כך ננקום בחמאס בשכל
לרסק את התשתית ביו"ש, לא למוטט את השלטון בעזה. מהן הפעולות שעוד אפשר לעשות מול חמאס ולמה לשב"כ בכל זאת מגיעה גם מילה טובה
הרצח המתועב של שלושת הנערים שגופותיהם נמצאו אמש (יום ב') דורש נקם, אבל דרושה זהירות. צריך לגבות מחיר כבד מחמאס וממי שסייע לרצח, אך בה בשעה לחשוב על העתיד. ולמען העתיד צריך לרסק את תשתיות חמאס ביהודה ושומרון בצורה יסודית. הרבה יותר יסודית ממה שנעשה בשבועות האחרונים ולפני כן.
עוד בעקבות מציאת הגופות:
צה"ל פוצץ חלק מביתו של אחד החוטפים
בישיבות ובכיכרות: נרות ובכי על הבנים
שיח "מוזר", גל אבנים, שלוש גופות. כך נמצאו הנערים
התאוששות של חמאס מהמכה שספג עד עתה מסכנת גם את הרשות הפלסטינית. בימים אלה, שבהם האיסלאם הקיצוני כובש שטחים נרחבים במזרח התיכון ועלול להגיע גם לירדן, תשתית של חמאס בגדה עלולה לעלות לנו ולאבו מאזן ביוקר. לכן, הצעד המתבקש והנחוץ הוא להעמיק את הפגיעה בתשתיות חמאס ביהודה ושומרון על בסיס המידע שנאסף בשבועות האחרונים, אבל בה בשעה לאפשר לחמאס להמשיך למשול בעזה. מדוע? מפני שהאלטרנטיבות גרועות יותר.
זו הסיבה שצה"ל כיתר בליל שני את חברון והאזור, כדי למנוע מיהודים להגיע לתוך ריכוזי האוכלוסין הערביים ולמנוע יציאה של ערבים לכבישים שבהם נעים גם יהודים. ההפרדה הזאת ומניעת החיכוך היא צורך מיידי בין השאר מכיוון שמדובר בתקופת הרמדאן, שבה מתלהטים הרגשות הדתיים. גם סכנת פיגועי נקם צה"ל נערך למנוע.
למה לא להיכנס לעזה
בנסיבות המצערות האלה אי-אפשר שלא לחלוק שבחים לשב"כ, שאמנם לא הצליח לסכל מראש את החטיפה אבל הצליח בעבודה מתוחכמת וקשה סביב השעון של מאות אנשים למצוא את החטופים. כך נמנע מימוש התוכנית לאירוע-מיקוח על הגופות. לא צריך דמיון רב כדי להעריך אילו השפלות וסבל נפשי היו הציבור והממשלה בישראל נאלצים לחוות אילולא הגיע השב"כ לחטופים כעבור 18 יום, זמן קצר לכל הדעות למשימה כזו באזור כזה.
כרגיל, במצבים כאלה ישנם לא מעטים במערכת הפוליטית שסבורים כי צריך לפתוח במבצע עונשין גדול, שלא רק יגבה מחיר מחמאס ויעניש את הארגון כולו, אלא גם ירתיע אותו מפני פיגועים דומים. "למגר את הטרור". אם אפשר היה להשיג זאת, בבקשה. רצוי. אבל הניסיון מוכיח שארגוני טרור שאנשיהם חדורי מוטיבציה ולהט דתי קמים מחדש גם אחרי שהם סופגים מכה קשה. לכן, החשוב ביותר הוא לרסק את התשתיות האזרחיות והצבאיות של חמאס ביהודה ושומרון באופן שהארגון יתקשה לשקם אותם ולגייס פעילים וכספים. בין היתר צפוי הקבינט לשקול להנחית מכה צבאית קשה על עזה. מבצע כזה מתבקש בימים אלו, לא רק משום שחמאס אחראי כללית לחטיפה, אלא גם מפני שאינו מונע ירי רקטות אינטנסיבי.
יחד עם זאת, אם תעלה הצעה לפתוח במבצע בעזה סביר שרוב שרי הקבינט יתנגדו לה. מדוע? מפני שחמאס עזה לא היה מעורב בחטיפה ולכן כניסת צה"ל לרצועה תיתפס כמבצע עונשין קולקטיבי שהקהילה הבינלאומית לא תקבל בהבנה ואפילו תגנה. אחד הדברים שאסור למדינת ישראל לאבד הוא הלגיטימציה הבינלאומית לפעולותיה, ואסור לה לכן להיתפס כמי שמענישה אוכלוסייה שלמה על לא עוול בכפה.
