נפטר ראש השב"כ לשעבר אברהם שלום
שלום, ששימש כסגן מפקד מבצע חטיפת אדולף אייכמן וניהל את מבצע החיפושים אחר הילד יוסל'ה שוחמכר, הלך לעולמו בגיל 86. הוא סיים את תפקידו בשב"כ על רקע פרשת קו 300
ראש השב"כ לשעבר אברהם שלום הלך לעולמו בגיל 86. שלום כיהן כראש השב"כ בין השנים 1980-1986. הוא פרש מהשירות בעקבות פרשת קו 300, שטלטלה את הארגון באותו עשור. שלום, שנולד בווינה ב-1928, עלה עם משפחתו לארץ ישראל כשהיה בן 11. הוא לחם במלחמת העצמאות, ואחרי שחרורו מצה"ל הצטרף לשב"כ. לוויתו תתקיים ביום ראשון.
ב-1960 שימש שלום סגן מפקד מבצע חטיפת אדולף אייכמן, שנתיים לאחר מכן הוא ניהל את מבצע החיפושים אחרי הילד יוסל'ה שוחמכר, שהוברח לחו"ל לאחר שסבו החרדי סירב להחזירו להוריו. בהמשך התמנה לסגן ראש אגף ב"מוסד" ולראש אגף מבצעים בשב"כ.
הפרשה שהביאה לסוף דרכו של שלום בשב"כ החלה ב-12 באפריל 1984, אז השתלטו ארבעה מחבלים פלסטינים באיומי סכין על אוטובוס קו 300 בדרכו מתל אביב לאשקלון, וכיוונו את האוטובוס לעבר רצועת עזה. עדויות שהצטברו מצביעות על כך שככל הנראה שלום, ראש השב"כ דאז שהיה במקום האירוע, הורה או רמז להוציא את המחבלים להורג. חמישה אנשי שב"כ, ובראשם אהוד יתום ראש אגף המבצעים בשב"כ, הובילו את המחבלים למקום קרוב ושם הוציאו אותם להורג.
עשרה ימים לאחר האירוע הוחלט להקים ועדת חקירה בעניין בראשות האלוף במיל' מאיר זורע. אחד מחבריה היה איש השב"כ יוסי גינוסר. במקביל לתפקידו בוועדה עסק גינוסר, בהוראת ראש השב"כ, בתיאום ותדרוך עדויות אנשי השב"כ, כך שמעורבותם בפרשה לא תיחשף. בסיום דיוניה המליצה הוועדה להעמיד את תא"ל יצחק מרדכי לדין משמעתי, אך פסקה כי אין באפשרותה להכריע מי הביא למותם של המחבלים. לאחר מכן נמצא מרדכי זכאי מכל אשמה.
בנובמבר 1985 העמידו שלושה מבכירי השב"כ אולטימטום בפני שלום לחשוף את הפרשה כולה או להתפטר. שלום סירב והשלושה פרשו מן השירות. בפברואר 1986 פנה אחד מהם, ראובן חזק, עם פרטי הפרשה לדורית בייניש מפרקליטות המדינה, ולאחר מכן ליועץ המשפטי דאז, יצחק זמיר. ב-1986 זכו אנשי השב"כ לחנינה מידי נשיא המדינה חיים הרצוג, ולאחר חודש נוסף פרש ראש השב"כ שלום מתפקידו. בבקשת החנינה מן הנשיא כתב אברהם שלום כי כל אשר עשה, עשה "ברשות ובסמכות".