סרט וראיון: שגב גרשון מפשפש בארון
אהבת גבר לגבר היא לא משהו שלא נתקלנו בו בעבר בקולנוע או בחיים האמיתיים. אבל הסרט "אדם" של שגב גרשון, שזכה בפסטיבל הקולנוע העצמאי בניו יורק, לא מסתפק בפנטזיה רומנטית - אלא מתאר התעללות בריונית ברחבי הרשתות החברתיות כלפי נער הומו. "הקולנוע הוא פלטפורמה חשובה לשינוי נקודת המבט על הקהילה", הוא מספר
בריונות נגד בני נוער הומואים היא בעיה כלל עולמית. ובכל זאת, לא מרבים לדבר עליה. זה קורה במזרח ובמערב, בחצי הכדור הצפוני ובזה הדרומי, וגם בישראל. הבמאי שגב גרשון החליט להציף את הנושא בסרטו הקצר "אדם", שנתמך בשיתוף המפיקים אדוארד סינגלטרי ג'וניור מארצות הברית ואדוארד גונוואן מאינדונזיה. יחדיו חגגו את הזכייה בפרס לדרמה הקצרה טובה ביותר, בפסטיבל הקולנוע העצמאי בניו יורק אשתקד. לרגל שבוע הגאווה, אנחנו מציגים אותו כאן בפניכם:
זה היה יכול להיות סרט על אהבה צעירה. יותר נכון, על אהבת גבר לגבר, או שמא נער לנער - לא משהו שלא נתקלנו בו בעבר בקולנוע ובחיים האמיתיים. אבל למרות הטון האינטימי משהו, "אדם" אינו נוהה בעקבות פנטזיה תמימה של רומנטיקה הומו-אירוטית.
אדם הוא תלמיד תיכון בן 17. הוא רגיש ומופנם, וגם מאוהב בחבר לכיתה. כשהוא אוזר עוז ומנסה ליזום קשר איתו, הוא נתקל בתגובה אלימה - התעללות נפשית בתחומי בית הספר, ובעיקר ברשתות החברתיות. שם הוא מוצא עצמו מותקף, כשגם אמו המנותקת רונית (מיכל ינאי) אינה מגוננת עליו. את המפלט שלו הוא מוצא בעולם מדומיין שהוא יוצר לעצמו, וקורם עור וגידים מפלסטיק באמצעות בובות ברבי.
"הסרט מביא למסך הישראלי נושא קשה שעד כה לא התעסקו בו, בריונות ברשת בין בני נוער ובפרט כלפי הקהילה הגאה", מסביר גרשון בן ה-29, בוגר בית הספר למשחק בית צבי. "מה שדירבן אותי לכתוב את התסריט ובעצם להתעסק בנושא הטעון הזה, היו סיפורים רבים של בני נוער שהתאבדו או חוו התעללות שכזו. זו בהחלט ההגדרה המתאימה לתופעה הזאת של בריונות ברשת - התעללות קבוצתית. מנגד, יש לו מערכת יחסים קלוקלת עם אמו, שעובדת ללא הפסקה וממזמן איבדה את הדרך לתקשורת בריאה עם בנה".
גרשון בן ה-29 מדווח כי יצק לסרטו מעט מניסיון החיים האישי שלו, ועיצב את דמות הגיבור שלו התנהגויות, התלבטויות, ומשברים שהוא חווה בצעירותו. "אדם הוא בחור חולמני ורגיש, אך יחד עם זאת אמיץ מאוד, שהולך עם רגשותיו עד הסוף ומנסה לזכות באהוב לבו", הוא אומר, "יש בו הרבה מאוד מהנער שהייתי. העולם הדמיוני שהוא בונה לעצמו לא זר לי כלל. גם לי כנער היה כזה. שם דיברתי על מה שאני רוצה להיות, בלי פחדים שישפטו אותי. לכן, כשניגשתי לכתוב את התסריט, החלטתי לחשוף את העולם הזה. למזלי לא חוויתי בריונות שכזו, אך אני בהחלט מכיר את תחושת הלבד והשוני".
