ברוכים הבאים לנמל התועפות
אתם בנתב"ג, מחכים לטיסה, רעבים. בבתי הקפה והמזללות בדיוטי פרי יודעים שאין לכם ברירה אחרת, ואין להם שום בעיה לתקוע לכם מחירים. בשמיים
ערן, שם לא בדוי, טס לפני זמן קצר ליוון. הוא הגיע לשדה התעופה שמח וטוב לב, עבר את ביקורת הדרכונים, ובעודו יושב במתחם ההמתנה העגול עם המזרקה הנחמדה, חש רעב קל. הוא פנה לדוכן של פיצה האט וביקש משולש פיצה רגילה. 18" שקל בבקשה," אמר המוכר. רק שבוע לפני כן הוא קנה את אותו משולש בדיוק, בפיצה האט ברחובות, ב-6 שקלים בלבד. היה מבצע. אבל גם בלי מבצע, משולש פיצה רגיל בסניף פיצה האט בארץ עולה 13 שקל.
עוד טיולים בערוץ התיירות:
אז מה, ערן לא שילם 18 שקל? ודאי ששילם. הוא רעב, הוא לפני טיסה, והוא כאן ואין לו ברירה.
בתוך שדה התעופה נתב"ג נמצא אחד מבתי הכלא היותר סודיים שלא הכרתם: מתחם ההמתנה, שבו אתם יושבים לפני היציאה לשערים, ולמעשה שבויים של בתי הקפה והמסעדות במקום. התוצאה: המחירים שהם גובים מכם גבוהים במקרים רבים בעשרות אחוזים, ולעתים כמעט פי 2 מהמחירים בסניפים שלהם בערים השונות בישראל.
ולא מדובר רק בבתי הקפה והמסעדות, שהמוצרים שלהם כוללים מע"מ, כמו בכל הארץ. מה שיותר מרגיז הוא שסופר כמו "שוקולד & מור", שמוכר מוצרי מזון שונים ופטור מתשלום מע"מ עליהם, גובה עבורם מחירים גבוהים באופן שערורייתי לעומת כל מה שאתם מכירים. אתם רוצים להביא לקרובים הישראלים שלכם בחו"ל מוצרים כחול-לבן שהם מתגעגעים אליהם, כמו קפה טורקי, שקדי מרק או חומוס? אם שכחתם לעבור בסופר לפני שהגעתם לנתב"ג, תשלמו על זה מחיר כבד בכיס.
באופן לא מפתיע, בעלי העסקים במתחם תולים את האשם במחירים הגבוהים ברשות שדות התעופה, שגובה מהם, לדבריהם, עמלות ודמי שכירות והרשאה גבוהים בעבור הפעלת בתי העסק במקום. ברשות שדות התעופה ובענף אומרים: להפך, בעלי העסקים אמורים לגבות פחות, כי כאן הם לא משלמים על ניקיון, אבטחה והוצאות נוספות שיש להם בסניפים אחרים.
כך או כך, מדובר בניצול של לקוחות שבויים. גם אם יש אמת בטענה שהוצאות בעלי העסק במתחם גבוהות, אי-אפשר להתעלם מכך שבעצם היותם של הנוסעים "לכודים" בדיוטי פרי, מתאפשר לגבות מהם מחירים גבוהים, כי פשוט אפשר. ואולי זה אומר שגם אנחנו, כצרכנים, יכולים לעשות משהו בנדון.
יותר זול על המטוס
מתחם ההמתנה של נתב"ג היה השבוע, בעת שביקרנו בו, עמוס נוסעים שישבו וזללו כריכים, קפה, ארוחות ילדים ומה לא. ביניהם פגשנו את מירי ואורן מרמת-גן, עם בקבוק מים מינרליים וערימה של דפים שצילמו באינטרנט. מה זה? שאלנו אותם, והם סיפרו שהם עולים עוד מעט על טיסה של איזיג'ט לרומא. "אנחנו עוד לא רעבים, ומתלבטים אם לקנות כאן בשדה כריכים לדרך, כי בטיסה האוכל הוא בתשלום. לקחנו את המחירים שמופיעים באתר של חברת התעופה באינטרנט, ועכשיו אנחנו עושים השוואה אם כדאי לקנות פה או לחכות לטיסה ולקנות במטוס. ממה שראינו, יהיה לנו יותר משתלם לקנות במטוס."
למה?
