חוב המדינה לפנסיות: 565 מיליארד שקל
פנסיות ענק במגזר הציבורי: ב-2015 תפריש המדינה 19 מיליארד שקל לפנסיות תקציביות. הקצבה הגבוהה ביותר - 86,513 שקל - שולמה לשופט בדימוס והקצבה השנייה בגובהה שולמה לדיין בגמלאות
בשנת 2013 עמד הגירעון של ממשלת ישראל על סכום של 33.4 מיליארד שקל המהווים 3.2% מהתוצר במשק. זאת, לעומת גירעון של 3.9% (כ-38 מיליארד שקל) שנרשם בפעילותה התקציבית של הממשלה בשנת 2012. כך עולה מהדו"חות הכספיים של ממשלת ישראל שפרסמה היום (ב') החשבת הכללית במשרד האוצר, מיכל עבאדי-בויאנג'ו.
המבקר: למדינה גירעון מצטבר של 1.5 טריליון שקל
מינואר: עודף גביית מסים של 4.2 מיליארד שקל
הגירעון ממשיך לרדת, למרות הגידול בהוצאות
הגירעון בשנה שעברה היה נמוך בלמעלה מ-12 מיליארד שקל מהתחזית שעל בסיסה נבנה תקציב המדינה, בשל הוצאות נמוכות מהצפוי והכנסות גבוהות מהצפוי ממסים ואגרות.
הגירעון החשבונאי של ממשלת ישראל - הכולל גם רווח והפסד על מלאי, ציוד, נכסים והתחייבויות ארוכות טווח - עמד על סכום של 78.2 מיליארד שקל ב-2013, לעומת 105.5 מיליארד שקל ב-2012. הכנסות המדינה עמדו על סכום של כ-392 מיליארד שקל (בעיקר ממסים ואגרות), לעומת 364.6 מיליארד ב-2012.
הוצאות המדינה הגיעו ב-2013 לסכום כולל של כ-471 מיליארד שקל, בדומה לשנת 2012. קרוב ל-200 מיליארד שקל מההוצאות היו בגין תמיכות, העברות וקצבאות. כ-123 מיליארד שקל נרשמו בגין שכר והטבות לעובדים. הפער בין נכסי המדינה לבין ההתחייבויות השוטפות והעתידיות שלה עמד על סכום של כ-1.5 טריליון שקל.
2015: 19 מיליארד שקל לפנסיה התקציבית
עוד עולה מהדו"חות, כי ממשלת ישראל תפריש בשנה הבאה סכום של 19 מיליארד שקל בגין התחייבויותיה לפנסיה תקציבית. עיקר ההפרשה (כ-17 מיליארד שקל) תיעשה בגין תשלומי קצבאות לגמלאים. היתרה תופרש בגין התחייבויות עתידיות לעובדים שיפרשו בעתיד.
עד שנת 2002 היו זכאים עובדי מדינה לפנסיה המשולמת ישירות מתקציב המדינה. החל מאותה שנה עברו בהדרגה רוב עובדי המדינה לחיסכון פנסיוני בקרן צוברת, שבה מנוהלים הכספים שמפרישים העובד והמעסיק בשוק ההון וממנה משולמת הקצבה החודשית. אולם לממשלת ישראל חובות עצומים בגין העובדים שהחלו את העסקתם לפני המעבר לפנסיה צוברת, חובות שמהווים נטל כבד על תקציב המדינה, שיגיע לשיאו בעוד שני עשורים ויירד רק לקראת סוף המאה ה-21. תשלומי הגמלאות יגיעו לשיאם בשנת 2034 ויעמדו על 26.4 מיליארד שקל.
היקף החוב של ממשלת ישראל בגין תשלומי פנסיה תקציבית לגמלאי שירות המדינה ובגין הפרשות לחובות עתידיים לעובדים שייפרשו ולשארי בשר של גמלאי המדינה מוערך נכון לשנה זו בסכום של 565 מיליארד שקל. 61% מסכום זה הוא חוב לגמלאים ומתוך כלל החוב לגמלאים 51% הוא לגמלאים של מערכת הביטחון.
