בו הוא לא גלעד: הוויכוח בארה"ב על המחיר
אמריקה אמנם לא תעצור את נשימתה כשבו ברגדאל יתקבל בשעריה אחרי חמש שנים בשבי - כמו ישראל כששוחרר גלעד שליט - אך המדיניות האמריקנית בנוגע לשבויים השתנתה במפתיע. אובמה בקו האש
ננסי פלוסי, הדמוקרטית הבכירה בבית הנבחרים האמריקני, הסתובבה במשך שנים עם עותק של הדיסקית של גלעד שליט, השבוי הישראלי שנחטף על ידי חמאס ושוחרר, אך לא עם הדיסקית של החייל האמריקני בו ברגדאל שנשבה בידי הטליבאן באפגניסטן. זה לא שהיה לה אכפת מהשבוי הישראלי ולא מבן ארצה האמריקני. פלוסי פשוט הוצפה בביקורים של פוליטיקאים ישראלים שביקשו סיוע אמריקני בשחרורו של שליט, ואילו עניינו של השבוי האמריקני נותר הרחק מהכותרות. בלשכתה היא ישבה עם אב השבוי נועם שליט, אבל לא עם האב רוברט ברגדאל.
עוד חדשות בעולם :
מלזיה: בת 15 נאנסה על ידי 38 גברים ונעצרה
לאחר שילדה בכלא: "הנידונה למוות תשוחרר"
לעיני השמרנים: מצעד גאווה ראשון בקפריסין
ככה זה אצל האמריקנים. מי שנופל בשבי של טרוריסטים יודע שכל מה שנותר לו לעשות זה להתפלל ולנסות לברוח. בו ברגדאל ידע זאת, ניסה - אך נתפס. ארה"ב לא ניהלה משא ומתן לחילופי שבויים עם טרוריסטים.
דליה איציק, שהגיעה לוושינגטון במסגרת תפקידה כיו"ר הכנסת, ונפגשה עם מזכירת המדינה לשעבר קונדוליזה רייס, דיברה איתה על הצורך לסייע בשחרורו של גלעד שליט ונענתה בתמיהה מצדה של רייס, שלא הבינה מדוע בכלל מדברים על זה. איציק ניסתה להסביר לרייס את חשיבותו של גלעד לעם ישראל. לא בטוח שהצליחה.
גלעד ובו נולדו שניהם ב-1986 וישבו שניהם בשבי כחמש שנים, אולם הטיפול בעניינם היה שונה בתכלית. במקרה של שליט התנהל קמפיין פומבי, אגרסיבי, קולני, חוצה יבשות, שכלל הפגנות של ישראלים רבים למען שחרורו. כל אם עברייה ראתה בגלעד בבואה של בנה, שאותו העמידה לרשות המדינה וזו מחויבת להחזירו אליה בשלום. ההפגנות הרועשות שיקפו רגשות של אומה שלמה.
לעומת זאת כמעט אף אם אמריקנית לא ידעה שישנו שבוי אמריקני באפגניסטן. שמו של בו ברגדאל כמעט שלא עלה לכותרות. הנשיא, שר ההגנה וראש המטות המשולבים לא חשו בלחץ של מפגינים מול בתיהם.
ההחלטה של הנשיא ברק אובמה להחזיר "בכל מחיר" את בו ברגדאל הביתה, הייתה בהחלט חריגה. "כל מחיר" במקרה של גלעד שליט היה 1027 אסירים ביטחוניים ובהם כאלה שריצו מאסר עולם. במקרה של בו ברגדאל זה התחיל בניסיון אמריקני לנהל מו"מ לחילופי שבויים שלא נראה כמו"מ לחילופי שבויים. השחרור של הטרוריסטים ייעשה בנפרד ולכאורה ללא קשר לשחרור החייל האמריקני. אך זה לא ממש הצליח.
