'המצור הוא מוות': בעזה לא רוצים הפסקת אש
חמאס דחה את היוזמה המצרית והלחימה נמשכת ביתר שאת. אולם התושבים בעזה, שמבינים שהמשך המבצע משמעו תקיפות נוספות המסכנות אותם, מעדיפים אותו על מצור ו"רגיעה". "הערבים נטשו אותנו, אין לנו מה להפסיד". תושב אחת השכונות חושב אחרת: "תושבי דרום ישראל סובלים בדיוק כמונו"
כשאבו האשם נשאל אם יקבל בברכה הפסקת אש עם ישראל שוודאי תציל חיים, הוא השיב בביטול: "אנחנו גם ככה חיים בתוך מוות". אבו האשם (50), אב לשניים, משוטט ברחוב בעיר עזה ואינו מוטרד מקולות הפיצוצים השכיחים. "ישראל הטילה עלינו מצור בשמונה השנים האחרונות, וכל הזמן הזה אנחנו במצב מלחמה. אנשים נותרו ללא כלום, אז מה יש לנו להפסיד?".
עם זאת, לא כולם חושבים כמו אבו האשם. "אנחנו רק רוצים לחיות כמו בני אדם. האזרחים בעזה משלמים את המחיר של המלחמה בין חמאס לישראל. גם תושבי ערי הדרום בישראל חיים בסיטואציה כמו שלנו. מספיק עם שפיכות הדמים", אמר ל-ynet מוניר, שהתפנה עם אשתו ושבעת ילדיו מבית להיא בשבוע שעבר.
ארגון חמאס וחמושים אחרים דחו אתמול (ד') רשמית את יוזמת הפסקת האש של מצרים, שנועדה לשים סוף לתשעת ימי הלחימה עם ישראל. משמעות ההחלטה היא שפצצות ימשיכו ליפול על הרצועה. אולם למרות זאת רבים מהעזתים תומכים בהחלטת חמאס. לדבריהם, החיים בתקופות הרגיעה תחת המצור הישראלי-מצרי לא שווים יותר מדי גם כך.
גורמים רפואיים רשמיים בעזה אומרים כי 220 פלסטינים, בהם יותר מ-35 ילדים, נהרגו בתקיפות צה"ל במבצע "צוק איתן", שמטרתו לפי ישראל היא עצירת ירי הרקטות של חמאס והארגונים החמושים האחרים מהרצועה. בתקרית קשה שאירעה אתמול נהרגו ארבעה ילדים בחוף הים של עזה בשעה ששיחקו בכדורגל.
לפי נתוני צה"ל, יותר מ-1,200 רקטות נורו לעבר ישראל מאז 8 ביולי. שלשום נהרג לראשונה אזרח ישראלי, דרור חנין (37), אב לשלושה ילדים מבית אריה. בבוקר יום שלישי הסכימה ישראל להפסקת אש, אך הזרוע הצבאית של חמאס דחתה את היוזמה בטענה שהיא גורמת להם "לרדת לברכיים ולהיכנע", והגבירה את ירי הרקטות.
מוניר, תושב בית להיא שעזב את ביתו בשבוע שעבר, לא היה מוכן לקבל את הסיכון שאולי ייפול פגז על ביתו ושמשפחתו תיפגע. "אין מה לעשות. אנחנו נמצאים במצב חמור מאוד אז חייבים להתפנות. אני נמצא עם משפחתי בעזה אצל חברים, ועובד כנהג מונית ומסתובב במעבר ארז כדי להרוויח כסף. הבית שלנו סגור וריק. אני לא יודע אם יאפשרו לי לחזור או לא, אבל אני מקווה שנחזור", סיפר האיש.
מוניר בן ה-52 מציין כי הוא לא מושפע מדרישות חמאס לתושבים שלא להתפנות. "מה אכפת לי מחמאס? אין לי שום התנגדות כלפי ישראל ואני לא שייך לאף מפלגה פלסטינית. הסיטואציה הזו היא בין צה"ל לחמאס, ואנחנו האזרחים לא רוצים את כל זה. אנחנו בעזה מתנגדים לכל הטילים האלה ולכל המלחמות".
חמאס והארגונים החמושים האחרים טוענים כי כל עסקה חייבת לכלול התחייבות להסרה מוחלטת של המצור על עזה - שגרם להחרפת העוני ולעליית שיעור האבטלה ל-40 אחוזים, כמו גם לאובדן התקווה של הפלסטינים באשר לעתידם. "לא ניתן לתאר את המצב שלנו. זה חייב להיפסק", אמר אבו האשם. "בישראל יודעים שיוזמה להפסקת אש ללא משמעות אמיתית תידחה על ידינו, ולכן עכשיו הם מרגישים שיש להם סיבה לפגוע בנו חזק יותר".
