יעקב מגיע לביתו בצהרי יום רגיל ושואל את בנו: "איך בדיוק התפטרת בקלות מהכנת שיעורי בית של אתמול?" והבן משיב: "אמרתי למורה שלי שאחי הקטן קרע את הדפים של שיעורי הבית, כך שלא יכולתי להגיש אותם". האב פונה לבנו בכעס ואומר: "אתה משקר?! אתה לא יודע את החשיבות שבאמירת האמת?!" וכך הוא ממשיך להרצות עשר דקות על כך שצריך לומר אמת ורק אמת. כשהוא מסיים, הטלפון מצלצל. יעקב מתיישב על הספה ואומר לבנו: "אם זה בשבילי, תגיד להם שאני לא בבית..."

בשבוע הקרוב נחגוג כולנו את חג השבועות, בו אנו מציינים 3326 שנים למעמד הר סיני, כאשר ה' נתן את התורה לעם היהודי. המדרש מלמד אותנו שלפני שה' נתן את התורה ליהודים, הוא ביקש ערֵבים. "איך אני יכול להיות בטוח שאכן תשמרו את התורה? אני רוצה ערֵבים!"

אז היהודים הציעו שאבותינו - אברהם, יצחק ויעקב יהיו הערֵבים עבורנו. ה' לא קיבל את ההצעה. הציעו היהודים את נביאי ישראל וזקני ישראל וכן הלאה, אך ה' לא קיבל את הרעיונות. רק כאשר הציעו את הילדים כערֵבים, "בנינו יהיו ערֵבים בעדינו", התרצה הקדוש ברוך הוא ונתן ליהודים את התורה.

מדוע? מדוע לא הסתפק ה' באבותינו הקדושים, שמסרו את נפשם למען העם היהודי, שיהיו הם הערֵבים על לימוד ושמירת התורה של הבנים? מדוע הזקנים שהקדישו את חייהם ללימוד תורה והנביאים שמדברים עם ה' בעצמו, לא היו מספיק טובים בשביל שאנו נוכל לקבל את התורה?

אלא שה' לא חיפש שרק אנשים מיוחדים ומובחרים מהעם ילמדו תורה ויקיימו מצוות. ה' לא רצה קבוצה של אנשים מיוחדים, שתמיד אנחנו נוכל להיות בטוחים שהם יקיימו את התורה והמצוות, לא משנה באיזה מקום וסביבה הם יהיו. ה' רצה שכולנו, כל היהודים, נלמד את התורה. ובנקודה הזאת – הערֵבים הטובים ביותר הם הילדים שלנו. ומדוע?

כולנו יודעים שעד כמה שאדם יהיה מוכן לעשות עבור עצמו, הוא יעשה עוד הרבה יותר עבור ילדיו; לעצמו הוא מוכן לוותר, לא לאכול, פחות לישון, וכדומה. אבל לילדים שלו הוא רוצה את הטוב ביותר...

פעמים רבות אנו שומעים אנשים אומרים: "אני לא כל כך שומר מצוות, לא ממש לומד. אבל הילדים שלי? אני רוצה שהם ילמדו תורה, שיידעו מה זה בית כנסת. הם צריכים לתרגל את זה מעכשיו, הם צריכים יהדות בחיים".

ממש כמו הסיפור בו פתחנו את המדור. אם אנחנו רוצים שהילדים שלנו יחיו את היהדות, אנחנו חייבים לעשות את אותו הדבר. כמו שאומר הפתגם "תגיד ואני אקשיב, תראה לי ואני אלך אחריך". כאשר היהודים הציעו את זקני ישראל, את הנביאים, ואפילו את אבותינו הקדושים, הם בעצם אמרו לאלוקים: "אל דאגה, יהיו לנו כמה יהודים (רבנים זקנים, כאלו שכבר יצאו לפנסיה) שישמרו את מצוותיך".

וה' לא קיבל את זה! זה לא מה שאני רוצה, אומר ה'. אני רוצה להיות בטוח שכולכם, ללא יוצא מן הכלל, תהיו דבקים במצוות. איך? פשוט מאוד. אם אתה יודע שהילדים שלך צריכים לעשות את זה, כי הם הערבים, אז הדרך היחידה שהילדים שלך יעשו זאת היא כאשר הם יראו ממך דוגמא למופת.

כשהצענו אז, במעמד הר סיני, שהילדים שלנו יהיו הערבים, אלוקים ידע שזה אומר שעבור כולנו התורה תהיה למציאות חשובה בחיינו.

ביום רביעי הקרוב, חג השבועות, אנו נקבל את התורה בשמחה ובחיות חדשה, בפעם ה-3326. הבה נתייצב כולנו בבית הכנסת בשעת קריאת עשרת הדיברות, לקבל את המתנה העצומה הזו. כולנו נהיה שם: גברים, נשים ובעיקר הערבים – הילדים.

המדור מוקדש לע"נ הנרי זילברמן – חיים בן אברהם ז"ל

שבת שלום וחג שבועות שמח!