להחזיר את אבו מאזן לעזה

מבצע "צוק איתן" שנמשך כבר שבוע מעורר תסכול בעולם הערבי, ומחדד את הקרעים והשסעים במזרח התיכון. העיתונות הערבית מדווחת כי עד עתה היו ברצועת עזה 167 "שאהידים", וכל הצדדים בעולם הערבי מגנים את "הטבח הישראלי באזרחים הפלסטינים".

בעולם הערבי מקווים שהפעלת מערכת "כיפת ברזל" היקרה תביא למשבר כלכלי בישראל, אולם הם חלוקים בדעותיהם בשאלת כדאיותה של ההסלמה. למרות ההסכמה הרחבה על "האכזריות של ישראל", המלחמה בעזה עוררה ביקורות קשות נגד חמאס מצד אחד ונגד הנהגת מצרים מצד שני. כמו במשבר בסוריה ובעיראק, התגובה הערבית מתאפיינת בחילופי האשמות הדדיים.

"ערבית מדוברת" - טורים אחרונים:

השבר העיראקי. מלחמת דת תשנה מפת האזור

הפרויקט לפירוק מדינות. "דאעש" קונטרול

רגע המבחן: "סופר סיסי" יחסל את הטרור?

פרשנים רבים העלו את השאלות הבאות: "האם חטיפת שלושה נערים מתנחלים ורציחתם תביא לשחרור האדמות הכבושות?" או "האם ירי הטילים מעזה לא מעניק לישראל תירוץ להפציץ את הרצועה?". בזמן שהמשבר שהחל בחטיפת הנערים רק איחד את השורות בישראל וחשף את עוצמתה המנטלית והצבאית, העולם הערבי התגלה במשבר האחרון במצב של חולשה, חידלון וקרע פנימי עמוק. מדוע העיתוי הנוכחי של יצירת המלחמה הוא הגרוע ביותר מבחינת חמאס? האם יש מוצא מהמשבר?

נחשב בחמאס כבוגד מאז שגינה את חטיפת הנערים. אבו מאזן(צילום: EPA)

מסיבת עיתונאים של הזרוע הצבאית של חמאס ברצועת עזה(צילום: רויטרס)

ארסנל הטילים והטווח הגדול של חמאס שהתגלו בסבב הנוכחי הפתיעו את רוב הישראלים. במקום שהמבצעים של צה"ל יחלישו את חמאס, בכל סבב משתפרות יכולותיו המבצעיות. אולם בפעם הזו נתון חמאס לבידוד חסר תקדים. בגידת חמאס במשטר הסורי והמעבר לצד המורדים פגעו ביחסיו עם סוריה ובת בריתה איראן. ההפיכה בקיץ 2013 במצרים הביאה לקץ משטר האחים המוסלמים, תנועת-האם של חמאס. אם כך, כיצד צבר חמאס כמות גדולה כל כך של טילים והגדיל טווחים?

בית שהופצץ בעזה במבצע "צוק איתן"(צילום: EPA)

ותודה למורסי

ה"תהדיה" (רגיעה) בסוף מבצע "עמוד ענן" בנובמבר 2012 הושגה בחסות נשיא מצרים ואיש האחים המוסלמים מוחמד מורסי. משטר מובארק העלים עין מהברחות נשק מסיני לרצועת עזה, ולעומתו האחים המוסלמים שעלו לשלטון ביוני 2012 רק עודדו את חימוש הרצועה. מעבר הנשק מהרצועה לסיני פגע בסופו של דבר בביטחונם של החיילים המצרים, והביא למשבר פנימי בין הצבא לממשלת מורסי. בתקופה של כשמונה חודשים, בין ה"תהדיה" של מורסי להפיכה ולהדחת מורסי ביולי 2013, צבר חמאס את ארסנל הטילים הנוכחי שממנו סובלת כעת ישראל. הנשיא א-סיסי הכריז מלחמה על האחים המוסלמים, והוציא אותם ואת חמאס מחוץ לחוק.

מאז עליית א-סיסי נהרסו מאות מנהרות הברחה בין רצועת עזה לסיני, לא למען הגנת ישראל אלא לחסימת זרם הטרור מעזה למצרים. מצב זה הביא להפסקת האספקה הצבאית לחמאס וגם לחנק כלכלי. הפרשן הירדני יאסר זעאתרה טוען כי הנשיא א-סיסי משתף פעולה עם ישראל בלחימה בעזה, במישורים הפוליטיים והמודיעיניים, על מנת להודות לממשלתה על תמיכתה בהפיכה נגד האחים המוסלמים.

