוח, ישיר ואחראי על הנושא.

בשנים האחרונות מיקדתי את פעילותי ברשתות החברתיות - הקמתי את עמוד הפייסבוק של העמותה ואני מנהל אותו במקביל לניהול פורום התמיכה לאנשים שיקיריהם התאבדו ב"תפוז". במסגרת פעילותי בפייסבוק נחשפתי לארגונים ופעילויות שונות שעוסקים במניעת התאבדויות ברחבי העולם.

Putting a Face on Suicide

אחד העמודים שמשך את עיני היה Putting a Face on Suicide, פרויקט הנצחה מדהים שהקים אב שכול בארה"ב, שאוסף צילומי פנים של אנשים שהתאבדו, ומציג אותם בפוסטרים וסרטוני וידאו בשילוב מסרים להעלאת המודעות ולקידום מניעת התאבדויות. המטרה היא להפוך את העיסוק בנושא התאבדויות מדיון סטטיסטי ומנוכר לאישי ומקרב, כדי לשבור את השתיקה סביב התופעה הזו.

החלטתי לאמץ את הפרויקט ולהקים דומה לו בישראל ולפני מעט יותר משנה הקמתי למטרה זו את עמוד הפייסבוק "פנים אבודות". חשבתי שפרויקט הנצחה כזה ידבר אל אוכלוסיה רחבה, אבל לצערי גיליתי שההשתקה וההדחקה של תופעת ההתאבדויות עמוקות וקשות ממה שהערכתי. במשפחות רבות

התנהלו דיונים ושיחות קשות בשאלה האם להצטרף לפרויקט, ולעיתים לא כל בני המשפחה תמכו בהחלטה להציג את תמונת יקירם בפומביות של הרשת. רבים מבני המשפחות מתקשים להתמודד עם הצגת תמונת יקירם שאבד ועם התגובות שהם חוששים שיקבלו עליה.

נכון להיום הצטרפו לפרויקט 26 משפחות, ותמונות יקיריהן מוצגות בעמודי הפייסבוק של הפרויקט ושל העמותה ובפורום התמיכה, בכל יום הולדת ובכל יום שנה. התמונות מוצגות גם בסרטונים שמוקרנים בכנסים ופעילויות שונות של העמותה ומעוררות תגובות עזות, חלקן כואבות וחלקן מעודדות ותומכות. בהמשך אני מתכוון להקים עמוד של הפרויקט גם באתר האינטרנט של העמותה, לטובת אלה שאינם משתמשי פייסבוק וירצו לקחת חלק בהנצחה המשמעותית הזו.

אני מרגיש שבכל חשיפה של שלומית ובכל פעם שאני מספר עליה, מתרחב מעגל האנשים שמכירים אותה, מתרחב מעגל התמיכה שלי, ועולה ומתפשטת המודעות לתופעת ההתאבדויות ולצורך בפעילויות מניעה.

אני מזמין משפחות ששכלו בן משפחה בהתאבדות, להצטרף לפרויקט "פנים אבודות " ולהפוך את הנצחת יקיריהם לפעילות משמעותית של הצלת חיים ומתן תקווה.

ההצטרפות פתוחה לבני משפחה מדרגה ראשונה בלבד – יש לשלוח תמונה באיכות טובה, את שם בן המשפחה, תאריך הלידה ותאריך הפטירה ואת פרטי השולח (שם וקירבה משפחתית) למייל של הפרויקט: pafos.israel@gmail.com .

• צעדת "בשביל החיים", בסימן "חייבים לדבר, אפשר למנוע התאבדויות", תתקיים זו השנה השלישית ברציפות ברחובות ת"א. האירוע יתקיים ביום ה, 5.6.14. התכנסות לקראת הצעדה בשעה 19:30 ברחבת הבימה. סיום הצעדה ברחבת בית אריאלה. באירוע תישא דברים שרת הבריאות יעל גרמן, והזמרת אורטל אדרי, יוצאת כוכב נולד, תשיר שיר שכתבה על אביה שהתאבד. השאיפה היא לכך שכל הציבור ידע שניתן למנוע התאבדויות של בני נוער ובוגרים אם מכירים ומזהים את הסימנים המקדימים ולא מפחדים לדבר על כך. הצעדה מתנהלת בדממה בשעות החשיכה כדי לסמל את החושך שבו מצויים האנשים הסובלים ממצוקה או דיכאון וכדי לסמל את השתיקה שאופפת את הנושא.