שתף קטע נבחר
 

"ברוך הבא לגיהנום". תיעוד ממסע לארץ הטרור והפליטים בעיראק

"הרסו לנו את עיראק ואנחנו בלי אוויר לנשימה. כמעט בלי אוכל. לאנשים אין פה כסף. גונבים זה מזה", מספרת פאיזה. היא ברחה מהקרבות בין הג'יהאדיסטים מטילי האימה לצבא המתפרק של "הממשלה הנוראה", בחורבות שהשאירה ארה"ב. הכתבה המלאה - היום ב"ידיעות אחרונות"

לנווה המדבר המאולתר בלב המרחבים הצחיחים כבר הוענק שם: מחנה הפליטים אל-ראזר. המונח "נווה מדבר" יכול להטעות. אמנם יש כאן מים בשפע, הזורמים מברזיות ציבוריות שהותקנו בזריזות רבה על ידי ארגוני סיוע בינלאומיים, אך המראה הכללי רחוק מלהיות משובב נפש.

 

תיעוד בלעדי מעיראק    (צילום: אלדד בק, רויטרס)

תיעוד בלעדי מעיראק    (צילום: אלדד בק, רויטרס)

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

מאות אוהלים לבנים כחולים של סוכנות הפליטים הבינלאומית ניטעו כאן בסדר מופתי, כדי לקדם את פניהם של אלפי אזרחים הנמלטים מאזורי הקרבות הסמוכים. על אדמתם השתלטו בשבועיים האחרונים מיליציות סוניות ובראשן ארגון הטרור מטיל האימה "דאעש".

 

"האנשים פה מפחדים מאוד מהארגון הזה", מתוודה בפניי המהנדס העיראקי שעמו נסעתי למחנה. יצאנו מארביל, בירת המחוז הכורדי, לעבר האזורים שנפלו בשליטת דאעש. שמועות מזוויעות - הוצאות להורג המוניות, עריפת ראשים סיטונית, צליבת אנשים בעודם בחיים - ממלאות את רשת התקשורת הנפוצה ביותר בעיראק: סיפורים מפה לאוזן.

 

תמונות ממחנה הפליטים אל-ראזר:

 (צילום: אלדד בק) (צילום: אלדד בק)
(צילום: אלדד בק)

 (צילום: אלדד בק) (צילום: אלדד בק)
(צילום: אלדד בק)

 (צילום: אלדד בק) (צילום: אלדד בק)
(צילום: אלדד בק)

 (צילום: אלדד בק) (צילום: אלדד בק)
(צילום: אלדד בק)

 (צילום: אלדד בק) (צילום: אלדד בק)
(צילום: אלדד בק)

 

תמונות מארביל, בירת החבל הכורדי:

 (צילום: אלדד בק) (צילום: אלדד בק)
(צילום: אלדד בק)

 

 (צילום: אלדד בק) (צילום: אלדד בק)
(צילום: אלדד בק)

 (צילום: אלדד בק) (צילום: אלדד בק)
(צילום: אלדד בק)

 

 (צילום: אלדד בק) (צילום: אלדד בק)
(צילום: אלדד בק)

מהדרך למוסול, עיר המפתח שכבשו המורדים:

 (צילום: אלדד בק) (צילום: אלדד בק)
(צילום: אלדד בק)

 (צילום: אלדד בק) (צילום: אלדד בק)
(צילום: אלדד בק)

פאיזה, לבושה שמלה מסורתית משובצת צבעים מרהיבים, ראשה עטוף צעיף שחור ועליו פסים ירוקים,

לבנים ואדומים - כצבעי דגלה של עיראק - מספרת בשצף קצף: "ברחנו מהבית שלנו ביום שבו התחילו הבעיות. ראינו אותם באים ונמלטנו על נפשנו. פחדנו. פחדנו ממלחמה, מהפצצות, ממטוסים, מהכול. לא ראינו איש מלוחמי דאעש. ברחנו מפני החיילים של צבא אל-מאליכי (ראש הממשלה). מפני החיילים של הממשלה הנוראה הזו, שיושבת בבגדד.

 

"אני אלמנה, בעלי נהרג במלחמת איראן-עיראק", היא ממשיכה. "אין לי איש שישמור עליי ועל הילדים. ראיתי שכולם מסביב בורחים, אז ברחתי גם כן. כל מה שאנחנו רוצים זה לחזור לבתינו ולהמשיך לחיות כרגיל. לא אכפת לנו מי שיעי, מי סוני, מי אירופאי ומי יזדי. אנחנו רוצים רק לחיות. הרסו לנו את עיראק. עיראק נחרבה, ואנחנו נמצאים בגיהנום כאן. בלי אוויר לנשימה. כמעט בלי אוכל. לאנשים אין פה כסף. הם התחילו לגנוב זה מזה. ברוך הבא לגיהנום".

 

הכתבה המלאה - היום ב"מוסף לשבת" של "ידיעות אחרונות"

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אלדד בק
"נווה מדבר". במחנה הפליטים
צילום: אלדד בק
מומלצים