עשר סדרות גמר ה-NBA הגדולות בהיסטוריה

שיקגו נגד יוטה, ביל ראסל מול ווילט צ'מברליין ובעיקר – הלייקרס מול הסלטיקס, ולוס אנג'לס מול בוסטון. רגע לפני פתיחת גמר 2014 בין סן אנטוניו למיאמי, דירוג העוצמה מוריד את הכובע בפני היריבויות והקרבות הבלתי נשכחים של מעמד הגמר

שרון דוידוביץ'פורסם: 04.06.14 , 12:25

רגע לפני שסדרת הגמר של 2014 בין מיאמי היט לסן אנטוניו ספרס מתחילה, זה הזמן להביט לאחור ולהיזכר ב-10 סדרות הגמר הגדולות והמרתקות ביותר בהיסטוריה של ה-NBA.

ראויים לאזכור:

2011 – דאלאס מאבריקס – מיאמי היט 2:4

2004 – דטרויט פיסטונס – ל.א. לייקרס 1:4

1997 – שיקגו בולס – יוטה ג'אז 1997 2:4

1994 – יוסטון רוקטס – ניו יורק ניקס 3:4

1987 - ל.א. לייקרס - בוסטון סלטיקס 2:4

1977 – פורטלנד טריילבלייזרס – פילדלפיה 76' 2:4

לכל דירוגי העבר ההיסטוריים – עמוד דירוג העוצמה

10 – שיקגו בולס – יוטה ג'אז 1998

תוצאה סופית: 2:4 לשיקגו

ה-MVP: מייקל ג'ורדן, 33.5 נק', 4 ריב', 2.3 אס', 42.7% מהשדה

מי נגד מי, מה נגד מו: שנה אחרי ה-2:4 ומשחק השפעת המפורסם, ג'ורדן ופיפן שוב פוגשים את סטוקטון ומאלון. רק שהפעם, הקבוצה מסולק לייק סיטי עם יתרון הביתיות ופייבוריטית. לא פחות מ-8 אנשי היכל התהילה, על המגרש ועל הקווים, ייקחו חלק בסדרה.

ג'ורדן והסל שייזכר לנצח(צילום: gettyimages)

השתלשלות הסדרה: יוטה מנצחת את המשחק הראשון 85:88 לאחר הארכה עם 24 נק' של סטוקטון. שיקגו גונבת משחק חוץ (93:88) כשמאלון קורס במאני טיים. במשחק השלישי, התבוסה הכי גדולה בתולדות הגמרים – 54:96 לשיקגו, שמנצחת גם את משחק מספר 4 (82:86).

קארל מאלון מתעורר במשחק 5, צולף 39 נקודות והסדרה חוזרת ליוטה במצב של 2:3 לשיקגו, עם שני משחקים ביתיים לג'אז. סקוטי פיפן נפצע בגב בתחילת משחק מספר 6 ואלוהים משתלט על העסק. 21 נק' בחצי הראשון, 45 נקודות במשחק, חטיפה מהידיים של מאלון, סל ניצחון – טבעת שישית ואחרונה למספר 23.

רגע מכונן: 5.2 שניות לסיום, הגיעה התמונה הכי מונומנטלית בתולדות הליגה – מייקל ג'ורדן בשניות האחרונות כשחקן כדורסל (השנתיים בוושינגטון לא נחשבות), עולה לזריקה וכל העולם מביט בו. כל הלחץ על הכתפיים שלו. זה כמובן ייכנס. סל הניצחון הגדול בהיסטוריה.

רגעי הדרמה של גמר 1998

9 – לוס אנג'לס לייקרס – פילדלפיה סיקסרס 1980

תוצאה סופית: 2:4 ללייקרס

ה-MVP: מג'יק ג'ונסון, 21.5 נק', 11.2 ריב', 8.7 אס', 2.7 חט', 57.3%

מי נגד מי, מה נגד מו: הסדרה שאיש לא ראה בזמן אמת. הליגה הייתה בשיא השפל ואפילו משחקי הגמר הועברו בשידור דחוי. השחקן המצטיין של העונה הסדירה והשחקן הכי גדול של שנות ה-70, קארים עבדול ג'אבר, מול המעופף ד"ר ג'יי. ובאמצע – ילד חייכן בן 20 עם קסם.

