כל מה שלא ידעתם על מקצוע ראיית חשבון

מקצוע ראיית החשבון הפך בשנים האחרונות למבוקש בקרב מי שמתעניין בכלכלה ובעסקים, ולבכירים רבים בשוק התעסוקה מודבק התואר "רו"ח". אם פעם ההורים היו רוצים שהילד ילמד להיות עורך דין או רופא, הרי שהיום המוסדות האקדמיים מוצפים בסטודנטים שמבקשים ללמוד להיות רואי חשבון.

מה ההבדל, אם כך, בין תואר בראיית חשבון לבין תואר בכלכלה? לדברי פאר, מדובר בהבדל של שמיים וארץ. "תחום הכלכלה הוא רק חלק מהתחומים שרואה החשבון נדרש אליהם", הוא אומר, "בראיית חשבון נדרש ידע בתחום המימון, תמחור מוצרים, ביקורת דו"חות כספיים ומיסוי - את כל אלה הכלכלן לא מכיר, גם לא מי שלומד מינהל עסקים".

פאר מציין כי רואה חשבון עוסק גם בעבודות כלכליות, גם בביקורת דו"חות כספיים, גם בתחומי המיסוי וכדומה. למעשה, כל עסק נדרש לרואה חשבון שיבקר את הדו"חות הכספיים שלו, כלומר שיבדוק אם הדו"חות שלו עומדים בכללי החשבונאות המקובלים - על מנת שהבנקים יוכלו להחליט אם לתת לבעל העסק אשראי.

הדו"ח אף מוגש לרשויות המס כדי שיידעו כמה מס לגבות, "ואם מדובר בחברה ציבורית, היא מגישה את הדו"ח הכספי שלה לבורסה או לרשות לניירות ערך - כדי שהמשקיעים יידעו אם להשקיע במניות החברה", מוסיף פאר. מי שמשתמש בדו"חות הכספיים שעליהם אמון רואה החשבון זה כמעט כל הציבור הכלכלי - משקיעים, משקיעים פוטנציאליים, רשויות המס, מנהלים ועוד.

איך לומדים להיות רו"ח?

פאר מסביר שקיימות שתי אפשרויות להיות רואה חשבון. "האפשרות הפחות נפוצה היא לבצע 15 בחינות של מועצת רואי החשבון. במקרה הזה לומדים רק לבחינה - מתוך מטרה לעבור אותה", הוא אומר. "האפשרות הנפוצה יותר היא ללמוד תואר אקדמי בחשבונאות. לצורך כך יש ללמוד 3 שנות תואר אקדמי, ואז לעבור שנה נוספת שנקראת שנת השלמה - ולאחר מכן מועצת רואי החשבון מעניקה לסטודנט פטור מ-13 בחינות מתוך 15".

כך, למעשה, לסטודנט לראיית חשבון נותר לעבור רק את שתי בחינות הסיום הגדולות - חשבונאות פיננסית מתקדמת וביקורת חשבונות מתקדמת. לדברי פאר, מי שלומד את התואר לומד תחומים נוספים מעבר לראיית חשבון. כך, לדוגמא, יש מוסדות שמספקים תואר בכלכלה ובחשבונאות, או תואר במינהל עסקים עם התמחות בחשבנאות - "בדרך כלל אלה מסלולים יותר מומלצים", הוא מדגיש.

אחרי 3 שנות הלימודים לתואר, ובתום שנת ההשלמה (או אחרי השלמת 15 הבחינות), יש לעבור שנתיים של התמחות במשרד רואי חשבון המוכר במועצת רואי החשבון - כלומר בסך הכל מדובר ב-6 שנות הכשרה. עם זאת, פעמים רבות הסטודנטים מבצעים שנת התמחות אחת במקביל לשנת ההשלמה. כמו כן, הם יכולים לוותר על שנת ההשלמה, ולעבור שלוש בחינות נוספות - ביניהן חשבונאות פיננסית ומסים למתקדמים (כלומר, חמש בחינות במקום שתי בחינות עם שנת השלמה).

