איש של תקווה

שירי ילדים בקולי קולות, בלונים צבעוניים, מתקנים מתנפחים, ליצן - במבט ראשון זו מסיבה ככל המסיבות. אלא שהיא נערכת בבית החולים לילדים ע"ש ספרא בתל השומר, במטרה לשמח מעט את הילדים המאושפזים כאן. שלט גדול על הקיר מעורר תמיהה: "מסיבת בר מצווה לאלון אביטן‭,"‬ נכתב בו. אלא שאביטן לא מאושפז פה. הוא פשוט החליט לתרום את הכסף שקיבל במתנה לבר המצווה לעמותת "נותנים תקווה‭,"‬ שהפיקה את המסיבה לילדים החולים.

מהצד צופה במסיבה גבר חרדי, חייכן ונמוך קומה. קל להבחין שהוא דמות מוכרת בבית החולים: רופאים ניגשים לשוחח איתו, אחים ואחיות מברכים אותו לשלום, הורים לילדים פונים אליו בבקשות, והוא נע כאן כאילו היה בבית, מכיר את כל צופני הפתיחה של דלתות המחלקות. קוראים לו שמואל משה, "והוא המנכ"ל שלנו כאן‭,"‬ אומרת בחיוך ד"ר ילנה סקוריכין, שעובדת במחלקה. "הוא מסדר הכל ואין בעיה שהוא לא יכול לפתור‭."‬

מלווה כמו אבא

שמואל משה, ‭,34‬ נולד בירוחם ועבר לבני-ברק עם נישואיו. בבית החולים ספרא הוא הקים פינת קפה במחלקת טיפול נמרץ. "ההוצאה קטנה: כוסות נייר, קפה, סוכר, חלב ומיחם. העזרה להורים גדולה‭."‬ את משה כבר אי אפשר היה להוציא

מבית החולים. הוא הקים את עמותת "נותנים תקווה‭,"‬ שמפעילה שבע בנות שירות לאומי - שלוש במשרד העמותה וארבע בבית החולים.

אלה מגיעות בכל בוקר למקום, משחקות עם הילדים ומאפשרות להורים להתאוורר לכמה שעות. הילדים, המאושפזים לעיתים במשך חודשים ארוכים, מתייחסים אליהן כאל בנות משפחה. "הטיפולים והבדיקות של הילדים נמשכים ארבע-חמש שעות ביממה. בשאר הזמן אין להם מה לעשות‭,"‬ אומר משה. "אז הקמנו עבורם משחקיות, קולנוע קטן שמקרין שני סרטים ביום, ובקרוב נפתח גם מרכז מוזיקה‭."‬

אך מעורבותו של משה בבית החולים איננה רק בגיוס תרומות וצ'ופרים. לפני כמה חודשים, בתאונת דרכים מחרידה, נפגעה מכוניתה של אישה מראשון-לציון. האישה נפגעה קל, אך שתי בנותיה שהיו ברכב נפצעו קשה. "צוות המחלקה‭,"‬ אומר משה, "הזעיק אותי וביקש ממני לספר את האמת לאמא הפצועה: הבת הקטנה בת ‭7-ה‬ תחיה, נילחם עליה ונציל אותה. אבל לגבי בת ה ‭12-‬ אפסה תקווה. היא במצב של מוות מוחי. הם הפקידו בידיי את חומר הנפץ הזה כדי שאספר לאמא מה המצב. לדבר איתה, להפגין ביטחון מצד אחד ורגישות מהצד השני, ולבשר לה את הבשורה הקשה והמורכבת‭."‬