השתלשלות הסדרה: עבדול ג'אבר ו-33 הנקודות שלו העניקו 0:1 ללייקרס (102:109), אבל פילי גנבה ניצחון חוץ במשחק מספר 2 עם 104:107, למרות שכבר הובילה ב-20 ברבע הרביעי. עבדול ג'אבר שוב שלט עם 33 ול.א. ניצחה בחוץ 101:111, אבל הסיקרס השוו את הסדרה במשחק מספר 4 (102:106).

עבדול ג'אבר וג'ונסון. הרכז שהפך לסנטר למשחק אחד והביא אליפות ללייקרס(צילום: MCT)

המשחק החמישי היה ניצחון שכולו הפסד ללייקרס –"הקפטן" קלע 40 נק' בדרך ל-103:108 צמוד, אבל גם נקע את הקרסול. למשחק מספר 6 הוא אפילו לא הגיע לפילדלפיה. המאמן פול ווסטהד, החליט לתת לרכז שלו, מג'יק ג'ונסון, שבמקרה מתנשא גם לגובה של 2.06 מ', לשחק כסנטר הפותח. זה השתלם באחת מהופעות היחיד הגדולות אי פעם, כשהרוקי קולע 45 נק', מוריד 15 ריב', מחלק 7 אס' וחוטף 3 כדורים. "זה היה פשוט מדהים", הודה ד"ר ג'יי, שראה את הלייקרס מנצחים 107:123 ולוקחים אליפות.

רגע מכונן: במשחק מספר 4, במהלך הרבע הרביעי, הגיח ד"ר ג'יי מצד ימין ועלה לסל. עבדול ג'אבר ומארק לאנדסברגר סגרו לו היטב את הדרך לטבעת. אבל הוא החליט לרחף אל מאחורי הסל, להניף את היד כאילו הוא אוסף גלידה בגלידרייה ולקלוע עם הקרש, מהצד השני של הטבעת.

ההופעה ההיסטורית של מג'יק ב-1980

8 – בוסטון סלטיקס – לוס אנג'לס לייקרס 1962

תוצאה סופית: 3:4 לסלטיקס

ה-MVP: התואר טרם חולק. סביר להניח שביל ראסל היה זוכה בו עם 22.9 נק', 27 ריב' ו-5.7 אס'

מי נגד מי, מה נגד מו: השושלת של בוסטון בשיאה, מגיעה לאחר 4 אליפויות בחמש השנים האחרונות ועם ה-MVP של העונה, אל מול הסגל מעורר ההשראה של הלייקרס, בראשות ג'רי ווסט ואלג'ין ביילור. המשחק שיגדיר את יחסי הכוחות בליגה לשני העשורים שיבואו. סדרת הגמר הראשונה בהיסטוריה בין הסלטיקס ללייקרס, בדו קרב שיהפוך מאוחר יותר לאבן היסוד של הליגה.

ראסל. תואר ה-MVP בסדרה הזו מעולם לא חולק(צילום: MCT)

השתלשלות הסדרה: הסלטיקס עם יתרון הביתיות לוקחים את שני המשחקים הראשונים (108:122, 122:129), הלייקרס מנצחים פעמיים בבית (115:117, 103:105), ולמרות שיא כל הזמנים בגמר עם 61 נק' של אלג'ין ביילור, בוסטון מנצחת 121:126.

ל.א. רושמת 105:119 ואז מגיע משחק מספר 7. הפעם האחרונה בה יגיע משחק מכריע להארכה. 41 נק' של ביילור ו-35 של ג'רי ווסט לא יספיקו אל מול הווינריות הבלתי מתפשרת של ראסל וחבריו. בוב קוזי יכדרר ויכדרר בין שחקני הלייקרס, השעון יגיע לסיומו, הלוח יראה 107:110, הקהל יתפרץ למגרש.