סיבה שנייה לכך שאסור להיכנס למבצע בעזה היא שאנחנו בהחלט עלולים להיקלע למלחמה שבה העורף יספוג כמות ניכרת של רקטות. לא רק יישובי הנגב המערבי, אלא גם תל אביב, הרצליה וירושלים. כך שלא מדובר בפיקניק, אלא במלחמה שעלולה להתרחב לאזור ולסבך אותנו גם עם מצרים.
בנוסף, מבצע כזה עלול להצליח ולמוטט את ממשל חמאס, שנמצא כעת בנקודת השפל החמורה ביותר בתולדותיו. הבעיה היא מה יקרה הלאה. ראשית, מפני שצה"ל יצטרך להישאר ברצועת עזה זמן ממושך, אולי אפילו שנים. ושנית, מפני שאחרי שצה"ל יעזוב, יהיה כאוס מוחלט ברצועה. הג'יהאד האיסלאמי, שמקבל הוראות מטהרן, יהיה הגוף החזק ביותר, ואנחנו נצטרך להתמודד עם ירי בלתי פוסק של הארגונים הסלפים והג'יהאדיסטים. אנחנו עוד עלולים להתגעגע לחמאס. לכן צריך לפעול בהקשר העזתי רק באופן שימנע ירי לעבר שטח ישראל.
בעיית הגירוש, בעיית ההריסה
בארגז הכלים הישראלי ישנם עוד כמה אמצעים וצעדים שיכאיבו לחמאס: הראשון שבהם, להחזיר לבתי הכלא 56 משוחררים בעסקת שליט, בהם לא מעט רוצחים "כבדים". זה בעצם המקל הכי כבד שבו אפשר להכות את יוקרת חמאס ולהבהיר לארגון ולפעיליו כי חטיפה אינה משתלמת. אמצעי שני - גירוש לעזה של פעילי חמאס שנעצרו במהלך מבצע "שובו אחים". יש כ-300 מהם כעת בכלא, ומספיק שיגורשו כמה כדי להנחית מכה קשה על חמאס. הבעיה היא שגירוש אנשים משטח שבו ישראל היא הכובש והריבון מהווה פגיעה בחוק הבינלאומי ועלולה לסבך אותנו באו"ם ועם האיחוד האירופי. גם לא בטוח שבג"ץ לא יקבל את הערעור שיגישו המגורשים.
מצב דומה קיים גם לגבי פיצוץ בתי מחבלים, גם שם קיימת בעיה משפטית. מה גם שהחוטפים עוד לא נמצאו,
ובלי הודאות שלהם קשה יהיה לקבל גיבוי משפטי להריסת בתי משפחותיהם. צה"ל, בינתיים, פתר את הבעיה בדרך יצירתית ואלגנטית, כשהרס חלק מביתו של החוטף אבו עיישה ופוצץ את דלתות ביתו של החוטף הנוסף קוואסמה במהלך המעצרים הלילה. בכל מקרה, צריך כאמור לשמור על לגיטימציה בינלאומית שעד עתה נהנינו ממנה.
לבסוף, חייבים לגשת מיד להפקת לקחים: יהודים צריכים להימנע עד כמה שאפשר מנסיעה בטרמפים באיו"ש בשעות הלילה, והמשטרה וצה"ל צריכים להגביר נוכחות בכבישים. המשטרה חייבת ליישם לקחים מהאירוע המביש במוקד 100, ואילו השב"כ, למרות התפקוד הראוי לשבח במהלך חשיפת הגופות, צריך לבדוק היטב מדוע לא השכיל לסכל את החטיפה. גורמים רבים סבורים כי השב"כ מתמקד בשנים האחרונות יותר ויותר באמצעים אלקטרוניים ובמודיעין סיגינט ופחות מדי במודיעין אנושי - יומינט. יש מי שטוענים כי ההכנות לחטיפה שביצעו השניים מחברון לא היו חומקות לשב"כ מתחת לרדאר אילו רשת המודיעין הייתה צפופה מספיק.
לפנייה לכתב/ת 
