חוק ההסדרים: האוצר פתח בדיונים עם השרים
פגישה ראשונה בין נציגי האוצר לחברי הקבינט החברתי-כלכלי מסמנת תופעה חדשה: שיתוף השרים בפרטי חוק ההסדרים כבר בשלבים מוקדמים. מגמה נוספת: צמצום החוק, שכלל אשתקד 9 פרקים לעומת 34 ב-2009
הפגישות שקיים הקבינט, בהשתתפות מנכ"לית האוצר יעל אנדורן, הן תופעה חדשה. בשנים עברו התנהלו הדיונים על תוכנו של חוק ההסדרים בתוך משרד האוצר ורק סמוך למועד הגשת התקציב לכנסת, התגלה תוכנו של החוק. לדברי גורמים במשרד, השנה הוחלט לאמץ גישה משתפת יותר, להתחיל מוקדם יותר את הדיונים עם שרי הממשלה ולפצל את הדיונים לשלוש פגישות על מנת לאפשר לדרג הפוליטי ללמוד את הנושאים ביתר פירוט.
החלטה זו מצטרפת למגמה של צמצום היקפו של חוק ההסדרים, שמסתמנת בשנתיים האחרונות. חוק ההסדרים נהגה ב-1986. כחלק מתוכנית חירום להצלת המשק הישראלי. הנהגתו של חוק ההסדרים אפשרה לממשלה לעמוד ביעדי הפחתת הגירעון ושמירה על מסגרת התקציב, בכך שהעניקה לדרג המקצועי (אגף התקציבים) את הכוח לשנות במהלך אחד סדרה של החלטות שקיבלה הכנסת שלא אפשרו עמידה ביעדים.
ריכוז ההחלטות במסגרת חוק אחד - שאותו נאלצה הכנסת לאשר תוך זמן קצוב ומוגבל, ותחת הסכנה כי אם לא יאושר לא יעבור התקציב והכנסת עלולה להתפזר - הפך את חוק ההסדרים למנגנון יעיל לשמירה על משמעת וריסון תקציביים וסייע בהוצאת המשק מהמשבר הקשה ההוא.
מאז גדל ותפח החוק, עד שהגיע בשנת 2009 להיקף של 380 עמודים ו-34 פרקים. מאז ניכרת מגמת צמצום בהיקפו, המבטאת את רצונה של הכנסת לקבל חזרה לידיה את ההשפעה על סדר העדיפויות ואת ההכרה של האוצר בכך שהוא גם נפגע מהאחריות היתרה שהוא נוטל על עצמו. בשנת 2013 כלל החוק 100 סעיפים שחולקו ל-9 פרקים והשנה הוא צפוי להיות אפילו מצומצם יותר.