רגע מכונן: שניות לסיום הזמן החוקי של משחק מספר 7, לפרנק סלבי מהלייקרס, אחד הקלעים הטובים בקבוצה, הייתה זריקה חופשית והזדמנות לזכות באליפות. הוא החטיא. האגדות יספרו כי הרוחות של הגארדן הסיטו את הכדור ממסלולו. כישוף.

הסיפור מאחורי גמר 1962

7 – ניו יורק ניקס – לוס אנג'לס לייקרס 1970

תוצאה סופית: 3:4 לניקס

ה-MVP: וויליס ריד, 23 נק', 10.5 ריב', 2.8 אס'

מי נגד מי, מה נגד מו: הלוזרים בצהוב. עם גמר 7 ב-9 עונות, הלייקרס היו בטוחים שעכשיו, כשהם סוף סוף לא פוגשים את הסלטיקס, אליפות ראשונה בלוס אנג'לס תגיע. ווילט צ'מברליין מול וויליס ריד, ג'רי ווסט מול וולט פרייזר, הפורום מול הגארדן.

צ'מברלין. את הגמר הזה הלייקרס הפסידו(צילום: MCT)

השתלשלות הסדרה: אחרי 112:124 במשחק מספר 1, הניקס מאבדים את יתרון הביתיות לשתי קליעות עונשין מכריעות של ג'רי ווסט ו-103:105 של הלייקרס. במשחק מספר 3, בפיגור 2 נקודות ו-2 שניות לסיום, כולם בפורום היו בטוחים שהצהובים בדרך להפסד. אבל "מר קלאץ'" בכבודו ובעצמו זרק משלושת רבעי מגרש, השווה (אז לא היה קו שלוש) ושלח את המשחק להארכה, רק כדי לראות את הניקס מנצחים ועולים ל-1:2.

גם משחק מספר 4 הלך להארכה, אבל 37 נקודות של ווסט הספיקו הפעם בכדי להשוות ל-2:2. בחמישי הניקס אמנם מנצחים 100:107, אבל הכוכב הגדול שלהם, ריד, ייפצע. צ'מברליין ינצל זאת במשחק השישי כדי לקלוע 45 נקודות, לנצח 113:135 ולהשוות ל-3:3.

כולם היו בטוחים שהלייקרס יכריעו את הסדרה בגארדן. עד הרגע האחרון לא היה ברור אם ריד ישחק, אבל אז התרחש "הרגע המכונן" של הסדרה ויחד עם 36 נק' של פרייזר, הניקס ניצחו 99:113. אליפות ראשונה לניו יורק. הלייקרס שוב מפסידים.

רגע מכונן: "הרגע הגדול ביותר בתולדות הגארדן" –ריד הפצוע לא אמור היה לשחק במשחק ה-7, אבל דבר לא היה יכול לעצור אותו. הוא נכנס בשעטה מחדר ההלבשה, הוריד את האימונית ופתח בחמישייה. סל ראשון על ווילט צ'מברליין, כשהסנטר של הניקס מדדה להגנה. התקפה לאחר מכן, סל נוסף. מנהטן כולה בטירוף מוחלט. הוא ירד לספסל ולא חזר, אבל זה הספיק לאחת התצוגות ההירואיות בספורט האמריקני.

הרגע הגדול בתולדות הגארדן

6 - לוס אנג'לס לייקרס – בוסטון סלטיקס 1985

תוצאה סופית: 2:4 ללייקרס

ה-MVP: קארים עבדול ג'אבר, 25.7 נק', 9 ריב', 5.2 אס', 60% מהשדה

מי נגד מי, מה נגד מו: שוב הליגה קיבלה את מה שרצתה. מג'יק מול בירד. היריבות הגדולה של שנות ה-80 לעיני כל העולם. שתי הקבוצות סיימו ראשונות את העונה הסדירה, שלטו בפלייאוף ללא עוררין בדרך למפגש נוסף, שנה אחרי שבוסטון ניצחה את הלייקרס.

