מדד המחירים לצרכן לחודש יוני עלה ב-0.3%

כתוצאה מעלייה זו, מסתכמת כעת האינפלציה בפועל, המחושבת 12 חודשים לאחור, ב-0.5% בלבד - מתחת לגבול התחתון של תחום יעד האינפלציה השנתי (1%-3%). ביוני עמדה האיפלציה בפועל על 1%. מגמת האינפלציה בארבעת החודשים האחרונים אף נמוכה יותר, ומשקפת ירידת מחירים ממוצעת בשיעור שנתי של 0.3%.

שכר הדירה וההלבשה התייקרו

לעליית המדד בחודש שעבר תרמו בעיקר העליות בסעיפי התצרוכת הבאים: הלבשה (11.5%), שירותי דיור בבעלות הדיירים (0.4%), מסיבות ואירועים (1.2%) ומכוניות (0.5%). עליות אלה קוזזו בחלקן על ידי ירידות שנרשמו בחודש שעבר במחירי ספרי הקריאה (8.4%), ירקות טריים (1.4%), דלק ושמנים לכלי רכב (0.6%), עופות (2.9%) ופירות טריים (8.5%).

מדד מחירי הדיור, שהוא הסעיף בעל המשקל הגדול ביותר בסל מדד המחירים לצרכן, עלה בחודש שעבר ב- 0.3%, בדומה לשיעור עלייתו בחודש הקודם. מדד שירותי דיור בבעלות הדיירים, המודד למעשה את השינויים בחוזי שכירות חדשים שנחתמו בחודשיים האחרונים, עלה כאמור בחודש יוני ב- 0.4%, ואילו מדד שכר הדירה הכללי עלה בשיעור מתון יותר של 0.1% בלבד.

שכר הדירה עלה(צילום: הרצל יוסף)

מחירי הדירות בפועל, שאינם כלולים בחישוב מדד המחירים, ממשיכים לעלות ובחודשים אפריל-מאי הם עלו ב-0.5% נוספים. בשיעור שנתי גבוהים כעת מחירי הדירות ב- 8.8% ממחירן הממוצע בתקופה המקבילה בשנה שעברה, לעומת עליית מחירים שנתית של 8% שעליה דיווחה הלמ"ס בחודש שעבר.

הירידה באינפלציה בפועל בעקבות פרסום מדד יוני מנמיכה עוד יותר את סביבת האינפלציה, שלוקחת בחשבון גם את האינפלציה בפועל וגם את האינפלציה הצפויה. סביבת אינפלציה נמוכה זו תקל על הוועדה המוניטרית של בנק ישראל לשוב ולהפחית בסוף החודש את הריבית לחודש אוגוסט לנקודת שפל של 0.5%.

אולם בשלב כלל לא ברור שחברי הוועדה המוניטרית אכן יחליטו להפחית את הריבית פעם נוספת. מצד אחד הפחתת הריבית הופכת את השקל לפחות אטרקטיבי בעיני המשקיעים, וגורמת בכך להחלשתו מול המטבעות החשובים בעולם, דבר שעשוי לתרום להגדלת היצוא ולעידוד כלל הפעילות הכלכלית במשק. אולם מצד שני ריבית נמוכה יותר מעודדת גם לקיחת משכנתאות ולכן היא תומכת בהמשך העלייה במחירי הדירות - תופעה שמטרידה מאוד את בנק ישראל.

יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים, מימון והשקעות, אמר בתגובה: "על רקע המדד הגבוה מהצפוי, בנק ישראל עשוי להמשיך ולהמתין בטרם ינקוט צעדים מרחיבים באמצעות הפחתת שער הריבית. הבנק וקובעי המדיניות יידרשו לבחון אם המדד הגבוה הוא בגדר אירוע נקודתי או שמדובר באירוע בודד המלמד על הצפוי ולכן בנק ישראל ימתין לנתונים נוספים בטרם ישנה את מדיניותו".

יניב אהרון, סמנכ"ל השקעות תמיר פישמן: "המדד משקף האטה במשק הישראלי שמקורה החלשות הצריכה הפרטית, שחיקה בשכר הריאלי והשקל החזק. בנק ישראל עדיין נותן משקל עודף בשיקוליו לנושא מחירי הנדל"ן והחשש מפני היווצרות בועות מחירים בשוק ההון על פני שיקולי צמיחה ואינפלציה 'בריאה', ועל כן אנו צפויים להמשיך ולראות האטה בקצבי הצמיחה ובלחצים האינפלציוניים".