א-סיסי. הרס מאות מנהרות הברחה בין הרצועה לסיני(צילום: רויטרס)

נגמר הכסף

בהיעדר סיוע ממצרים או מאיראן, נותר חמאס מקיץ 2013 ללא תמיכה וללא תקציב, ולאחרונה התקשה לשלם משכורות. כ-40 אלף פקידים ואנשי ביטחון אינם מקבלים משכורת כבר חודשיים ומחו על ההחלטה, גם באמצעות ירי על כספומטים. לעומתם, פקידי הרשות הפלסטינית ממשיכים לקבל משכורת, כולל אלה המתגוררים בעזה.

בגלל חודש הרמדאן המשבר הכלכלי רק מחמיר. תושבי עזה לא יכלו להתכונן כראוי לחודש הצום, שבו בדרך כלל עולות הוצאות המשפחה. קטאר היא המדינה היחידה שמוכנה להעביר כספים לחמאס, אולם המערכת הבנקאית חוסמת העברות כספים לארגוני טרור ולכן הסיוע מתעכב. בנוסף קטאר נתונה לביקורת קשה מצד סעודיה על הסיוע לאחים המוסלמים.

בגידת אבו מאזן

נפילת הטילים מעזה לאזור בית לחם וחברון אולי לא הייתה מקרית. אבו מאזן גינה את חטיפת שלושת הנערים הישראלים ודרש מחמאס להחזירם. מנגנוני הביטחון הפלסטיניים שיתפו פעולה עם צה"ל באופן מלא. צעד זה נתפס בחמאס כבגידה. למעשה, חטיפת החיילים הביאה לקץ הפיוס הפלסטיני בין חמאס לפתח שנחתם בחודש אפריל.

מדוע חטיפה עכשיו?

חטיפת הנערים נראית כמחדל של חמאס, שהתכוון לבצע חטיפת מיקוח ולשחרר אסירים על מנת להשקיט את הביקורת כלפיו בעזה. החטיפה הייתה במתכוון בשטח הגדה. הנהגת חמאס השלתה את עצמה כי תחת הסכם הפיוס תימנע הרשות הפלסטינית מלשתף פעולה עם ישראל.

חמאס ביצע את הפעולה בכוונה בלב הרשות הפלסטינית. התקווה הייתה שהדבר יעורר תגובת שרשרת: פעולה רחבה של צה"ל בגדה המערבית תגרום למחאות עם הרוגים ופצועים ותעורר אינתיפאדה שלישית. התנועה האיסלאמית בישראל אמורה הייתה להתסיס את ערביי ישראל, בתקווה שיצטרפו למחאה ויבעירו את כל הארץ. אבל הכול השתבש לחמאס - החטיפה, אינתיפאדה, והמחאה של ערביי 48'. בגלל זה הוא עבר לתוכנית ב'.

הכול השתבש לחמאס. הנערים שנחטפו(צילום: שאול גולן)

מדוע טילים עכשיו?

מלחמה היא לעתים מוצא אחרון, כאשר לא נותר סיכוי לפתור את הבעיות הכלכליות והמדיניות.

ירי הטילים על ישראל אמור להצדיק סיוע מאיראן, שלחצה כל הזמן לחדש את הלחימה בישראל. בשל העובדה שארגון חזבאללה בלבנון שקוע עד צוואר במלחמה בסוריה, עוברת האחריות ל"מוקאומה" (ההתנגדות) לחמאס. אולם על חמאס להצדיק את הסיוע האיראני בירי על ישראל, ובו בזמן גם למנוע את זרימת הכספים לארגונים מתחרים - בראשם הג'יהאד האיסלאמי.

הפתרון ההגיוני שאינו עומד על הפרק

חמאס והג'יהאד האיסלאמי משתפים פעולה טקטית בעת הזו, אך הג'יהאד מעלה את רף הדרישות להפסקת האש, ובכך יוצר לחץ על חמאס. בזמן שאבו מאזן קורא להפסקת אש וקורא לקהילה הבינלאומית להתערב, חמאס דורש "תהדיה" בסגנון 2012, שכוללת את שחרור העצורים ממבצע "שובו אחים". הג'יהאד האיסלאמי מסרב גם לתנאים האלה. בינתיים נועדים שרי החוץ של הליגה הערבית, כדי ללחוץ על ישראל לסיים את הלחימה.