עבדול ג'אבר. ההוק שוט המפורסמת(צילום: GettyImages)

השתלשלות הסדרה: אולי זו לא הייתה הסדרה הכי צמודה, אבל ללא ספק אחת היסטוריות. הגמר הראשון שנערך בשיטת 2-3-2, בו הקבוצה עם יתרון הביתיות משחקת את שני המשחקים האחרונים בבית, הסדרה הראשונה בה בוסטון מפסידה בבית, הסדרה הראשונה בה הלייקרס מנצחים את הסלטיקס.

אחרי ה-"טבח בבוסטון" (באנגלית נשמע טוב יותר) במשחק ה-1 עם 114:148, בוסטון איבדה את הביתיות במשחק 2 לאחר 109:102. הנקמה לתבוסה במשחק 1 הגיעה במשחק ה-3, עם 111:136 של ל.א., אבל במשחק מספר 4, דניס ג'ונסון קלע סל ניצחון (105:107) ו-2:2 בסדרה.

או אז הגיע לו "הקפטן", קארים עבדול ג'אבר בן ה-37, הזכיר את ימי העבר וקלע 36 בדרך ל-111:120 בבית. בחוץ ג'אבר שוב התעלה על עצמו, הפעם עם 29, הפך ל-MVP המבוגר אי פעם והעניק ניצחון היסטורי ללייקרס (100:111).

רגע מכונן: ההוק שוט של קארים. הקליעה הבטוחה ביותר בתולדות הכדורסל, סיפקה את הסחורה גם בערוב ימיה.

פלאשבק לאמצע שנות ה-80

5 – מיאמי היט – סן אנטוניו ספרס 2013

תוצאה סופית: 3:4 למיאמי

ה-MVP: לברון ג'יימס, 25.3 נק', 10.9 ריב', 7 אס', 2.3 חט', 44.7% מהשדה

מי נגד מי, מה נגד מו: מיאמי והביג-טרי עם גמר שלישי ברציפות, מול הקשישים של סן אנטוניו שמגיעים לראשונה מאז 2007 לגמר. מעמד אותו מעולם לא הפסידו. המשחק המהיר והקצבי של ההיט, מול יסודות הכדורסל של הספרס. לברון-ווייד-בוש מול דאנקן-פארקר-ג'ינובילי.

קינג ג'יימס. השחקן הטוב בעולם(צילום: AFP)

השתלשלות הסדרה: טוני פארקר בסל משוגע, כמעט בישיבה, מנצח לספרס את המשחק הראשון עם 88:92, מיאמי מביסה במשחק השני (84:103), הספרס בשלישי (77:113) ומשחק ענק של לברון (33 נק') קובע 2:2 במשחק הרביעי (93:109). במשחק החמישי דני גרין האלמוני שובר את מספר השלשות לסדרה, מאנו ג'ינובילי נותן את משחק חייו והספרס עולים ל-2:3 עם 104:114 ענק.

ואז מגיע המשחק ה-6. 28 שניות לסיום, התוצאה עמדה על 89:94 לספרס, כדור שלהם. האוהדים החלו לעזוב את האולם, הסרט של אנשי האבטחה החל להקיף את הפרקט. לברון זורק שלשה ראשונה ומחטיא. מייק מילר תופס את הריבאונד, מוציא ללברון – ההפרש יורד ל-2 בלבד. קוואי לאונרד קולע רק 1 מ-2, מיאמי הולכת ללברון. הוא זורק ומחטיא. כריס בוש תופס את הריבאונד בזמן שדאנקן על הספסל ומוציא לריי אלן שצולף שלשה. הארכה. מיאמי תנצח 100:103 ותשלח את הסדרה למשחק 7. שם דאנקן יחמיץ זריקה מכרעת מתחת לטבעת, לברון יקלע 37, מיאמי תניף גביע שני ברצף.