גם מוחמד סלמאן, צעיר בן 29 המתגורר בשכונת זייתון בצפון הרצועה, אומר בשיחה עם ynet כי הוא לא מפחד - למרות שקיבל אתמול ושלשום דרישה מצה"ל להתפנות. "לא עזבתי את ביתי למרות הטלפון על ההפצצה הקרבה. אף אחד לא יכול להכריח אותי לצאת מביתי. זו הזכות שלי".
סלמאן הוסיף כי "יש לנו כוח התנגדות וסבלנות. אנחנו רגילים לקבל פצצות מהשמיים ואנחנו רגילים לראות ישראלים הורגים. יש לנו מספיק אוכל ומספיק כסף. אנחנו לא צריכים אף אחד".
"העולם הערבי נטש אותנו והעולם שותק"
החיים במובלעת הצפופה החמירו בשנה האחרונה, מאז שמצרים השמידה מאות מנהרות שדרכן הוברחו כלי נשק לצד סחורות חיוניות לכלכלה הנאבקת של עזה. 1.8 מיליון פלסטינים מתגוררים ברצועת עזה, מחציתם תלויים בסיוע של מזון מהאו"ם. אספקת החשמל מופסקת לעתים למשך שמונה שעות ויותר. ישנו חוסר בחומרי בנייה שאמורים להתמודד עם קצב הגדילה המהיר של האוכלוסייה, ומהברזים יוצאים רק מים מלוחים ולעתים מזוהמים.
מפעלי הביוב, הסובלים ממחסור בדלק, נאלצים לשפוך את מימיהם לחופים והפכו אותם לאתר פסולת רעילה. "בתנאים שלנו, אנחנו יכולים לסמוך רק על אלוהים. אף אחד לא עושה עבורנו כלום - אנחנו מרגישים שכל העולם הערבי נטש אותנו. מצרים רק רוצה שניכנע ושאר העולם שותק", אומר אחמד שאעיר (18). "אין לנו ספק בהתנגדות, גם אם ייקח זמן עד שנקבל את זכויותינו, אנחנו מוכנים", הוסיף.
בסבב הקודם של הלחימה בנובמבר 2012, במבצע "עמוד ענן", היה זה הנשיא מוחמד מורסי
שייצג את מצרים בתיווך. בהבנות הפסקת האש של המבצע נכללו כמה הקלות על הרצועה, בהן הרחבת שטח הדיג ופתיחת המעברים לסחורות. אולם אף אחד מהתנאים הללו לא ממשיך להתקיים.
"בחמאס לא ביקשו מהאזרחים להישאר בבתיהם"
רוברט טרנר, העומד בראש ארגון אונר"א בעזה, סוכנות האו"ם המרכזית באזור שעכשיו מאכלסת 18,000 בני אדם שברחו מהלחימה, אמר כי החזרה לסטטוס קוו עשויה להעניק הטבות בודדות לאזרחים. "חזרה ל'רגיעה' היא חזרה לעזה מסוגרת ללא גישה חיצונית לשווקים, ללא מערכת חינוך ועם אבטלה - כלומר שום גישה לעולם החיצוני", הוסיף טרנר.
הוא ציין כי בין מרס 2013 למאי 2014 ישראל לא אישרה אף אחד מהפרויקטים של הסוכנות, המסתכמים ב-100 מיליון דולר, לבניית בתי ספר ובתים שניזוקו בסכסוכים הקודמים. "ישראל לא מכבדת את ההסכמים ומפרה כל עסקה כדי שהדבר ישרת את האינטרסים שלה. כל מה שהיא עושה עבורנו, היא עושה רק כשמאלצים אותה בכוח", אומר אמין אבו אל-קס, מוכר ירקות בעיר עזה. "אנחנו רואים איך הם תוקפים אותנו ונוצרים את האש מאות פעמים והמצב עדיין מחמיר. אנחנו לא עייפים, אנחנו מתים".
עדנאן אבו חסנה, יועץ התקשורת של אונר"א, סיפר בשיחה עם ynet כי החיים בשכונות זייתון וסג'עייה רגילים. "אנשים סירבו לפנות את בתיהם כמו תושבי צפון הרצועה", אמר אבו חסנה בעת שביקר בבית חולים שיפא בעזה. "מי שנשאר עשה זאת כי אין להם מקום אחר וקשה מאוד לעזוב בית שהוא הנכס היחיד שלך. לאן הם יילכו? אין להם מה להפסיד".
לטענת אבו חסנה, האזרחים נשארו בלי שום קשר להוראת חמאס להישאר בבתים. "אין לתנועה השפעה על מי שרוצה לעזוב. אף אחד לא אמר להם להישאר. לא שמעתי אף אחד בבתי הספר של אונר"א שמישהו מחמאס אמר להם להישאר בבתים", סיפר איש אונר"א והוסיף כי חזה במותם של חמישה ילדים שלטענתו נהרגו בתקיפות חיל האוויר הישראלי.
לפנייה לכתב/ת 
