עתודה: מתחילים במסע

ביום רביעי הקרוב זה קורה, נבחרת העתודה של ישראל תחל את אליפות אירופה עד גיל 20 שתיערך בכרתים, יוון. החבורה המאומנת על ידי שרון דרוקר וצמד עוזריו, מתן חרוש וגיא קפלן, הוגרלה לבית לא קל בכלל הכולל את נבחרות צרפת, רוסיה, בולגריה ופולין.

מונדיאל 2014 - היכנסו לעמוד המיוחד של ynet ספורט

המטרה של הכחולים-לבנים ברורה, הישרדות בדרג הראשון. אם לפני מספר חודשים חשבו בישראל כי המשימה הזו יחסית הגיונית, ואולי אפילו אפשר להסתכל מעבר לכך ולאיים על הנבחרות הטובות ביבשת, הגיעה פיב"א ובהחלטה מוזרה שעד היום באיגוד הכדורסל מנסים להבינה, החליטו שבמקום שלוש נבחרות שהיו אמורות לרדת הקיץ לדרג ב' מהאליפות בכרתים, לא פחות משבע מדינות יימצאו את עצמן בדרג השני ב-20 ביולי.

שרון דרוקר. קיץ שלישי עם הנבחרת(צילום: עודד קרני, איגוד הכדורסל)

ישראל תחל את משחקיה ב-9 ביולי כשתפגוש את נבחרת פולין שחזרה לדרג הראשון. יממה לאחר מכן תעלה הנבחרת למפגש חשוב מול צרפת לה הפסידה העתודה במשחק הכנה ב-46:69. היריבה הבאה תהיה נבחרת רוסיה ב-11.7. ולסיום השלב הראשון תפגוש החבורה של דרוקר את בולגריה ב-12.7.

בכדי לעלות לשלב הבא (מקומות 1-12), ישראל תצטרך לסיים בין שלושת הנבחרות הראשונות בבית. במידה וזה לא יקרה תתמודד הנבחרת במשחקי הדירוג 13-20 וכאן בדיוק הבעיה. כדי לשרוד בדרג א' יצטרכו הישראלים לסיים את האליפות במקום ה-13 וזה אומר ככל הנראה לנצח את כל משחקי הדירוג.

היכרות עם שחקני הנבחרת

רכזים:

נאור שרון (19, 1.93 – הפועל חולון) – למרות עונה בה לא הרבה לשחק במדי הפועל חולון, מדובר עדיין ברכז הטוב ביותר בגילאים הללו. ניסה את מזלו בחוק ה"כרטיס הכפול" במדי אליצור אשקלון, ולמרות ששיחק בחלק מהמשחקים טוב, החליט לוותר על הניסיון. חודר טוב לסל, חזק מאוד, משחק בקצב מהיר. נקודת החולשה העיקרית שלו היא הקליעה מבחוץ.

שרון. הרכז הראשון של הנבחרת(צילום: עודד קרני, איגוד הכדורסל)

רום גפן (19, 1.90 – הפועל ת"א) – הרכז המחליף של הנבחרת. גדל במחלקת הנוער של עירוני רעננה, עבר בהמשך למכבי ת"א וכיום משחק אצל היריבה העירונית, הפועל ת"א. גם הוא לא זכה ליותר מדי דקות משחק, ושיחק במסגרת "הכרטיס הכפול" בהפועל כפ"ס. במדי הקבוצה הקטנה מהשרון הראה ניצוצות ויכולת לא רעה. חודר טוב, מעט רך, יכול לקלוע כשצריך. הנבחרת צריכה אותו בכושר טוב.

רום גפן. יעלה מהספסל(צילום: עודד קרני, איגוד הכדורסל)

גארדים:

גולן גוט (19, 1.92 – הפועל ת"א) – מעטים האנשים שבכלל הכירו את הגארד של הצעיר של הפועל ת"א, בנו של דני גוט, שחקן העבר. את הפריצה שלו הוא עשה באמצע העונה אצל ארז אדלשטיין בהפועל ת"א, "בזכות" הפציעה של רביב לימונד והסגל הקצר של האדומים. קלעי ברמה גבוהה שאם הוא תופס יום קשה לעצור אותו. צריך לחדור יותר לסל, חזק גופנית. התאמן בשנה שעברה באקדמיה של ניקולה וויצ'יץ' בספליט ואומרים שבעקבות כך עשה סוויץ' בחשיבה והתקדם מאוד.