"בדוכן של ארקפה כריך עולה 36 שקל וקפה 15 שקל, ואם נרצה עוד איזה חטיף זה יהיה עוד 5 שקלים לפחות. סך הכל 56 שקל לכל אחד מאיתנו. בתפריט של המטוס מציעים לנו חבילה של קפה, כריך וחטיף 40-ב שקל. גם אם הכריך קצת יותר קטן, נקבל גם חטיף (TWIX), אז זה נראה לנו יותר משתלם," אומרת מירי, ומראה לנו עוד חבילת מזון שמוכרים במטוס. זו כוללת מים מינרליים, כריך וקופסת צ'יפס 37.5-ב שקל. זאת בעוד מחיר של כריך ומים, עוד לפני הצ'יפס, בנמל התעופה הוא 47-43 שקל. לדבריהם, גילו גם ששוקו חם, שעולה במתחם החנויות 19 שקל, עולה במטוס רק 14 שקל.
נוסע נוסף שטס לא מכבר בחברת אל על לבודפשט, סיפר לנו שהשווה את המחירים שהיו במטוס למחירים בשדה התעופה, וגילה כי במטוס משתלם יותר. אז לקחנו את המחירון של מותג הטיסות המוזלות UP של אל על, ובדקנו כמה מוצרים. הנה מה שמצאנו: באל על גובים, למשל, 7 שקלים עבור חצי ליטר מים מינרליים. בשדה התעופה המחירים נעו בין 9 12-ל שקל. באל על ביקשו עבור שתייה חמה 3 דולרים (קצת מעל 10 שקלים); בשדה התעופה 19-17 שקל. הכריכים באל על, למשל מוצרלה, טונה וסביח - עולים 24 שקל; בשדה התעופה 30 שקל ויותר.
כאמור, מצאנו פערים עצומים גם בין מחירי המוצרים במסעדות ובדוכני הקפה בנתב"ג לבין הסניפים של אותן רשתות ברחבי הארץ. כך למשל, בסניף שיפודי התקווה בדיוטי מציעים מנה של מיקס קבב טלה-פרגית 98-ב שקל, לעומת 56 שקל בסניף ברמת-גן שגם הוא כשר למהדרין. על מנת קבבוני טלה מבקשים כאן 120 שקל, בעוד בסניף בר"ג היא עולה 69 שקל בלבד (כמעט פי 2) לא ברור למה.
גם בבתי הקפה מצאנו פערים. ברשת מובילה כמו ארומה אספרסו בר תיאלצו לשלם על כוס קפה הפוך גדול 18 שקל, לשבת וגם לקחת, לעומת 13 שקל בסניף נתניה, או רק 12 שקל אם לוקחים ולא יושבים. קרואסון חמאה/שוקולד עולה 16 שקל, לעומת 11 שקל בנתניה. בארקפה תשלמו על סלט חלומי 42 שקל, לעומת 35 שקל בסניף בנתניה ועוד ועוד.
רונן, מאזור השרון, עובד היי-טק, טס לחו"ל מדי שבוע. לפני כל טיסה הוא קונה באופן קבוע קפה הפוך וסנדוויץ' במתחם ההמתנה, ובכל פעם מצטער מחדש שהוא מתעצל להכין כריך בבית. "בדיוק כפי שחוק הפופקורן מאפשר להביא אוכל מהבית לקולנוע כדי לחסוך את ההוצאות על המוצרים היקרים בקיוסק של הקולנוע, אולי הגיע הזמן שאנשים יתחילו להביא סנדוויצ'ים ואוכל מהבית ולא יקנו בשדה התעופה," הוא אומר לנו. "אולי זה יגרום למחירים לרדת. נכון לעכשיו אנחנו שבויים של בתי קפה ובתי אוכל בשדה. מקטרים, אבל ממשיכים לשלם."
"צריך שיהיו פה עוד ועוד עסקים כדי שתהיה תחרות," אומר לנו יותם, סטודנט באוניברסיטת באר-שבע, שעומד לטוס עם חברתו לחופשה. "אולי שיביאו לפה איזה דוכן כזה, שמוכר קפה ומאפה 10-ב שקלים כמו שיש בתל-אביב. אני כבר לא מדבר על זה שאין פה מספיק מקומות ישיבה, שלא מנקים את השולחנות ושבעונות העומס יש פה תחושה שאתה בשוק ולא בנמל תעופה."
