"יש צעירים גרמנים עם אנטי לנושא השואה"
קרולין שוך מגלמת צעירה גרמניה שמגיעה לישראל ב"מסע של האנה", שמציע עיסוק שונה במטען שבין שני העמים, וגם מתובל בבדיחות שואה. "בבכורה בגרמניה הקהל היה זהיר ולקח זמן עד שהתחיל לצחוק", היא מספרת בראיון ומוסיפה: "לדור הצעיר יש אפשרות ליצור עידן חדש בין יהודים וגרמנים"
ממש כמו גבורת "המסע של האנה" אותה היא מגלמת, גם עבור השחקנית הגרמניה קרולין שוך הביקור הראשון בישראל היה טעון רגשית. בכל זאת, יש מטענים היסטוריים שלא מתפרקים גם אחרי כמה עשורים. "זה לא כמו לבקר בכל ארץ אחרת", היא מודה בראיון ל-ynet, "התחושה היתה שאני מבקרת במדינה וגם בהיסטוריה שלה, וההיסטוריה הזו היא גם ההיסטוריה של גרמניה. זה נגע בי מאוד".
כתבות נוספות בערוץ הקולנוע של ynet:
- פסטיבל הקולנוע הגאה: לפרוץ את הגבולות
- האם אנחנו באמת צריכים לפחד ממפלצות?
- מצעד המערכונים של מונטי פייתון
בסרט שביימה יוליה פון היינץ, שוך בת ה-32 מככבת על המסך בתור צעירה גרמניה שמגיעה לקיבוץ ישראלי, להתנדב בעבודה עם בעלי מוגבלויות וללוות ניצולת שואה, במטרה לקדם את חייה המקצועיים במולדתה. אולם במהלך שהותה כאן היא מתאהבת באיתי (דורון עמית), צבר טוב לב אך מפולפל, שלא עושה לה חיים קלים עם העקיצות ההיסטוריות שלו.
קרולין שוך בטריילר של "המסע של האנה"
"הגעתי לישראל שבועיים לפני הצילומים ועשיתי פחות או יותר את אותם הדברים שעשתה האנה - טיילתי, רבצתי על חוף הים, ניסיתי להתמודד עם החום וההמולה", היא אומרת. "ביקרתי גם ביד ושם ובים המלח, שני מקומות בלתי נשכחים שהשאירו עלי רושם רב. בזמן הצילומים כבר לא היה לי זמן לטייל, אז ביליתי את סופי השבוע במנוחה, בבילויים ובים".
היו לך מפגשים עם ישראלים לפני שהגעת לכאן? או במילים אחרות, יצא לך לחוות את המטענים הרגשיים והמבוכה שעולים לפעמים במפגש בין גרמנים לישראלים?
"פגשתי בעבר כמה ישראלים בתאילנד, ושתי בנות מקסימות במכסיקו (היי דנה וטופז!). בהתחלה היתה אולי מעט מבוכה, אבל דיברנו על זה ואחר כך פשוט בילינו ביחד. לנו, הדור הצעיר, ישנה האפשרות ליצור עידן חדש בין יהודים וגרמנים, ולדעתי אנחנו באמצע התהליך ועושים עבודה טובה.יש בברלין כל כך הרבה ישראלים צעירים עם ראש פתוח, ובתל אביב פגשתי הרבה ברלינאים - אני אוהבת את זה".
אבל גם הדור הצעיר הזה, שמוצא את החיבור בין שני העמים, התחנך מגיל צעיר מאוד על העבר הטרגי שקושר בין ישראל וגרמניה. והאפקט הרגשי שזה מעורר נוכח עדיין אצל רבים, גם בקרב בני הדור השלישי. "אין שום דבר שלילי בעיסוק בהיסטוריה האפלה שלנו", אומרת שוך, "ההכרה חייבת להיות שם, עם כל התמונות, העדויות והסיפורים. עדיין אל הגענו לשלב שאפשר לשים את הדברים מאחורנו. אבל אפשר למצוא דרכים חדשות להתמודד עם הנושא, וזה מה שהסרט מנסה להראות. זה גם מה שהתנסיתי בו ברמה האישית בביקור שלי בישראל".
זה אולי לא נעים לשמוע, אבל גם שוך מודה שישנה צעירים רבים שמאסו בעיסוק הנושא. "יש איזשהו אנטי, כמובן", היא אומרת, "ישנם גרמנים שלא רוצים להיות מואשמים בדברים שעשו הסבים והסבתות שלהם, ובשלב מסויים מתחיל להימאס להם לשמוע על כך. לנו ישנה האפשרות והחובה למנוע את המצב הזה, ואני מקווה שהסרט מציע דרך טובה לעשות זאת".
הסרט מכיל משהו שמאוד מוכר לישראלים - בדיחות שואה. עבור אנשים רבים זוהי דרך להתמודד עם הטאבו. כיצד מגיבים גרמנים לבדיחות מהסוג הזה? כיצד התקבל הסרט באופן כללי בקרב הקהל הגרמני?
"היה מעניין בהקרנת הבכורה, כי הקהל היה זהיר מאוד ולקח לו הרבה זמן להתחיל לצחוק מהבדיחות. כנראה אנשים לא היו בטוחים שזה יהיה במקום. בסוף, הצחוקים כבר הגיעו כמו גל של הקלה וכולם היו במצב רוח טוב. כל כך הרבה אנשים אהבו את הסרט וזה מאוד משמח אותי".
בסרט, נאלצת האנה להתמודד עם הבחירה הקשה בין בן זוגה שמחכה לה בגרמניה בדירת חלומות ומגלם את העתיד המתוכנן והידוע, לבין פרץ הרגשות והיצר שמעורר בה איתי, והעתיד הלא ברור הממתין לשניהם.
מה היית עושה לו היית בנעליה של האנה? נשארת עם החבר מהבית או נשארת עם איתי?
שוך מתחמקת מהשאלה באלגנטיות: "הסרט מבוסס על ספר, אשר בעצמו מבוסס על סיפור אמיתי שקרה בין אישה גרמניה וגבר ישראלי. עד כמה שאני יודעת, הם עדיין מאוהבים".
יצא לך לחוות מקרוב דילמה של התאהבות במישהו ממדינה זרה, שמגיע מתרבות אחרת ושאינו דובר את שפתך? את מאמינה שיחסים כאלה יכולים לעבוד?
"מובן שאני מכירה את זה, מי לא? היו לי הרבה רגעים יפים וחוויות מיוחדות עם אנשים מארצות ומתרבויות שונות".
באילו עוד פרויקטים נוכל לראות אותך בעתיד הקרוב?
"אני משתתפת בשני סרטים שייצאו השנה בגרמניה ובאוגוסט אני מתחילה לצלם סרט חדש - אבל הפרויקט הכי גדול שלי כרגע הוא התינוקת שלי. היא בת חמישה שבועות והיא הסרט הטוב ביותר שעשיתי אי פעם".