רגע מכונן: השלושה צעדים לאחור של ריי אלן בשניות הסיום - מהלך מחשבה של קלע טהור. היכולת להתמצא על המגרש, לדעת בדיוק היכן עובר הקו ואיזו זריקה צריך לקחת. זה קרה רק בשנה שעברה, אבל אותה שלשה מהפינה מקוטלגת גבוה-גבוה בעבר המפואר של הליגה.

הדרמה של משחק מספר 6 ב-2013

4– לוס אנג'לס לייקרס – דטרויט פיסטונס 1988

תוצאה סופית: 3:4 ללייקרס

ה-MVP: ג'יימס וורת'י, 22 נק', 7.4 ריב', 4.4 אס', 49.2% מהשדה

מי נגד מי, מה נגד מו: אחרי שהכניעו את בוסטון עונה קודם, השואו-טיים של הלייקרס שוב פגשו יריבה אדירה מהמזרח. הפעם, עם לחץ עצום שהיה על הכתפיים שלהם מתחילת העונה וההצהרה של המאמן, פט ריילי, על זכייה שנייה ברציפות. המשחק המלוטש והמהנה של ל.א., מול הבאד בויס של דטרויט. החיוך של מג'יק, מול המכות של ביל לאמבייר.

וורת'י (במרכז). ביג גיים ג'יימס(צילום: MCT)

השתלשלות הסדרה: 34 נק' של אדריאן דנטלי הובילו את דטרויט לגניבת יתרון הביתיות עם 93:105, הלייקרס משווים עם 96:108 ורושמים ניצחון חוץ חשוב, 86:99, כששוב ג'יימס וורת'י מוביל את הקלעים. דטרויט מביסה במשחק הרביעי (86:111), מנצחת בחמישי (94:104) לעיני 41 אלף צופים בפונטיאק סילברדום. ואז מגיע המשחק השישי.

יושבי הפורום היו עדים למשחק היסטורי. אייזיאה תומאס היה לוהט ברבע השלישי, אבל נחת רע וסובב את הקרסול. נראה היה כי לא יוכל לחזור. אבל "זיק" עלה לשחק כשהוא מדדה מצד לצד, אבל רושם שיא נקודות לרבע עם 25 נקודות, 11 מ-13 מהשדה, 43 נק' במשחק, שהספיקו בכדי לכפות הארכה. שם, שריקה מעוררת מחלוקת על קארים עבדול ג'אבר ושתי קליעות עונשין מוצלחות העניקו את הניצחון לאורחים, 102:103.

במשחק השביעי היה זה וורתי' שרשם טריפל דאבל ראשון ויחיד בהיסטוריה של הגמרים (36 נק', 16 ריב', 10 אס'), קיבל את הכינוי "ביג גיים ג'יימס" וקבע 105:108 דרמטי ללייקרס.

רגע מכונן: אייזאה תומאס קופץ רבע שלם על רגל אחת ולא מחטיא. אין ספק שרכז הפיסטונס הוא אחד השחקנים הכי פחות אהודים אי פעם, אבל אותו משחק 6 ב-1988, שם אותו למעלה למעלה בין הגדולים ביותר.

אייזאה תומאס, על רגל אחת ב-1988

3 - בוסטון סלטיקס – לוס אנג'לס לייקרס 1969

תוצאה סופית: 3:4 לסלטיקס

ה-MVP: ג'רי ווסט, 37.9 נק', 7.4 אס', 4.7 ריב', 49% מהשדה – השחקן היחיד בהיסטוריה שזכה בתואר למרות שהפסיד את הגמר.

מי נגד מי, מה נגד מו: לאחר 10 אליפויות ב-12 שנה, השושלת של בוסטון הגדולה כבר הגיעה לקצה. הם היו עייפים, זקנים ועם ביל ראסל כמאמן-שחקן בעונתו האחרונה, כשהם מצליחים לסיים רק במקום הרביעי במזרח. ללא יתרון הביתיות, איש לא נתן להם צ'אנס. מנגד, אל ג'רי ווסט ואלג'ין ביילור הצטרף האיש שאמור היה לשנות את המועדון – ווילט צ'מברליין . סוף סוף ראסל וצ'מברליין נפגשים בסדרת גמר. סדרה שאיש לא יישכח.

