הגידול בשד לא אובחן - ענבל נפטרה בייסורים
בתביעה שהגיש בעלה של ענבל שטראוס ז"ל הוא טוען שבאסותא התעלמו מהעובדה שהיה לה "שד סמיך," טעו באבחון ממוגרפיה וגרמו למותה בגיל 39. "לו הייתה נשלחת בזמן לאולטרסאונד סביר להניח שהייתה איתנו היום," אומר האלמן ל"זמנים בריאים" ב"ידיעות אחרונות". אסותא: נגיב בבית המשפט
"מה שלא נותן לי מנוחה וממשיך להטריד אותי, גם שלוש שנים אחרי שאשתי נפטרה מסרטן השד, זאת העובדה המקוממת שלו הייתה נשלחת בזמן לבדיקת אולטרסאונד פשוטה, זמינה וזולה, שעלותה לקופה בסך הכל 330 שקל, סביר מאוד להניח שהיא הייתה איתנו היום, לבנותינו הקטנות הייתה אמא מסורה ואוהבת ולי הייתה אישה מדהימה וחברת נפש. אבל הסתמיות הזו, חוסר האחריות, פשוט הרגו אותה."
גיא שטראוס, איש היי-טק, ממאן להשלים עם הנסיבות שהביאו למות רעייתו. באמצעות עוה"ד גיא נסים ואביחי דר הוא הגיש בחודש שעבר תביעה בגין רשלנות רפואית על סך 2.5 מיליון שקלים לבית המשפט המחוזי בחיפה, בשמו ובשם שתי בנותיו, נגד המרכזים הרפואיים אסותא.
מתמודדים עם סרטן:
- התבשרת שיש לך סרטן: איך מתמודדים עם זה?
- התמודדות אחרת: להיות בריא גם אם חולים
- החיים משתנים: התמודדות עם מחלת הסרטן
"מה שעוד מלבה את המגה-רשלנות הזו היא העובדה שלאשתי היה סיפור משפחתי של סרטני שד ולכן היא הייתה ערנית ומודעת. היא הקפידה להיבדק, התעניינה, אבל זה כנראה לא תמיד מספיק. אני שובר לעצמי את הראש במחשבה: איזה עוד נתון צריך היה להיכלל בפזל הזה כדי שמישהו ישלח אותה לאולטרסאונד שד ויציל את חייה?"
הממוגרפיה פוענחה כתקינה
אבן הדרך הראשונה במסע הייסורים הקשים שעברה ענבל שטראוס ז"ל, עד שנפטרה בגיל ,39 הונחה ביוני ,2008 אז עברה ממוגרפיה במכון הממוגרפיה של אסותא. הבדיקה, כפי שעולה מכתב התביעה, פוענחה בטעות כתקינה. "ללא ממצא חריג בבדיקה," נכתב בסיומה.
בהמשך אף מציינת הרופאה שפיענחה את תוצאות הסקירה: "מבנה רקמת השד הוא בחלקו שומני ובחלקו פיברוגלנדולרי" (ריבוי רקמתי, מצב שאינו מסוכן), כלומר מבנה תוכן שד המקשה על פענוח מיטבי.
"הפרקטיקה הרפואית הנהוגה במקרים כאלה של מבנה שד סמיך, בעיקר אם בנוסף יש היסטוריה משפחתית של סרטן שד, היא להפנות ללא דיחוי את האישה לביצוע בדיקת אולטרסאונד כבדיקה משלימה," אומר עו"ד נסים. "אבל למרבה הצער, לא זו בלבד שהיא לא הופנתה, גם זכותה הבסיסית כחולה מתוקף חוק זכויות החולה ניטלה ממנה, כי לא הוסברה לה מגבלת הממוגרפיה לנתונים שלה."
