דו"ח חושף: באיזה בי"ח מחכים שנה לניתוח?
נתונים חדשים של משרד הבריאות המתפרסמים לראשונה מציגים זמני המתנה ארוכים במיוחד לניתוחים אלקטיביים בבתי החולים הממשלתיים. חוסר בכוח אדם ובחדרי ניתוח שולחים יותר ויותר חולים לרפואה פרטית
366 יום המתנה להחלפת מפרק הברך בבית החולים בני ציון, 212 יום המתנה להחלפת מפרק ברמב"ם, 193 יום להחלפת מפרק הברך בבית חולים העמק, 191 יום ליישור מחיצות האף בבית החולים זיו ו-185 יום לניתוח שקדים בקפלן: דו"ח חדש של משרד הבריאות חושף איפה ממתינים הכי הרבה לניתוח המיוחל, ואיפה נקבל תור קצר במיוחד.
הנתונים נאספו במשרד הבריאות עבור הוועדה לחיזוק הרפואה הציבורית, שבראשה עומדת שרת הבריאות יעל גרמן, ומפורסמים לראשונה. הדו"ח כולל את הנתונים לגבי ניתוחים אלקטיביים בלבד, כלומר רק ניתוחים מתוכננים מראש ושאינם דחופים. הדו"ח אינו כולל את בתי החולים של הדסה, שלא העבירו את הנתונים עקב המשבר שפקד אותם עד לאחרונה.
חדשות בריאות נוספות:
- שערי צדק: בדיקות דם של גאידמק זרוקות על הרצפה
- קפלן: בן 7 חודשים הורעל ע"י הרעלן הקטלני בעולם
- יומולדת לאישה המבוגרת בארה"ב. בת כמה היא?
כמה מחכים בבתי החולים הגדולים?
הדו"ח מציג זמני המתנה ממושכים לניתוחים השונים: ההמתנה הממוצעת ליישור מחיצת האף שלא למטרות קוסמטיות עומדת על 122 יום, כלומר ארבעה חודשים.
לטיפול במפרצת של אבי העורקים נחכה 102 יום, לקיצור קיבה נמתין 96 יום, להחלפת מפרק שאינו ירך או ברך נמתין 88 יום, להחלפת מפרק הברך 81 יום, לניתוח קטרקט ולהכנסה או הוצאה של עדשה תוך-עינית 72 יום.
הניתוח שאליו זמן ההמתנה הוא הקצר ביותר, 27 יום, הוא כריתת קריש דם מהעורק המספק את הדם לראש. אחריו נמצא ניתוח לכריתת כיס מרה וניתוח מעקפים - זמן המתנה ממוצע של 40 יום.
דוגמאות לממוצע ההמתנה לניתוחים בבתי החולים:
הניתוח | שיבא | איכילוב | רמב"ם | אסף הרופא | שערי צדק | וולפסון | זיו |
החלפת מפרק ברך | 174 | 29 | 101 | 22 | 128 | 8 | 21 |
ניתוח כפתורים | 109 | 12 | 112 | 10 | 58 | 10 | 160 |
ניתוח קטרקט | 139 | 36 | 89 | 81 | --- | 5 | 85 |
תיקון בקע | 136 | 45 | 58 | 75 | 112 | 16 | 56 |
קיצור קיבה | 173 | 59 | 122 | 127 | 128 | 6 | 66 |
ניתוח מעקפים | 61 | 3 | 8 | ---- | --- | 3 | --- |
ניתוח עמוד שדרה | 82 | 96 | --- | 23 | 24 | 8 | 14 |
המתנה קצרה משמעותית בפרטי
נתוני הדו"ח מגלים הבדלים גדולים בין בתי החולים השונים בארץ, וגם בין בתי החולים הממשלתיים לאלו שנמצאים בבעלות הכללית, זאת עקב הסדרי הבחירה של המחוזות השונים של קופות החולים. נושא זה נמצא במחלוקת, ובוועדת גרמן שוקלים לפתוח את ההסדרים ובכך להרחיב את אפשרויות המטופלים.
בנוסף, בתי חולים גדולים מבוקשים יותר ומבצעים פעילויות מורכבות יותר, לכן זמני ההמתנה בהם ארוכים יותר. בשיבא, למשל, בית החולים הגדול בישראל, ממתינים יותר זמן כמעט בכל הפרוצדורות לעומת בתי החולים הממשלתיים הקטנים יותר כמו וולפסון, נהריה וברזילי.
"זמני המתנה ממושכים הם בעיה המאפיינת מערכות בריאות ציבוריות במדינות רבות, ובכללן ישראל. מיפוי ופרסום זמני ההמתנה יאפשרו לחולים לקיים בחירות מודעות יותר, ובכך יהפכו את שוק הניתוחים האלקטיביים למשוכלל יותר", כתבו מחברי הדו"ח, מנכ"ל משרד הבריאות המיועד פרופ' ארנון אפק, סמנכ"ל האגף לתכנון, תמחור ותקצוב במשרד הבריאות יאיר אסרף, ומנהל תחום תכנון יונתן גרין.
זמני ההמתנה לניתוחים מושפעים מהיצע כוח האדם בבית החולים, ממגבלת תקנים, ממספר חדרי הניתוח, ממספר הניתוחים הדחופים המתקיימים בבית החולים וגורמים לדחיית ניתוחים אחרים וממחסור בתקציבים.
הסיבות הללו מובילות מטופלים לחולים שיכולים להרשות זאת לעצמם לרפואה פרטית, שם ההמתנה קצרה משמעותית - ימים בודדים במקרים מסוימים לעומת מספר חודשים במערכת הציבורית.