באופן תיאורטי, גם מי שלא מעוניין בתואר אקדמי יכול להפוך להיות רואה חשבון, אולם פאר מבהיר כי זהו מסלול שכמעט לא בוחרים בו. זאת ועוד, במועצת רואי החשבון מעוניינים לקדם חוק לפיו מסלול זה יבוטל לגמרי, "כדי להעלות את היוקרה של המקצוע ושל העוסקים בו", כך לדברי פאר.

אז מה כוללות הבחינות? אם אתם בוחרים במסלול ללא תואר תצטרכו לעבור בחינות בכלכלה, משפטים, חשבונאות פיננסית, תמחור, מסים, ביקורת חשבונות, מערכות מידע, מימון וסטטיסטיקה. כאמור, בתואר הראשון לומדים הסטודנטים את החומרים של כלל הבחינות, כולל נושאים נוספים, ושנת ההשלמה מיועדת להכנה לשתי הבחינות הסופיות.

למה ללמוד ראיית חשבון והיכן?

בהנחה שאתם אכן מעוניינים בתואר אקדמי, תוכלו ללמוד ראיית חשבון ב-12 מוסדות לימוד אקדמיים ברחבי הארץ: אוניברסיטת בן גוריון בנגב, הקריה האקדמית אונו, המרכז הבינתחומי הרצליה, האוניברסיטה העברית בירושלים, מדרשת רופין, בית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים, אוניברסיטת חיפה, המכללה למנהל בראשון לציון, המרכז ללימודים אקדמיים, אוניברסיטת בר אילן, אוניברסיטת תל-אביב והאוניברסיטה הפתוחה.

על פי תוצאות בחינת ההסמכה בחשבונאות פיננסית מתקדמת (כאמור, אחת מתוך שתי הבחינות הסופיות) של מועצת רואי החשבון, אשר פורסמו במרס 2014 עבור מועד סתיו 2013, כ-82% מכלל הנבחנים עברו אותן בהצלחה (1,184 סטודנטים מתוך 1,444 שניגשו). על פי התוצאות, במקום הראשון עומדת אוניברסיטת בן גוריון בנגב עם 97.4% הצלחה; במקום השני, הקריה האקדמית אונו עם 96.6% הצלחה; ואת המקום השלישי סוגר המרכז הבינתחומי הרצליה, במסגרתו עברו את הבחינה 93.5% מהנבחנים. יצוין כי קיימים שני מועדים לבחינות אלה ואחוזי ההצלחה יכולים להשתנות בהתאם למספר הניגשים לבחינה ובהתאם למועד.

אבל לפני שנרשמים, נשאלת השאלה האם באמת כדאי ללמוד ראיית חשבון. ובכן, לדברי פאר אם אתם מתעניינים בתחום הכלכלי, תוכלו ללמוד תחת התואר הזה כל מה שלומדים בכלכלה - ויותר. "אפשר להרחיב את הידע וגם להשיג מקצוע", הוא אומר, "החיסרון הוא שהלימודים קשים; היתרון הוא שיש מקצוע ביד. אם תסתכלו על שוק העבודה, כמעט בכל תחום כלכלי יש רואי חשבון".

עם זאת, הוא מודה, בגלל עודף הביקוש קשה למצוא כיום מקומות התמחות. "כמו עריכת דין, הרבה מאוד אנשים התחילו ללמוד ראיית חשבון - יותר ממספר המשרדים הקיימים בשוק שיכולים לקלוט מתמחים", הוא אומר אך מרגיע: "זה כמו גלגל, המצב משתנה לאורך השנים, וחוץ מזה מועצת רואי החשבון מנסה למצוא פתרונות כדי לפתור את 'הפקק' של ההתמחות".

"פעם המשרדים רדפו אחרי הסטודנטים, היום הסטודנטים רודפים אחרי המשרדים", מסכם פאר, "אבל יש ניסיונות לפתוח את שוק ההתמחות, כמו לתת רישיונות למקומות נוספים מלבד משרדי רואי חשבון - כמו בנקים או בתי השקעות. כולם מוצאים עבודה, בסופו של דבר, היום זה פשוט קצת יותר קשה".