ענבל המשיכה בחייה מבלי שתדע שהיא נושאת בגופה פצצה מתקתקת. כשנה וארבעה חודשים לאחר מכן היא חשה כאב בשד השמאלי. כשמיששה אותו, חשה בגוש. מבלי לבזבז דקה היא פנתה לכירורג בקופת החולים שבה הייתה חברה. הוא בדק אותה, ובו-במקום, כך על פי התביעה, שלח אותה בדחיפות לממוגרפיה. תוצאות הבדיקה כבר לא השאירו מקום לספק. "גוש בגודל 3.1 ס"מ, בלתי-מוגדר, סמיכות גבוהה, חשוד מאוד לשאת," נכתב.
היא נשלחה לאולטרסאונד, שתוצאותיו העלו תמונה חמורה אף יותר מהממוגרפיה. "הודגם גוש, לא מוגדר, מישושי, מתאים לממצא הממוגרפי, חשוד מאוד לשאת". ראוי לציין שאותה רופאה רדיולוגית של אסותא חתומה גם על פענוח הממוגרפיה הראשונה שעברה המנוחה וגם על השנייה.
יומיים לאחר מכן, כפי שמצוין בתביעה, נלקחה דגימה מהגוש החשוד. כבר למחרת, צוין בגיליון הרפואי שלה, נמצאו תאים סרטניים ואף הוגדר סוג הסרטן שהתגלה. מצוידת בנתונים הרפואיים האלה עברה ענבל כעבור שבוע בדיקת פט סי-טי, שתוצאתה הייתה דרמטית: "קליטה פתולוגית באצטבולום (חלק מהעצם - א"א), בגוף חוליה, בכבד ובריאות." לסיכום נכתב: "מחלה מפושטת."
הבנות חוו טראומה
מרגע זה, לדבריו של האלמן, הטלטלה שעברו חייה של המשפחה רק הלכה וצברה תאוצה. "למזלי הבוסים שלי איפשרו לי היעדרות ממושכת מהעבודה, כך שיכולתי להתלוות לענבל, לתמוך בה ולעודד אותה. בחודשים הקשים האלה החיים שלה כללו מעט בית, הרבה בית חולים וחוזר חלילה," הוא מתאר.
את הטיפול במחלתה הקשה החליטו הרופאים להתחיל במתן סדרה של כימותרפיה, אבל כבר אחרי כמה טיפולים, לאחר שענבל דיווחה על החמרה בכאבים בעצמות, התגלה שהסרטן בגופה המשיך להתפתח. הרופאים לא הרימו ידיים וניסו טיפול בחומרים כימיים אחרים, אבל גם טיפול זה נכשל. כחודש לאחר קבלתו, כפי שנכתב בתביעה, ענבל "אושפזה במחלקה האונקולוגית עקב החמרה בכאבי הבטן שמהם סבלה." באבחנה מבדלת נרשם: "גוש גדול בכבד."
ענבל הלכה ודעכה. "היא הרגישה איום ונורא וסבלה מכאבי תופת," מספר גיא. "היא איבדה 30 קילו ממשקלה והייתה שלד. הבנות שלנו נחשפו למראות טראומתיים לכל חייהן כשראו את הסבל שאמא שלהן עוברת. זו הייתה תקופה נוראית".
המחלה המשיכה להתפשט לאיברי גוף נוספים. מצבה של ענבל הידרדר. הרופאים שלפו מארסנל התרופות הכימיות את התותחים הכבדים ביותר, אולם ענבל המשיכה לגסוס בייסורים. מצבה החמיר מרגע לרגע, הליכתה הפכה בלתי-יציבה, היא נחלשה, ולאחר זמן מה כבר לא ירדה מהמיטה.
"גם את הזמן האחרון, המועט והיקר שהיא הייתה בבית, לא עברנו ברצף. פעם היא אושפזה לקבלת מנות דם ופעם לטיפול בכאב, כך שחיינו לא את היומיום, אלא את השנייה הנוכחית," הוא מתאר.