ווסט. היחיד שזכה בהיסטוריה שזכה בתואר ה-MVP והפסיד בגמר(צילום: gettyinages imagebank)

השתלשלות הסדרה: כל אחת שמרה על הבית שלה. 118:120 במשחק 1 ללייקרס שגם ניצחו 112:118 במשחק השני, 105:111 ו-88:89(סל ניצחון של סם ג'ונס) לבוסטון במשחקים 3 ו-4. הלייקרס מביסים במשחק החמשי 104:117, בוסטון נשארים בחיים עם 90:99.

מגיעים למשחק מספר 7, הפעם בפורום. נשיא הלייקרס מוכן לחגיגות. על הכיסאות מוכנים פרוספקטים לסדר האירועים ברגע שהלייקרס זוכים. מתי מורידים את הבלונים, מי מתראיין קודם, מי פותח את השמפניה. אחד לאחד. רק שכחו לקחת בחשבון את הרוח של בוסטון. ראסל פונה לווסט לפני המשחק ואומר: "הבלונים האלה נשארים הערב למעלה".

במשחק צמוד ורב מהפכים, היה זה דון נלסון, שחקן בינוני שיהפוך למאמן ענק, שקלע את הסל המכריע. וזה היה הסל הכי "מזליקי" שיכול להיות. זריקה מחצי מרחק שפוגעת בחלק האחורי של הטבעת, עולה מטרים ספורים למעלה בקו ישר ונוחתת היישר אל תוך הרשת. בוסטון מנצחת 106:108, משלימה אליפות 11 ב-13 שנה ועולם הכדורסל נפרד מביל ראסל, הווינר הגדול מכולם.

רגע מכונן: מיד עם הבאזר, ביל ראסל, המאמן-שחקן, רץ אל חדר ההלבשה, לא לפני שהוא מעניק חיבוק ענק לג'רי ווסט שמפסיד פעם נוספת, למרות סדרה בה יזכה בתואר ה-MVP. חיבוק חם ואוהב בין יריבים מרים על המגרש.

הסיפור מאחור גמר 1969

2 – שיקגו בולס – פיניקס סאנס 1993

תוצאה סופית: 2:4 שיקגו

ה-MVP: מייקל ג'ורדן, 41 נק', 8.5 ריב', 6.3 אס', 51% מהשדה

מי נגד מי, מה נגד מו: מייקל ג'ורדן בשיא הקריירה, מול צ'ארלס בארקלי והקבוצה המלהיבה של פיניקס. האיש שהוביל את הבולס לשתי אליפויות בשנתיים הקודמות, מול ה-MVP של העונה הסדירה. עונה לאחר הדרים טים בברצלונה, העניין העולמי סביב הליגה בשיאו והגמר הזה יספק את הסחורה. ואף יותר.

ג'ורדן ופיפן. השושלת של הבולס(צילום: MCT)

השתלשלות הסדרה: סדרה מלהיבה ודרמות בלתי פוסקות. זה החל עם שני ניצחונות חוץ של שיקגו (92:100 ו-108:110) במה שנראה היה בדרך ל-0:4 קליל. אבל אז הגיע משחק מספר 3 – אחד ממשחקי הגמר הזכורים אי פעם, שהלך ללא פחות מ-3 הארכות! גם 44 נק' של ג'ורדן לא הספיקו בדרך להפסד 129:121.

55 נקודות של מספר 23 במשחק הרביעי הספיקו ל-105:111, אבל הסאנס לא אמרו נואש ובמשחק 5 ניצחו 98:108, רק כדי לשמוע בסיום את צ'ארלס בארקלי אומר: "אלוהים רוצה שננצח". רק תלוי לאיזה אלוהים הוא התכוון.