לציבור הישראלי נמאס מהתסריט הקבוע של ירי טילים מהדרום והוא דורש פתרון לטווח ארוך. פתרון כזה צריך ליצור בצד הפלסטיני אינטרס למנוע את הירי. כיבוש עזה על ידי צה"ל הוא אחד הפתרונות, אולם עלול להיות לו מחיר דמים יקר מאוד. מצד שני, הכתישה האווירית לא יכולה להביא להכרעה.

הנהגת חמאס מסתתרת מתחת למוסדות אזרחיים רגישים וחסינים מאש ישראלית - בתי ספר, מסגדים ובתי חולים. הטילים מוסתרים במנהרות שאינן נגישות לחיל האוויר. הפתרון היחיד ההגיוני מבחינת ישראל הוא פירוז מוחלט של רצועת עזה מטילים תמורת הפסקת ההפצצות. אולם אין די בכך. פתרון זה צריך לכלול את חיסול שלטון חמאס בעזה.

מעורבות סעודית ומצרית יכולה לסייע לחיזוקו של אבו מאזן ולהחלשת חמאס, אף על פי שהשבת שליטת פתח ברצועה כתנאי לפירוז אינה אידיאלית - בתקופת שלטון אבו מאזן על הרצועה ירי הטילים פחת, אך לא הפסיק. אולם פתרון זה, בנוסף לערובות בינלאומיות, נראה טוב יותר מהקרבת חיילי צה"ל ושליטה ממושכת על שטח מיושב בצפיפות שנועדה לכישלון מראש.

השבת שליטת אבו מאזן בעזה תיראה טוב לכל הצדדים, מלבד לחמאס ולג'יהאד האיסלאמי. אבו מאזן, בניגוד לחמאס, יזכה לחסות מצרית ולסיוע כלכלי מסעודיה ומדינות הנפט. שיתוף הפעולה הביטחוני היעיל עם צה"ל בגדה יחול גם על הרצועה. הנשיא הפלסטיני ייתפס בשטחים כמי שמנע מישראל לכבוש מחדש את עזה וסיים את הסיוט של שלטון חמאס, העוני וההפצצות הישראליות.

פקידי חמאס ישובו לחיק הרשות הפלסטינית ויקבלו משכורות. אנשי הביטחון של הרשות ישיבו לעצמם את הכבוד שאיבדו בהפיכה האלימה שביצעה חמאס ב-2007. שליטה אחידה ומחוזקת של אבו מאזן בעזה יכולה גם להשיב את התוקף למו"מ עם ישראל, שהיה עקר לחלוטין עד עתה כשהוא בקושי שלט בגדה.

העולם הערבי שרוי עתה במלחמה נגד הטרור האיסלאמי: א-סיסי נלחם באחים המוסלמים, במרוקו הכריז לאחרונה המלך על איסור להשתמש בדת בפוליטיקה, ובלוב, עיראק, תימן וסוריה נלחמים הגנרלים נגד אל-קאעידה ודומיה.

כעת הגיעה העת שאבו מאזן יצטרף לגל הנוכחי, שהרי הוא רואה את עצמו כבן ברית של א-סיסי ונציג ההנהגה הלאומית הערבית. כמו במאבקים בסוריה ובמצרים, אי-התערבותה של ישראל בסכסוכים ערביים פנימיים רק תועיל לה. יש לאפשר את חיזוקו של הפתח ולחימתו נגד הפלגים הפלסטיניים הסוררים. זאת על מנת לאפשר לגורמים המתונים יותר להשתלט על השטח ולהוציא את חמאס אל מחוץ לחוק, כפי שקורה במדינות ערב אחרות.

ד"ר ירון פרידמן, פרשן ynet לענייני העולם הערבי, הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, מרצה על האיסלאם במחלקה ללימודים הומניסטיים בטכניון ובמכללת הגליל ומורה לערבית בטכניון ובחוג להיסטוריה של המזרח התיכון בחיפה. ספרו "העלווים - היסטוריה, דת וזהות" יצא לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן בשנת 2010.