האבחון המאוחר לא הותיר סיכוי
בין 9 20-ו בינואר 2011 היא אושפזה במחלקה האונקולוגית עקב ירידה כללית במצבה "עם קושי בבליעה וכאבים חמורים. היא כמעט אינה אוכלת, פטרת התפתחה בחלל הפה והופיעו הפרעות בתפקודי הכבד," צוין בגיליון הרפואי שלה, המצורף לתביעה. בייעוץ שערכו הרופאים סוכם שאין עוד טעם בהמשך טיפול "עקב הידרדרות במחלתה המפושטת."
בהמלצתם, היא הועברה להוספיס, "אבל כבר באמבולנס בדרך לשם היא איבדה את ההכרה, וכעבור יומיים נפטרה," מספר גיא.
בחוות דעת מומחה שהוגשה על ידי התובעים לבית המשפט כותבד"ר צבי דושניצקי, מומחה לרדיולוגיה אבחנתית, את התרשמותו משתי בדיקות הממוגרפיה שעברה הנפטרת. "כבר בבדיקת הממוגרפיה הראשונה קיים היה ממצא חשוד, אשר חייב המשך בירור. בשד שמאל נראית סמיכות גבוהה בעלת גבולות לא מוגדרים. בהגדלה ניתן להעריך את מידותיו, 10-8-כ מ"מ," כתב המומחה.
בנוגע לממוגרפיה השנייה הוא כתב: "מיקום הגוש ויחסו למיקום הפטמה תואם למיקום הממצא שנצפה כבר ."2008-ב את חוות דעתו הוא מסכם באופן הבא: "לאולטרסאונד, סי- טי ואם-אר-איי תפקיד משלים, במיוחד בנשים צעירות, בגלל סמיכות גבוהה של רקמת השד שיכולה לכסות על גידולים קטנים. ידוע ומדווח בספרות כי השימוש באולטרסאונד מעלה את רמת הדיוק האבחנתי של גושים חשודים.
"כיוון שאין ממוגרפיות קודמות מלפני 2008 לצורכי השוואה כדי לראות אם מדובר בממצא חדש, היה צורך להשלים את הבדיקה. יש להניח כי בדיקת אולטרסאונד הייתה מצביעה על קיום ממצא חשוד, אך משלא הוסבה תשומת הלב הנדרשת לממצא - לא אובחן הגידול בצד שמאל, אלא באיחור של כשנה וארבעה חודשים, לאחר שהפך לגרורתי."
התובעים הגישו חוות דעת נוספת של פרופ' נטליו וולך, אונקולוג בכיר מהמרכז הרפואי אסף הרופא: "מקובל לסווג את סרטן השד לפי ארבעה שלבים. במקרה של המנוחה, סרטן השד שלה אובחן בשלב ,4 דהיינו סרטן שד גרורתי. אילו היו מאבחנים את הגידול בשד 15 חודשים קודם למועד שבו אובחן, דהיינו סמוך לבדיקת הממוגרפיה שעברה ביוני ,2008 אז היה מדובר בסרטן שד שלב ,"1 הוא כותב.
את חוות דעתו מסיים פרופ' וולך בקביעה: "מעריכים חיות של חולת סרטן שד לפי דרגה/שלב של הגידול בזמן האבחנה. סיכוייה של ענבל ז"ל לחיות חמש שנים, לפי סוג הגידול שממנו סבלה ,2008-ב היו 100% אם הוא היה בשלב 85% ,1 בשלב 57.5% ,2 בשלב 3 20%-ו בשלב .4 לו היו מאבחנים את הגידול ביוני ,2008 היה לה סיכוי גבוה מאוד להחלמה מלאה, תוחלת חיים ממוצעת ושגרת חיים תקינה."
תגובת אסותא: "כתב התביעה התקבל לאחרונה בבית החולים ואנו לומדים את פרטיו. מטעמי סודיות רפואית אין לנו אפשרות להתייחס לפרטי המקרה ונגיב כמקובל, בבית המשפט".
לפנייה לכתב/ת 