אלוהי הכדורסל קלע 33 נק', הוביל את שיקגו ל-98:99 והקבוצה הראשונה מאז סלטיקס הגדולה שרושמת שלוש אליפויות ברציפות. ג'ורדן יהפוך ליחידי בהיסטוריה שזוכה ב-3 תארי MVP של הגמר ברצף. הוא יעשה זאת פעם נוספת, כשיחזור מפרישה.

רגע מכונן: התקפה אחרונה של משחק מספר 6, כולם מסתכלים על ג'ורדן שקלע את כל 9 הנקודות של שיקגו ברבע האחרון. השמירה הכפולה מגיעה מהר והוא משחרר לפיפן, שמעבר להוראס גראנט שרואה את ג'ון פקסון חופשי לגמרי. הקלע של הבולס יקלע ויוכיח שלא מדובר כאן רק בשחקן גדול, אלא גם בקבוצה גדולה.

רגעי הדרמה בגמר 1993

1. בוסטון סלטיקס – לוס אנג'לס לייקרס 1984

תוצאה סופית: 3:4 לסלטיקס

ה-MVP: לארי בירד, 27.4 נק', 14 ריב', 3.6 אס', 48.4% מהשדה, 67% מהשלוש

מי נגד מי, מה נגד מו: הסדרה שהצילה את ה-NBA. אם אתם רוצים לחזור לרגע אחד בו נולדה הליגה אותה אנחנו מכירים כיום, כדאי לקחת את מכונת הזמן ליוני 1984.

השואו-טיים של הלייקרס מול הפועלים השחורים של הסלטיקס. הכוכבים של הוליווד מול פועלי הצווארון הכחול בגארדן. שחור מול לבן, מג'יק מול בירד. סדרה שתשבה את עיני העולם כולו ותהיה להיי-לייט הספורטיבי של עשור שלם.

השתלשלות הסדרה: הלייקרס פתחו עם גניבת יתרון הביתיות ו-109:115, הודות ל-32 נק' של קארים. במשחק מספר 2, עם יתרון 2 20 שניות לסיום, ג'יימס וורתי' איבד כדור קריטי, הנדרסון ישוווה ומג'יק ג'ונסון יכדרר את השניות האחרונות מבלי לקחת זריקה. בוסטון ינצחו בהארכה 121:124.

בירד. פועלי הצווארון הכחול מבוסטון ניצחו את השואו-טיים של הוליווד(צילום: גטי אימג'ס)

מג'יק נוקם במשחק ה-3 עם 21 אסיסטים ומביס את בוסטון 104:137, כשבירד קורא לחבריו "סיסי". אז הסלטיקס שמעו אותו ובאו להרביץ במשחק מספר 4 עם ניצחון ענק בהארכה, 125:129. בוסטון ישמרו על הביתיות במשחק החמישי וינצחו 103:121 עם 34 נק' של בירד ומזגן שהתקלקל והפך את הגארדן לגיהנום מיוזע. בפורום ל.א. השוו ל-3:3 עם 108:119, בדרך למשחק 7 דרמטי מאין כמוהו.

יתרון של 14 נקודות ברבע האחרון קוצץ אט-אט לשלוש נקודות בלבד, דקה לסיום, כשהכדור בידיים של לוס אנג'לס. אבל דווקא מג'יק, מכולם, איבד את הכדור בשלומאליות והפסיד לל.א. את התואר. הכותרות בעיתון יהיו "tragic Johnson". בוסטון תזכה באליפות, ה-NBA זכתה בכל הקופה.

רגע מכונן: אחרי שקרא לחבריו "ילדות קטנות" (תרגום חופשי) במשחק 3, קווין מקהייל החליט להיענות לקריאה של בירד. במתפרצת של הלייקרס, מקהייל דרס, פשוטו כמשמעו, את קורט ראמביס והעיף אותו לקרשים. מהומת אלוהים התחוללה. התמונה הזו הפכה למאפיין הבולט ביותר ביריבות האפית בין הבוסטון לסלטיקס – יריבות שהובילה לגמר הגדול ביותר בהיסטוריה של ה-NBA.