גולן גוט. שחקן מפתח של דרוקר(צילום: עודד קרני, איגוד הכדורסל)

מקסים קיקוס (20, 1.91 – הפועל מגדל העמק) – קלעי טהור. גדל בהפועל עמק יזרעאל, עבר לאקדמיה בוינגייט ובשנתיים האחרונות מסתובב באזור העמק (גלבוע/גליל, עפולה ובעונה הבאה במגדל העמק). הנשק העיקרי שלו הוא בעיקר הקליעה. גם הוא לא זכה ליותר מדי דקות מהצוות המקצועי של העתודה בהכנה, אבל יכול לעזור מאוד מהספסל כשצריך סל.

מקסים קיקוס. הידית מהצפון(צילום: עודד קרני, איגוד הכדורסל)

חואקין שוכמן (19, 1.91 - גלבוע/גליל) - מי שגדל במחלקת הנוער של גלבוע/מעיינות נמצא בשנתיים האחרונות בקבוצה הבוגרת של המועדון. קלעי טוב, היה מצוין בנוער, בבוגרים עדיין מחכה להזדמנות שלו. דרוקר מכיר אותו מצוין מהעונה החולפת בה הדריך אותו בצפון, יודע את יתרונותיו וחסרונותיו. נכנס ברגע האחרון לסגל הסופי של העתודה ולא ברור כמה ישותף.

חואקין שוכמן. נכנס לסגל ברגע האחרון(צילום: עודד קרני, איגוד הכדורסל)

פורוורדים:

איתי שגב (19, 2.04 – הפועל חולון) – אחד הפרויקטים הגדולים של הכדורסל הישראלי. מגיל צעיר מאוד נחשב לכישרון מבטיח. החל את דרכו בעמק יזרעאל, עבר לאקדמיה והשלים את גיל הנוער במכבי ת"א. ארוך מאוד, שומר מצוין, חוסם היטב. צריך לשפר המון אלמנטים התקפיים, אבל יש עם מה לעבוד. שהה לאחרונה במחנה קדם דראפט בלוס אנג'לס יחד עם כמה אמריקאים שנבחרו גבוה מאוד בדראפט ולא הראה מולם חולשה.

איתי שגב. האתלטי ביותר בנבחרת(צילום: עודד קרני, איגוד הכדורסל)

רפי מנקו (20, 1.98 – הפועל י-ם) – הקפטן ואולי השחקן הכי מנוסה בסגל של דרוקר. היה בכל אליפויות אירופה בגילאים השונים. מהרגע שנכנס לאקדמיה נחשב למנהיג. נתן רגעים יפים מאוד העונה בהפועל ירושלים ועתיד להישאר במלחה בשנים הקרובות. מנקו עושה את כל הדברים טוב על המגרש, אבל יש רגעים שהוא נעלם. בנבחרת הוא יודע שהרבה תלוי בו וכך הוא גם יתנהג. למרות שלפני שנתיים דרוקר לא שיתף אותו בהפועל ירושלים, הפעם הוא והשחקן נמצאים בסיטואציה שונה לחלוטין.

רפי מנקו. המנהיג(צילום: עודד קרני, איגוד הכדורסל)

אדם אריאל (19, 1.92 – הפועל י-ם) – החצי השני של מנקו. גדלו יחד בירושלים, מנקו עזב לאקדמיה, אריאל נשאר באדום וזכה בגביע עם קבוצת הנוער. גם הוא החל טוב את העונה ונשכח בהמשך. חזר לשחק רק כשאליהו ופרחוסקי נפצעו. למרות גובהו משחק לא מעט בעמדה מספר 4, בטח בגילאים האלה. חזק מאוד פיזית, יכול לשמור על שחקנים גבוהים ממנו. קליעה טובה מאוד מבחוץ, מסיים מהלכים בסל ועבירה. הבעיה העיקרית שלו היא הרגליים שהן מעט איטיות לרמות הגבוהות.

אדם אריאל. איך הוא יגיע אחרי העונה בי-ם?(צילום: עודד קרני, איגוד הכדורסל)

איגור קולשוב (19, 1.94 – מכללת רייס) – אחת התקוות הגדולות של הגיל הנוכחי. עלה לארץ בגיל צעיר, גדל בתחילה בצפון, בהמשך עבר למרכז ושיחק במכבי ראשל"צ. המשיך לאקדמיה בוינגייט וקינח בתיכון אמריקאי. קולשוב שיחק העונה במכללת אריזונה סטייט, וסבל מעליות וירידות כצפוי מרוקי. גם מספר פציעות השפיעו עליו, ולנבחרת הוא הגיע מעט חבול. דרוקר מקווה שהוא יחזור לעצמו כי השחקנים בכחול-לבן צריכים אותו במיטבו. ככל הנראה הקלעי הטוב בנבחרת, לזה הוא מוסיף כוח רב ויכולת ריבאונד גבוהה. עבר מכללה וישחק בעונה הבאה ברייס.