מים ב-18 שקל
בהמשך פגשנו את אורלי ויוסי מכפר- סבא. הם הסתובבו עמוסים בשקיות קניות ונראו עצבניים. "בכל נסיעה שלנו לחו"ל אנחנו נוהגים להביא למשפחה שלנו שם מוצרים כמו קפה שחור, טחינה גולמית, חומוס, שקדי מרק ועוד," הם סיפרו בכעס. "הפעם לא הספקנו לעשות את הקניות בסופר לפני הנסיעה, אז עשינו השלמות כאן. המחירים פה פשוט מוגזמים. איך יכול להיות שעל קפה טורקי גובים בלי בושה 26 שקל? פשוט מנצלים אותנו."
ניגשנו לחנות "שוקולד & מור" ובדקנו בעצמנו. מצאנו פערים של עד 118% במחירי מוצרים בחנות לעומת בארץ, וזה עוד בלי לקחת בחשבון את המע"מ שאינו משולם בחנות, ואשר היה צריך להוזיל עוד יותר את המחירים. השיא: סלט טחינה אמיתית של צבר (400 גרם) שעולה 24 שקל ליחידה. בסניף שופרסל בארץ מצאנו אותו 11-ב שקל. כשהפחתנו, היפותטית, את המע"מ ממחיר המוצר בשופרסל הגענו 9-ל שקלים. כלומר, פער של 15 שקל - כמעט פי .3 קפה טורקי של עלית (200 גרם) כמו שאמרו יוסי ואורלי, עולה 26 שקל, לעומת 14.90 שקל בשופרסל. על מארז של 11 חטיפי חלבה תשלמו 24 שקל, לעומת 14.90 שקל ברשת ניצת הדובדבן בארץ. עוד דוגמאות תמצאו בטבלה.
והנה עוד משהו מרגיז: בדוכן המרכזי של סי אספרסו ראינו שלא מוצגת רשימת מחירים, לא על הכריכים, לא על המאפים, לא על המשקאות ולא על שום דבר. המוכר הסביר שהיה מחירון ומישהו תלש אותו. אחר כך אמר: "יש לנו היתר מרשות שדות התעופה לא להציג מחירונים." ברשות אמרו שלא היה ולא נברא, כל בתי העסק מחויבים להציג מחירים הן על הדלפקים והן בקופות המכירה.
למחרת כבר ראינו מחירונים מסודרים בדוכן של סי אספרסו. מצד שני, דווקא בדוכן סגפרדו, השייך לאותם בעלים, מצאנו סוף-סוף צדיק אחד בסדום: כריכים במחיר נמוך יותר ממחיריהם בסניף הרשת במשמר-השרון. 33 שקל לעומת 39 שקל לכריך מוצרלה, או 35 שקל לעומת 45 שקל לכריך סלמון מעודן. אבל לא להתלהב יותר מדי: על קפה הפוך גדול (לאטה) עדיין תשלמו 3 שקלים יותר (19 שקל לעומת 16 שקל במשמר-השרון).
אפילו מים יכולים, מתברר, להיות מצרך יקר. בדוכן הסושי בדיוטי פרי מוכרים בקבוק פלסטיק קטן של מים מינרליים 500) מ"ל) סן-בנדטו ב-12 שקל (כ-6 שקלים בקיוסק בארץ, 2.45 שקלים בסופר). לצידו, בקבוק מים מינרליים מזכוכית של סן פלגרינו 250) מ"ל, כלומר מחצית הכמות) נמכר בלא פחות מ 18- שקל. כדאי שתדעו: לטובת הנוסעים לחו"ל הציבה רשות שדות התעופה במתחם מכונות אוטומטיות לקניית בקבוקי מים מינרליים (חצי ליטר) בעלות של 7 שקלים לבקבוק. אז למה לשלם יותר?
"יש כאן פחות הוצאות"
למה הפערים גדולים כל כך? הטענה המרכזית של המסעדות ובתי הקפה במתחם היא שהמחירים הגבוהים נובעים בין היתר מדמי השכירות ומהמסים הגבוהים שרשות התעופה גובה מהם. מדי שנה מכניס המסחר בשדה התעופה לקופת הרשות 1.5-כ מיליארד שקל. זה כולל השכרת החניה, עמלות מהמוניות והכנסות מהחנויות, מהטרקלינים ומאזורי המטען.