ההערכה בנוגע להיקף החוב לגמלאי מערכת הביטחון הינה הערכת חסר, שכן היא אינה מביאה בחשבון את העלות של פנסיית הגישור שניתנת לאנשי קבע מיום פרישתם מהצבא ועד להגעת לגיל פנסיה חוקי (67 לגברים ו-62 לנשים).
קצבת פנסיה בגובה 86,513 שקל לשופט בדימוס
כמו כן, חושפת החשבת הכללית לראשונה נתונים פרטניים אודות הקצבאות הגבוהות ביותר ששילמה המדינה בחודש דצמבר 2013. הקצבה הגבוהה ביותר, בהיקף של 86,513 שקל, שולמה לשופט בדימוס. הקצבה השנייה בגובהה, בהיקף של 78,705 שקלים, שולמה לדיין בגמלאות. הקצבה השלישית בגובהה, שגם כן משולמת לדיין שפרש לפנסיה, הייתה בגובה של 78,090.
מעבר לפער המטריד שבין שיאני הפנסיה התקציבית לבין שאר אוכלוסיית הגמלאים במדינה, שמתקיימים מקצבאות צנועות של ביטוח לאומי או, במקרה הטוב, מקצבה סבירה של קרן צוברת, חושף הדו"ח פערים עצומים בין עובדי המדינה עצמם.
הקצבה הממוצעת של שופטים ודיינים עמדה בשנת 2013 על סכום של 36,749 שקלים בחודש. הקצבה החציונית שלהם עמדה על סכום של 36,868. מתוך 22,334 דיינים ושופטים בפנסיה, 9,509 קיבלו קצבאות של בין 30 ל-40 אלף שקל בחודש.
הרופאים והעובדים הפרא-רפואיים, לעומתם, מסתפקים בקצבה ממוצעת של 5,946 שקלים וקצבה חציונית של 6,425 שקלים בחודש. מתוך 44,129 רופאים ועובדים פרא-רפואיים בגמלאות, מקבלים 23,235 קצבה של בין 5,000 ל-10,000 שקלים בחודש.
השרים והח"כים לשעבר נהנים מקצבה ממוצעת של 20,103 שקלים בחודש ומקצבה חציונית של 21,168 שקלים בחודש. הקצבה הגבוהה ביותר ששולמה בחודש דצמבר לח"כ או שר לשעבר, עמדה על סכום של 55,964 שקלים בחודש. מתוך 7,439 שרים וח"כים לשעבר המקבלים קצבת גמלאות מקופת המדינה, 4,989 קיבלו קצבה של בין 20 ל-30 אלף שקל בחודש.
307,833 עובדי הוראה קיבלו בשנת 2013 פנסיה מקופת המדינה. מתוכם, 207,048 קיבלו פנסיה של בין 5,000 ל-10,000 שקל בחודש. הרמה הממוצעת של קצבת הפנסיה במקצועות ההוראה עמדה על 5,976 שקלים בחודש והרמה החציונית עמדה על 5,960 שקלים בחודש.
הנתונים המלאים אודות חבות הפנסיה כלפי עובדי מערכת הביטחון נותרו מסווגים, אך באוצר יודעים לומר כי 50% מהגמלאים במערכת הביטחון מקבלים קצבה של למעלה מ-11,752 שקלים בחודש ועוד 25% מקבלים קצבה של למעלה מ-16,225 שקלים בחודש. ה-25% הנותרים מקבלים קצבה של פחות מ-8,299 שקלים בחודש.
הקצבה הגבוהה ביותר ששולמה לעובד מערכת הביטחון לשעבר בחודש דצמבר 2013, עמדה על סכום של 66,467 שקלים בחודש.
