כך הפך המונדיאל לכדור שינה
זה התחיל באקסטזה של שלב הבתים, אבל מאז שלבי הנוקאאוט אני נרדם. מה הפלא אם הלילה הזכור ביותר עד כה הוא דווקא הפציעה שגמרה לניימאר את המונדיאל, ולא החילוף הגאוני של המאמן ההולנדי בפנדלים. אמיר אפרת משתעמם
מונדיאל 2014
- מה הקשר בין איסור על קיום יחסי מין לחצי הגמר?
- ואן חאל שלף פנתר / טור
- קורע לב: ילדים בברזיל מגיבים לפציעה של ניימאר. צפו
- דומים למסי? שלחו תמונה לתחרות הכפילים שלנו ותוכלו לזכות בטאבלט
הלו, זה מה שהיה פעם. איזו התרגשות הרגשתם לפני רבע הגמר? גדולה, לא? זה אמור ויכול היה להיות חלון הראווה של המונדיאל הזה, השלב שייתן את החותמת הסופית. יומיים רצופים עם שני משחקים גדולים בכל יום, נבחרות מעולות הולכות ראש בראש, ריגושים, כדורגל גדול ומהנה.
לא זה, לא זה, לא זה ולא זה. לא קיבלנו כלום. להיפך, זה רק הלך והתדרדר ממשחק למשחק. אם גרמניה – צרפת היה 5 מ-10, ברזיל קולומביה האלים והמכוער היה כבר 4 מ-10 ביום טוב, וארגנטינה – בלגיה התדרדר ל-3 מ-10. הכל הסתיים בשיעממון הגדול מכולם, הולנד – קוסטה ריקה: 2 מ-10, וגם זה רק בגלל 1 אריאן רובן ו-1 קאיילור נאבאס.
כשרבעים כאלה מגיעים אחרי שמיניות שהיו רק מעט טובות יותר, המגמה ברורה. המונדיאל הזה מתמסמס לנו מול העיניים. הולך ומתמזג עם המונדיאלים הפחות טובים בהיסטוריה.
ברור שהשחקנים עולים למשחקים בשלב הנוק-אאוט הרבה יותר לחוצים ותפוסים, אבל עדיין, הציפייה הייתה להרבה יותר. אף אחד לא מדבר באותם סופרלטיבים על המונדיאל שהיה רק לפני 4 שנים בדרום אפריקה, אבל בו לא רק שהיו בשמינית וברבע הרבה יותר שערים (32 לעומת 23), היו גם משחקים נהדרים: ה-1:4 של גרמניה על אנגליה, ה-0:4 של אותה נבחרת על ארגנטינה, ה-0:3 של ברזיל על צ'ילה, ה-1:3 בין ארגנטינה למקסיקו.
מה נזכור מהרבע של 2014? שני דברים שאין להם שום קשר למשחקים מהנים - הפציעה של ניימאר וחילוף השוערים של ואן-חאל (עוד כמה מלים על השני בהמשך).
החשש הוא שהשעמום הזה יימשך גם בחצי. הנבחרות המרתקות כבר מזמן בבית, הנבחרות הגדולות עדיין כאן (ה-4 האלה הגיעו ביניהן ל-21 משחקי גמר מונדיאל!), אבל הן לא מספקות כלום מהסחורה. ברזיל עלתה עם הרבה כסאח ומעט כדורגל, ותהיה תלויה עוד יותר בטקטיקה הזו עכשיו כשניימאר איננו; לארגנטינה יש את מסי, אבל היא מצטיינת בעיקר במשחק ההגנה (בעיני, מסצ'ראנו הוא מספר 2 שלה בטורניר, וזה אומר לא מעט); הולנד נבחרת בינונית מינוס – פעם קראו לשני הכוכבים שלה בשם המשותף רובן ואן-פרסי, עכשיו נותר רק אחד. הפוטנציאל שלה מציב אותה בערך במקום ה-12מבין 32 הנבחרות שהגיעו לברזיל (וה-20 בלי רובן).
נשארנו עם גרמניה - היחידה שבאמת נראתה סביר ברבע - ועם הסיכוי שפתאום ארגנטינה תתחבר ותסחוף אותנו. אם זה לא יקרה, ברזיל-2014 לא יהיה האמא של כל המונדיאלים, רק עוד מונדיאל שהבטיח הרבה בשלב הבתים, ולא קיים כלום בהצלבות. מאלה היו לנו לא מעט לצערנו.
התחת של ואן חאל
החילוף של השוערים היה מבריק. הרקורד של טים קרול בפנדלים היה רק 2 מ-20, אבל הקוסטריקנים לא ידעו את זה. אתה רואה שוער נכנס לבעיטות ההכרעה ואתה לא יכול שלא לחשוב, "וואי, הוא בטח ענק בפנדלים". החשש הקטן הזה מספיק, וזה עוד לפני שדיברנו על האפקט על שחקני הולנד, שגם הם לא ידעו בוודאי את הרקורד של קרול, חשבו שאם ואן חאל מכניס אותו סימן שהוא כבר יעשה את העבודה. זה הוריד מהם חלק מהלחץ.
תראו את התוצאות של המהלך הפסיכולוגי: ב-12 מ-13 הפעמים האחרונות שמשחקי מונדיאל הגיעו לבעיטות הכרעה, הנבחרת שבעטה ראשונה עלתה. לא הפעם. הולנד ניצחה רק פעם אחת ב-5 הפעמים שהיא עמדה בפני בעיטות הכרעה בטורנירים גדולים (מונדיאל ויורו). ההולנדים ידועים ברחבי העולם כלוקחי פנדלים איומים (בחצי גמר יורו-2000 אצלם בבית הם החמיצו 5 פעמים, חמש! כולל 2 במהלך המשחק). הפעם כל פנדל היה בלתי ניתן.
ומשהו קטן שקראתי על התחת של ואן חאל (או ואן חנייאל – גאון – כמו שקוראים לו עכשיו בהולנד). בחצי גמר הגביע הגרמני לפני שנתיים, המאמן ההולנדי של גרוייתר פורת הקטנה, גם הוא הולנדי בשם מרק בוסקנס, עשה את אותו המהלך באותה הדקה. התוצאה במשחק מול דורטמונד, הדאבליסטית שבדרך, הייתה 0:0. לשוער המחליף היה שם של עוצר פנדלים מהולל.
דקה אחרי שהשוער נכנס, גונדוגאן בעט מרחוק, המחליף ראה את הכדור באיחור, הוא פגע בקורה, בגב שלו ונכנס.
תארו לכם מה כולם היו קוראים לואן-חאל אם זה היה קורה אתמול. כרגע מדברים על המהלך, לא על העובדה שהולנד משחקת יותר גרוע ממשחק למשחק.
עוד ב-ynet ספורט:
- צפו: טים הווארד מספק הדיפה נוספת, הפעם מחוץ למגרש
- עוד לפני המשחק, קטטה בין אוהדי ברזיל לקולומביה בארוחת ערב שקטה. צפו
- צפו באוהד ה''נכה'' שפרץ למגרש במשחק של ארצות הברית ובלגיה
- צפו בסיוט שעברה ברונה מרקזין, חברתו של ניימאר במשחק של ברזיל נגד צ'ילה
לפנייה לכתב/ת 