קולשוב. נמצא בארה"ב כבר שנתיים(צילום: עודד קרני, איגוד הכדורסל)

תומר גינת (19, 2.02 – עירוני נהריה) – האס של דרוקר. גילה אותו באליפות הקודמת כשאף אחד בכלל לא הכיר אותו. גינת הפתיע את כולם, הראה ניידות מתחת לסלים שהקשתה מאוד על יריביו. למרות היכולת הטובה לא קיבל צ'אנס עם נהריה בעונה החולפת. חייב לשחק כמה שיותר.

תומר גינת. התגלית של דרוקר(צילום: עודד קרני, איגוד הכדורסל)

יונתן מור (19, 2.05 - הפועל ת"א/אקדמיית וינגייט) - אחד השחקנים המפתיעים שנכנסו לסגל הסופי. משחק באקדמיה בשנים האחרונות, אך חתום לעוד ארבע שנים בהפועל ת"א. האדומים רצו שיתקדם ויקבל דקות משחק, לכן השאירו אותו בוינגייט שם שיחק במדי הקבוצה הבכירה של הפרויקט בליגה הארצית לבוגרים. נייד מאוד, ארוך, אתלט לא רע. יחד עם זאת, לא ממש קיבל הזדמנויות בהכנה, ואמור לשמש כבק-אפ לגבוהים.

יונתן מור. מחליף לגבוהים(צילום: עודד קרני, איגוד הכדורסל)

סנטר:

עידן זלמנסון (19, 2.06, בני הרצליה) – הגבוה האמיתי היחיד בסגל. גדל במחלקת הנוער של מכבי ת"א, השיל מגופו עשרות רבות של ק"ג, ונתן עונת פריצה מצוינת מבחינה אישית במדי בני הרצליה. ברוב המשחקים בהם שותף בליגה לא הראה נחיתות מול הגבוהים הזרים. קליעה נקייה מחצי מרחק, מאסיבי מאוד. ממשיך להשתפר מעונה לעונה. אם ימשיך ככה בעוד שנה שנתיים עם פרישתם הצפויה של מספר שחקנים מסגל הנבחרת הבוגרת, אין סיבה שלא ישתלב שם.

זלמנסון. הסנטר היחיד בנבחרת(צילום: עודד קרני, איגוד הכדורסל)

היריבות

הנבחרת הראשונה שתפגוש העתודה תהיה פולין שזה יהיה הטורניר הראשון שלה בדרג א' אחרי שהעפילה בקיץ הקודם מדרג ב'. הפולנים עשו זאת בסטייל היישר מהמקום הראשון. שני השחקנים המרכזיים של פולין הם קספר בורוסקי (2.05) המשחק בליגה הפולנית הראשונה.

מדובר באתלט מצוין, שמאלי, קלע שלשות נהדר שגם יכול לשים את הכדור על הרצפה. הנבחרת תקום ותיפול עליו. דמיאן ייאזק (1.98), היה חלק מהסגל שהוליך את הפולנים לעלייה בקיץ שעבר. משחק בעמדה מספר 4, ריבאונדר התקפה מצוין וגם יודע לסיים בתוך הצבע.

צרפת תהיה הנבחרת הבאה שתתמודד מול החבורה של דרוקר. לא להאמין שעד לפני 7-8 שנים הישראלים והצרפתים היו פחות או יותר באותה רמה בנבחרות הצעירות, עם יתרון מסוים לכחולים לבנים. מאז שהוקמה האקדמיה הצרפתית (INSP), אותה מנסים לחקות באיגוד אצלנו, הכדורסל הצרפתי נמצא בפריחה. אחד מאותם שחקנים שיצאו לאחרונה מהאקדמיה הוא מוחמדו ג'ייטה (2.08), עליו מדברים כמועמד רציני להגיע ל-NBA בשנים הקרובות. סנטר אתלטי, פיזי עם קליעה טובה מחצי מרחק. משוכה קשה מאוד לגבוהים הישראלים.

מוחמדו ג'ייטה. פוטנציאל גדול(צילום: פיב"א אירופה)

לפני שנתיים עלתה יחד עם ישראל לדרג הראשון גם נבחרת בולגריה שאירחה באותו הקיץ את הטורניר. הבולגרים נמצאים בגרף עלייה מרשים בתקופה האחרונה ולא מעט שחקנים שלהם משחקים בליגות הטובות באירופה. הפעם תתבסס בולגריה על שני שחקנים. הראשון הוא אלכסנדר וזנקוב (2.08), פורוורד המחזיק בלא פחות משלוש אזרחויות שונות (בולגרית, קפריסאית ויוונית). מנטליות של סקורר. השני הוא כריס מינקוב המשחק באקדמיק סופיה, אלופת בולגריה.