"שמואל סיפר לי מה קורה, שלב אחרי שלב‭,"‬ מספרת האם, שהגיעה במיוחד לבית החולים כדי להיפגש איתי ולשבח אותו. "הוא נתן לי תמיכה רגשית, הדריך אותי מה צריך לעשות, הסביר מה הפרוצדורות, מה קורה ומה יקרה. כשאדם מגיע לכאן הוא בטראומה. הוא לא יודע מה לעשות. שמואל הסביר לי מה מצב הילדה, שבסופו של דבר ישבתי עליה שבעה, ואחר כך תמך בי שאוכל לחזור לעבודה. לא משנה כמה תרופות תיקח בשלב הזה - אם לא תתמודד עם המצב נפשית, שום דבר לא יעזור. בזכותו חזרתי לחיים, או לפחות לסוג של חיים. שמואל ליווה אותי כמו אבא וחצי שנה אחרי התאונה, הוא עדיין כאן בשבילי.

"גם לבת הקטנה שלי הוא עזר. כשהעירו אותה מההרדמה היא לא ידעה על אחותה, אז שמואל הביא לה את מלכת הילדים רינת גבאי. המילים הראשונות שהיא דיברה אחרי שהתעוררה היו לרינת. זה לא אדם שמחפש תמורה לעצמו‭,"‬ היא אומרת בהתרגשות. "אחרי תאונה, כשיש פצועים קשה, אף אחד לא רוצה להיכנס לטיפול נמרץ. חוששים לדבר עם ההורים של הילדים, אבל הוא נכנס ועושה את זה. יש לו המון אינטליגנציה רגשית‭."‬ ד"ר דודי משאלי, ראש מחלקת ניתוחי הלב, מודה שעד שמשה התחיל בפעילותו, הם לא ממש הבחינו בצורך בעמותה.

"רק אחרי שהוא הגיע הבנו באיזה ואקום פעלנו קודם. הוא עוזר בלחבר חוטים, לקשור קשרים. כשצריך לארגן משהו - הוא מושלם לתפקיד. כשצריך להשיג מכשור מסוים - הוא האיש שימצא את התורמים. היה לאחרונה מבצע שהוא אירגן: היה ילד ישראלי בן שנה ורבע עם אי-ספיקת לב סופנית. הטיסו אותו לגרמניה, שם הושתל בחזה שלו לב מלאכותי, מגרמניה הטיסו אותו עם המכונה, ואז הוא הוטס שוב להשתלת לב. זה היה מבצע צבאי לכל דבר. משפחות לא מסוגלות לארגן מבצע כזה, הן עלולות להרים ידיים. אבל שמואל גויס לעניין, אירגן הכל - והילד ניצל‭."‬

גם למבוגרים

על הדרך מסייע משה גם לחולים מבוגרים. אחת מהם היא אישה שחלתה לפני כשנתיים בסרטן. "הייתי בטוחה שאני הולכת. ויתרתי‭,"‬

היא מספרת. "בהשפעתו צמחה בי תקווה שיכול להיות שאני אחיה בסוף, למרות כל מה שהרופאים אומרים‭,"‬ היא מחייכת ומספרת שהפכה בעצמה למתנדבת בעמותה.

לפרנסתו עוסק משה בהפקות טלוויזיה ובהפקת אירועים. מהעמותה אינו מקבל משכורת, אלא רק רכב וטלפון. במסגרת פעילותו יצר קשרים עם אמנים רבים שאותם הוא מגייס כדי להופיע בפני הילדים החולים. בין השאר הביא אל בית החולים את ליאור סושארד, צביקה הדר ואחרים, אבל המתנדבת הפעילה ביותר בעמותה היא הזמרת ריטה.

לפני כמה שבועות, בערב לציון עשר שנים לפעילות העמותה שנערך באולם הבימה, תרומת מנכ"לית התיאטרון אודליה פרידמן, קיבלה ריטה את תואר "כוכב התקווה" של העמותה. "הזכות הכי גדולה שקיבלתי‭,"‬ אמר באותו ערב משה מעל הבמה, "היא היכולת לתת לאנשים סיבה לחייך".

לפרטים נוספים ויצירת קשר עם נותנים תקווהלחצו כאן.