ארה"ב לא שכחה את החייל שלה. אנשי צבא ודיפלומטים גויסו למאמץ להצילו. אלה בניסיון לאתרו ולנסות לחלצו, ואחרים במגעים דיפלומטיים שהתמקדו בסופו של דבר בקטאר. בסיכומו של דבר החליט הנשיא אובמה שלא להשאיר את החייל מאחור ולשלם מחיר שארה"ב לא שילמה בעבר - חמישה בכירים בארגון הטליבאן, ומקורבים לאוסמה בן לאדן.
ברגדאל לא יהפוך לפרשן ספורט ב-ESPN
ארה"ב עומדת להסיג עד סוף השנה את מרבית כוחותיה מאפגניסטן וזו הייתה כמעט ההזדמנות האחרונה להחזיר את בו ברגדאל ואולי גם דרך לפתוח ערוץ שיחות עם הטליבאן על עתידה של אפגניסטן. הנימוק של אובמה לשחרור היה: ממילא צריך לסגור את כלא גוואנטנמו שבקובה. חמשת המשוחררים הופקדו בידי קטאר והם לא יגיעו בשנה הקרובה לאפגניסטן. בדומה לשחרור מחבלים פלסטינים אך לא לגדה המערבית.
כדי לא להחמיץ את ההזדמנות החליט אובמה להתעלם מחקיקה המחייבת אותו להודיע 30 יום מראש לקונגרס על הכוונה לבצע את חילופי השבויים. אובמה לא רצה הדלפה שתפוצץ את העסקה והעדיף להחזיר את ברגדאל הביתה ולהתמודד עם הקונגרס לאחר מעשה.
לפנות ערב הוא התייצב בפני העיתונאים ובישר: "הבוקר שוחחתי עם בוב וג'ני ברגדאל ואמרתי להם שהבן שלהם בו חוזר הביתה". אובמה הבהיר כי "כשבו היה נעדר, הוא מעולם לא נשכח".
בניגוד להצהרות השמחה, המסורת האמריקנית היא כן לשכוח. שובו של בו ברגדאל לביתו באיידהו, אני מוכן להסתכן, לא יעצור את נשימתה של האומה האמריקנית. רשתות הטלוויזיה לא יפקיעו שעות לשידורים חיים מביתו והוא לא יהפוך לפרשן כדורסל בערוץ הספורט הפופולרי ESPN.
שינוי משמעותי במדיניות האמריקנית
קולות הביקורת נבלעו אמנם בין גילויי השמחה, אבל הוויכוח על המחיר רק מתחיל. "לחילופי חמישה מנהיגים בכירים בטליבאן תמורת בו ברגדאל יהיו תוצאות לגבי שאר הכוחות שלנו ולאזרחים האמריקנים. ליריבינו הטרוריסטים יש עכשיו תמריץ חזק לקחת אמריקנים בשבי. התמריץ הזה יעמיד את כוחותינו באפגניסטן וברחבי העולם בסכנה גדולה אפילו יותר", הצהירו יו"ר ועדת השירותים המזוינים בבית הנבחרים הווארד מקאון הרפובליקני מקליפורניה והבכיר הרפובליקני בוועדה המקבילה בסנאט, ג'יימס איינהוף מאוקלהומה.הסנאטור הרפובליקני ג'ון מקיין אמר שהוא מצפה לשמוע יותר על שחרור עצורים "עם דם של אמריקנים ושל אפגנים על ידיהם". מקיין היה בעצמו שבוי בהאנוי לאחר שמטוסו הופל בשמי וייטנאם. כבנו של בכיר בחיל הים האמריקני, הוצע לו להשתחרר, אבל מקיין התעקש להישאר בכלא עד שישוחררו אמריקנים שנשבו לפניו. זה עלה לו בחמש שנים וחצי בגיהינום.
את משפט המפתח השמיע מייק רוג'רס (רפובליקני) יו"ר ועדת המודיעין בבית הנבחרים: "הפעולה הזו מהווה שינוי משמעותי במדיניות האמריקנית".
לפנייה לכתב/ת 