כיוצר, איך היית מגדיר את הסגנון שלך?
"אני עוד לא בדיוק יודע מה הסגנון שלי, מכיוון שאני רק בתחילת הדרך, אבל אני כן שם לב שמה שמושך אותי הוא לספר סיפורים. סיפורים קטנים, אנושיים ומרגשים. אני אוהב לחשוף את הדמויות שלי, לקלף מהן כל מסכה אפשרית ולהביא אותן למקומות הכי אמיתיים ונמוכים. משם תמיד אפשר רק לעלות, ואז זה הכי מרגש לראות את זה. לאחרונה ערכתי לעצמי שואו-ריל של כל הפרויקטים שהוצאתי עד עכשיו, ושמתי לב לשני דברים: אני מכור לדמויות של נשים ולקלוז-אפים - הכי קרובים וחושפים של שחקנים".
"אדם" התקבל, כאמור, לפסטיבל הקולנוע העצמאי בניו יורק ב-2013, ויצא משם עם פרס לסרט הדרמה הקצר הטוב ביותר. אבל הדרך לשם לא היתה פשוטה. גרשון הגיע העירה עם השחקנים, ורק אז, כמה שעות לפני הטקס, גילה להפתעתו שהמזוודה שלו נותרה בקונקשן בלונדון.
"רצנו לחנות הוגו בוס, אבל הכרטיס אשראי לא עבר. בלית ברירה התחלנו כולנו להתרוצץ בניסיון להרכיב חליפה, תוך צרחות בעברית ברחבי הקניון. בסוף עליתי לשטיח האדום הראשון בחיי כשאני לא מגולח, שיער שעוד בג'ט לג, מכנס שלא נסגר עליי וז'קט שענק עליי בשלוש מידות. ולמרות הכל, זו היתה חוויה מכוננת שבה זכיתי לחגוג יום הולדת למיכל ינאי, שהערצתי כל חיי, והיום היא כבר שותפה וחברה קרובה".
אתה חושב שהקולנוע עשוי לגשר על פערים תודעתיים ודעות קדומות?
"הקולנוע הוא בהחלט פלטפורמה חשובה מאוד לשינוי נקודת המבט כלפי הקהילה, ואני עד בשנים האחרונות לשינוי המבורך שנעשה. לדעתי חשוב מאוד להמשיך וליצור סרטים שעוסקים בקהילה ומראים גם את הצדדים הפחות צבעוניים ושמחים, כדי להעלות לדיון נושאים שלא תמיד מקבלים מקום לדיון.
"אני בהחלט חושב שאיתן פוקס וגל אוחובסקי החלו את שינוי תפיסת העולם הזו, והלוואי ש'אדם' יוסיף ולו קצת לשינוי הזה.
בכל הקרנה שהיינו עם הסרט עד כה, זכינו לתגובות מרגשות שגרמו לדחף לשיתוף חוויות, וגם גרמו לי להבין עד כמה היה חשוב ליצור את הסרט הזה".
מיכל ינאי, כוכבת הילדים לשעבר שהפכה, כאמור, לחברה קרובה ולשותפה לדרך של גרשון, תצתוות אליו גם בפרויקט הבא שלו - סרט קצר שגם הוא עוסק ביחסי בן ואם. "תוכניות לעתיד? וואו, יש הרבה", מבטיח גרשון, "בספטמבר אצלם את הסרט הקצר ''ימא שלי ואני', בהפקה משותפת עם מיכל ינאי, שגם תגלם את הדמות הראשית בסרט. זו תהיה הדרמה השנייה שלי, ובמקביל אני ממשיך לעבוד על הפיצ'ר שלי ומפתח שתי סדרות טלוויזיה. בקיצור, אני לא נותן לעצמי לנוח".
