צה"ל בעקבות החטופים: מודיעין הוא המפתח
צה"ל והשב"כ מנסים לבנות תמונות מודיעין באמצעות מעצרים וחקירות והגיעו להתקדמות מסוימת. במערכת הביטחון מעריכים שהחוטפים נמנים עם פלג מיליטנטי בחמאס המתנגד לפיוס ומעוניין לטרפד אותו. אבו מאזן הורה למנגנוני הביטחון על תיאום מלא עם ישראל בעניין החטיפה
בדברי ראש הממשלה במסיבת העיתונאים יש היבט מעניין. הוא קבע נחרצות שארגון טרור חטף את שלושת הנערים ואף רמז שמדובר בחמאס. הוא לא אמר זאת במפורש, אבל אפשר היה להבין זאת מדבריו, וזה חשוב מפני שאם ארגון מיומן כמו חמאס יזם, תכנן, הכין וביצע את החטיפה חזקה על פעיליו שישמרו על חיי החטופים. לא מטעמים הומניטריים אלא מטעמי תועלת. גם ראשי מנגנוני הביטחון הפלסטיניים טוענים זאת.
במערכת הביטחון מעריכים כי החוטפים נמנים עם פלג מיליטנטי בחמאס המתנגד לפיוס ומעוניין לטרפד אותו, ולכן הם טוענים שהאשמות נתניהו כלפי אבו מאזן אינן מוצדקות ולא בקונטקסט הנכון. אבו מאזן הורה לראשי המנגנונים לקיים תיאום מלא עם זרועות הביטחון הישראליות בעניין החטיפה, בעיקר בתחום המודיעיני.
עובדה נוספת מעניינת היא שאם אכן בוצעה כאן חטיפה על ידי ארגון טרור וההכנות לה חמקו מתחת למכ"ם של השב"כ וקהילת המודיעין. יש כאן פרצה מודיעינית שחייבים לסגור במהירות. בשלב הנוכחי, נראה שצה"ל והשב"כ נמצאים עדיין בראשיתו של תהליך יצירת "המתפש המודיעיני". פירושו של דבר, המאמץ להגיע קרוב ככל האפשר אל אנשים שהיו במעגל הראשון של הפעולה. המתפש מיוצר באמצעים מגוונים שבעיקרם מעצרים וחקירות.
אף על פי שהחיפושים אחר הנעדרים ופעולות המניעה שנקט צה"ל החלו כארבע-חמש שעות לפחות אחרי המועד המשוער של החטיפה, כוחות הביטחון השיגו התקדמות מסוימת. המכונית השרופה למשל, נבדקת. החקירה חייבת להתגלגל עד שמגיעים לשותפים הישרים בחטיפה עצמה, ואז גם אפשר יהיה להבין כיצד בדיוק היא התבצעה, ובסופו של דבר להגיע לחוטפים ולחטופים.
בשלב הבא, כשתמונת המודיעין תהיה שלמה ויהיה מענה בסיסי לפחות על חמש השאלות הקריטיות לכל איש מודיעין (מי? מה? מתי? היכן? מדוע?) יהיה צורך להחליט אם לתכנן ולבצע פשיטה או מבצע צבאי אחר כדי לשחרר את החטופים, או להיכנס למשא ומתן עם החוטפים. החלטה זו תלויה, בין השאר, ב"אירוע" נוסף: יצירת קשר מצד החוטפים והצגת דרישותיהם. ישנה גם אפשרות שהחטיפה השתבשה באופן כזה שהחוטפים כלל לא ייטלו אחריות ולא יציגו דרישות מכיוון שאינם מסוגלים להציע תמורה. אפשרות זו נלקחת בחשבון על ידי ראש הממשלה ומערכת הביטחון. ניסיון חטיפה שהשתבש הוא התרחיש הגרוע ביותר.
אם נלך לתרחיש אופטימי יותר, שבו נוצרת תמונה מודיעינית סבירה ויוחלט על מבצע שחרור, יהיה צורך לתכנן במהירות מבצע צבאי שהדרישה המרכזית בו תהיה לשמור על חיי החטופים. חטיפת נחשון וקסמן יצרה תמונה מודיעינית כמעט אידיאלית, אך מבצע השחרור הפך לקטסטרופה שהובילה למותו ולמות קצין סיירת מטכ"ל ניר פורז.
יצחק רבין קבע בשעתו כראש ממשלה את העיקרון שאם אפשר להוציא לפועל מבצע שחרור חטופים, תוך לקיחת סיכון סביר אך לא יותר מזה, יש לבצעו, ואם אי-אפשר לשחרר את החטופים כך צריך להתמקח. העיקרון הזה יושם לא רק על ידיו אלא על ידי כל ממשלות ישראל באופן שהביא לעסקאות שבויים סיטונאיות שרק עודדו את אויבי ישראל, בעיקר הפלסטינים וחיזבאללה, לחטוף עוד ועוד. אפשר לומר שעסקת גלעד שליט הביאה לצונאמי גואה של ניסיונות חטיפה שלא ראינו כמותו מאז הקמת המדינה. את הצונאמי הזה צריך לקטוע היום.
ועדת שמגר שמינה שר הביטחון אהוד ברק ב-2008 הציעה לממשלה דרכים לנהל מיקוח שפוי, ואכן, אם לא אפשר יהיה לעשות מבצע
צבאי ויהיה ברור שהחטופים בחיים, יש לנהל את אותו מיקוח: חיים תמורת חיים, מתים תמורת מתים, אחד תמורת אחד ולא יותר מזה.
נקודה נוספת שצריך להדגיש היא הצורך להחדיר לתודעת אזרחי ישראל בכלל והמתנחלים בפרט, שבתנאים הנוכחיים נסיעה בטרמפים ביהודה ושומרון היא מרשם כמעט בטוח לאסון. הנערים והנערות המתגודדים בטרמפיאדות בצומת תפוח, בצומת גוש עציון ובמקומות הומים פחות צריכים לדעת שהם אחראים לא רק לשלומם ולשלום משפחותיהם אלא גם לשלום החיילים שיחפשו אחריהם אם ייחטפו.
כבר עברו יותר מ-48 שעות מאז החטיפה. אין צורך לפעול בחופזה. עדיף להתנהל בקור רוח, להפעיל את כל האמצעים והשיטות כדי ליצור תמונת מודיעין אמינה ואז להחליט. זה לא יקרה מחר, ולכן רצוי שנתאזר בסבלנות.
לפנייה לכתב/ת 