ברשות שדות התעופה אומרים בתגובה כי כל הגופים שניגשו למכרזים של רשות שדות התעופה כדי לזכות בשטחים להפעלה בשדה, יודעים מראש מה העמלה שישלמו לרשות, ולפי זה הם מתמחרים את ההצעה שלהם במכרז. לדברי הרשות, ההצעות שניתנו על ידי הזכיינים היו גבוהות בעשרות אחוזים מדמי המינימום במכרז. "מדובר בגופים עסקיים הפועלים משיקולים מסחריים ועסקיים, ואל להם להלין עלינו אלא על עצמם," אומרים ברשות.
גורם בכיר שאיתו שוחחנו התבטא באופן חריף יותר: "יש פה חוסר תום לב של עסקים שמנצלים את העובדה שאנשים כמעט שבויים בידיים שלהם. זו ממש חוכמה גדולה להגיש הצעה, לזכות במכרז, ואחר כך לבוא בטענות לרשות שדות התעופה. היה ראוי שכל החנויות שהן חלק מרשתות יגבו בנמל התעופה את אותו מחיר שהן גובות בסניפים שלהן בארץ, שכן בשדה התעופה הן לא משלמות עבור הניקיון ועבור האבטחה, ועוד כל מיני תשלומים שיש להן בעיר.
"הטענות כאילו רשות שדות התעופה עושקת אותם הן ניסיון להסית את הציבור נגד הרשות. הרי אם הרשות תוריד להם את העמלות, היא תצטרך להעלות את האגרות לנוסעים. ואז אתם באמת חושבים שהם יורידו את המחירים? איך ייתכן שלמרות שיש כמה עסקי מזון בשדה התעופה, כמעט אין תחרות ומחירי המים המינרליים והקפה כמעט זהים"?
תגובות:
חברת לים, המפעילה את חנות "שוקולד & מור:" "מדובר בחנות דיוטי פרי קטנה, המעניקה שירות, חוויה ותמהיל שונים לגמרי מרשתות השיווק הענקיות. החנות פועלת 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, ולכן זו טעות להשוות אותנו לערוץ הפצה לא רלוונטי. הרוב המוחלט של המוצרים נמכרים תחת מבצעים של 1+1 ודומיהם. המבצע הינו למגוון המוצרים ואינו מגביל את הלקוח לבחור מאותו מוצר. את כל המוצרים ניתן להשאיר בשירות הפטור ושמור, ללא עלות. בחנותנו ניתן למצוא את מוצרי המזון הזולים ביותר בשטח הדיוטי פרי, ונמשיך לשמור על המחירים הזולים גם בעתיד."
פיצה האט: "השכירות בנתב"ג היא כמעט פי 15 יותר מבכל סניף ממוצע של פיצה האט בארץ. אי לכך קיימים הבדלים במחירי חלק מהמוצרים. למרות זאת קיימים גם לא מעט מוצרים הנמכרים באותם מחירים כמו בשאר הסניפים. הרשת הוזילה בימים האחרונים את מחיר פיצה קראון המשפחתית בנתב"ג 87-מ שקל 79.90-ל שקל, המחיר הקבוע בכל הרשת."
ארקפה: "דמי ההרשאה ועלויות התפעול בנתב"ג גבוהים באופן ניכר מדמי השכירות והתפעול גם בקניונים המובילים."
ארומה ישראל: "בהתאם לתנאי המכרז של רשות שדות התעופה, עלויות השכירות והתפעול של ארומה בנתב"ג גבוהות ושונות במהותן מכל סניף אחר.
בורגראנץ': "הממצאים מראים כי המחירים שלנו בנתב"ג זהים כמעט לחלוטין לשאר סניפי הרשת. רשת בורגראנץ' מקפידה לקיים את תנאי המכרז של רשות שדות התעופה, קרי - העלאה של עד 10% מהמחיר הרשתי, ועובדת בשיתוף פעולה מלא מול הרשות בנושא זה. המחירים שנבדקו עומדים בתנאי זה. מתחם הדיוטי פרי הוא אמנם אזור ללא חיוב מע"מ, אך לא כך הדבר בכל הנוגע למזון ומשקאות, בהם חל מע"מ מלא על הצרכנים."
את תגובת שיפודי התקווה לא הצלחנו לקבל עד ירידת הכתבה לדפוס.
הכתבה פורסמה במקור במוסף "ממון" מבית 'ידיעות אחרונות'.
לפנייה לכתב/ת 