בקרב יתר גמלאי המדינה - אשר אינם גמלאי מערכת הביטחון, רופאים, מורים, שופטים, דיינים או פוליטיקאים לשעבר - עמד קצבת הפנסיה ב-2013 על רמה ממוצעת של 5,430 שקלים בחודש ורמה חציונית של 4,531 שקלים בחודש. מתוך 182,098 גמלאים, 81,747 קיבלו קצבה של בין 5,000 ל-10,5000 שקלים בחודש.
הקצבה הגבוהה ביותר ששולמה בחודש דצמבר לעובד שאינו שייך למערכת המשפט, החינוך, הבריאות או הביטחון ואינו ח"כ או שר לשעבר הייתה קצבה של 30,113 שקלים בחודש, ששולמה לעובד שהועסק בחוזה מיוחד.
המבקר הזהיר מגירעון של 1.5 טריליון שקל
הדו"חות הכספיים של ממשלת ישראל מתפרסמים השנה על רקע הדברים הקשים שנכתבו בדו"ח מבקר המדינה האחרון בנוגע לדו"ח וליחס הממשלה אליהם. מבקר המדינה מצא כי מהדו"חות עולה כי לממשלת ישראל יש גירעון עתידי מצטבר של 1.5 טריליון שקל וכי למרות תמרור האזהרה האדום שמציבים דו"חות אלה, לא התקיים דיון אחד בממשלה בשנים האחרונות בנוגע לתוכנם.המבקר התייחס בפרט לבעיית הפנסיות התקציביות וטען כי למרות שבשנת 2005 הגיעה הממשלה להחלטה כי יש להגדיל את הפרשות העובדים לקופות הפנסיה, על מנת לצמצם את חבות המדינה בגין הפנסיה התקציבית, הצליחה ההסתדרות לטרפד את ההחלטה. "סכום הגירעון המצטבר של המדינה בהון אמור להיות תמרור אזהרה לפני מקבלי ההחלטות לגבי דרך פעולתה של המדינה בתחום הכלכלי", נכתב בדו"ח המבקר. "ראוי שהממשלה תקיים דיון מקיף ויסודי בנוגע לנתוני הגירעון, ובכלל זה בנוגע לנתוני הגירעון החשבונאי השנתי נטו, ותכין תוכנית פעולה להתמודדות עם גירעונות אלה, שתביא בחשבון שיקולים של קיימות פיסקלית לטווח ארוך".
עוד עולה מהדו"ח השנתי של החשבת הכללית, כי בשנים האחרונות ניכרת מגמה מובהקת של ירידה בהיקף התקציב ביחס לגודל הכלכלה. ירידה זו מביאה גם בעקיפין לירידה בנטל המיסוי. על פי הדו"ח, הכנסות המדינה ממסים, אגרות ותמלוגים ירדו מרמה של 32.6% מהתוצר בסוף שנת 2000 לרמה של 25.5% מהתוצר בסוף שנת 2013.
במקביל, חלה ירידה מתמשכת בגודלו של תקציב המדינה ביחס לתוצר. בסוף שנת 2000 היוותה ההוצאה הממשלתית 33.1% מהתוצר. לאחר עלייה לרמה של 35.3% בשנים 2001-2002 החלה ירידה מתמשכת עד לרמה של 28.7% מהתוצר בסוף 2013. ההוצאה האזרחית, שהיא חלקו של התקציב שמוקדש להוצאות שאינן הוצאות ביטחון או החזרי חובות, ירדה מ-20.6% מהתוצר בסוף 2000 ל-17.5% מהתוצר בסוף 2013.
הוצאות מערכת הביטחון ירדו מ-19.3% מהתוצר בסוף שנת 2000 ל-18% מהתוצר בסוף 2013, והוצאות הריבית על חובות הממשלה ירדו מ-5.2% מהתוצר בסוף 2000 ל-3.6% מהתוצר בסוף 2013.
לפנייה לכתב/ת 
