האם הלחימה תשפיע על התקציב?
מבצע "צוק איתן" דחה את תחילת הדיונים על התקציב 2015. האם הוא גם יהפוך אותם למסובכים יותר? היקף הפיצויים, כך נדמה, עדיין לא מחייב הוצאה תקציבית. אך תקציב הביטחון, שהיה אמור לקטון בכ-3 מיליארד שקל, יעמוד כנראה לדיון מחודש, כשהפעם יהיה קשה יותר להגיד לצבא "לא"
מבצע "צוק איתן
" תפס את מדינת ישראל רגע לפני תחילת הדיונים על תקציב 2015, כאשר עוד לפני תחילת המבצע היה משרד האוצר בשלבים מתקדמים של גיבוש הצעת התקציב. האם עלויות הלחימה והנזק שנגרם לעורף ולמשק ישנו את התקציב המסתמן?
צוק איתן - כותרות נוספות בערוץ הכלכלה :
נזקי "צוק איתן" למפעלים: 345 מיליון שקל
עובדים תחת אש: חייבים להגיע לעבודה?
הרקטות של חמאס יביאו לנפילתו / פרשנות
על פי נתוני ביניים של רשות המסים הוגשו, נכון לאמצע השבוע, 662 תביעות לפיצויים בגין נזק ישיר כתוצאה מטילי החמאס. 417 מתוכן בגין נזק למבנים, 228 בגין נזק לכלי רכב ו-17 בגין נזק לחקלאות. באופן מסורתי, כמות התביעות גדלה משמעותית לאחר תום הלחימה, וברשות המסים מעריכים את העלות הסופית של הפיצויים בכמה עשרות מיליוני שקלים.
בית בבאר שבע שנהרס מפגיעה ישירה של רקטה(צילום: הרצל יוסף)
זו טיפה בים. השבוע הנחה שר האוצר את רשות המיסים להיכנס מיידית לדיונים בנוגע לפיצויים העקיפים לתושבי הדרום ולפעול לפי לקריטריונים זהים לאלו שהיו לאחר מבצע עמוד ענן. פיצויים אלה ניתנים בגין נזק עקיף לענפי המשק, כתוצאה מפגיעה בתיירות, בהיקף הייצור בגלל היעדרות עובדים ובהכנסות התעשייה כתוצאה מביטול הזמנות או אי עמידה במועדי אספקה.
"ההשפעה על התוצר נובעת בעיקרה ממשך המבצע והיא הולכת וגדלה ככל שהמבצע ארוך יותר", מסביר ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, עפר קליין. "הענף שסופג את הפגיעה הגדולה ביותר הוא התיירות, שניסיון העבר מלמד כי היא מתאוששת רק אחרי 4-5 חודשים. ב'עופרת יצוקה' ומלחמת לבנון השנייה הירידה בתיירות הייתה דרמטית - 39% ו-53%, בהתאמה. ב'עמוד ענן' הקצר יותר הירידה הייתה של 7% בלבד (אך לא הייתה בשיא עונת התיירות).
"המרכיב המרכזי בתוצר הוא הצריכה הפרטית (כ-56%) ולהערכתנו נראה כי בניגוד למבצעים קודמים, ההשפעה כאן עשויה להיות גדולה יותר - מפני שהפעם הירי כולל חלקים גדולים יותר של המדינה (ולא רק את הצפון או הדרום). אנו סבורים שנראה ירידה גדולה יותר בצריכה הפרטית ובהכנסות המדינה ממסים ומכאן גם בתוצר – אפקט שיגדל עקב הכניסה הקרקעית של צה"ל והמשך ירי הרקטות מהרצועה, חלק מהירידה בצריכה תתוקן בחודש הבא אך חלק (במיוחד הוצאות על תרבות ופנאי) לא צפוי להשלים את החסר לעולם. מי שלא הלך למסעדה במהלך המבצע לא ילך פעמיים בסופו".
ממשרד האוצר נמסר השבוע, כי כבר ביום ראשון הקרוב ישבו הגורמים המקצועיים ברשות המסים ובאוצר עם ההסתדרות והארגונים הכלכליים על מנת להגיע איתם להבנות והסכמות בהקשר לגובה הפיצויים. הדרישות גבוהות. בהתאחדות התעשיינים, למשל, מתכוונים לדרוש פיצויים בהיקף של 345 מיליון שקל. ארגון הגג של העמותות בישראל פנה לשר האוצר בבקשה לכלול גם את העמותות בקרב הגופים הזכאים לפיצוי, והרשימה עוד ארוכה.
פגיעה של רקטה במפעל בשדרות(צילום: רועי עידן)
גם ניסיון העבר מלמד שהיקף הפיצויים בגין נזק עקיף גבוה משמעותית מהיקף הפיצויים בגין נזק ישיר. במלחמת לבנון השנייה עמד היקף הפיצויים בגין נזקים ישירים לרכוש על כחצי מיליארד שקל, לעומת כ-3.2 מיליארד שקל בגין נזקים עקיפים. במבצע עופרת יצוקה עמד היקף הפיצויים בגין נזקים ישירים על כ-35 מיליון שקל לעומת כ-390 מיליון שקל בגין נזקים עקיפים. במבצע עמוד ענן עמד היקף הפיצויים בגין נזקים ישירים על כ-65 מיליון שקל לעומת כ-340 מיליון שקל בגין נזקים עקיפים.
לאחר מלחמת לבנון השנייה הוחלט להקים קרן לפיצויים בגין נזקי בצורת, מלחמה וטרור. הכנסות הקרן מגיעות מהפרשה של 25% מהכנסות המדינה בגין מס רכישה. הכנסות אלה גדלו משמעותית בשנים האחרונות, בעקבות עליית מחירי הדירות, ועומדות כעת על סכום מצטבר של 5.5 מיליארד שקל. על פניו, מדובר בסכום שאמור להספיק כדי לממן את תשלום הפיצויים בגין הנזקים הישירים והעקיפים ולא יהיה צורך בתוספת מתקציב המדינה.
מי יגיד עכשיו "לא" לביטחון?
הוצאות הלחימה של מערכת הביטחון, עם זאת, עשויות לשנות את התמונה. בצמוד לקביעת תקציב המדינה לשנים 2013-2014 נקבע מתווה רב שנתי לתקציב הביטחון. על פי מתווה זה, אמור תקציב הביטחון לשנת 2015 לעמוד על סכום של 54 מיליארד שקלים בתוספת התייקרויות.
כיפת ברזל בפעולה(צילום: אבי רוקח)
היקף התוספת בגין התייקרויות לא נקבע עדיין, והוא יהיה נתון כתמיד לפרשנויות שונות. אולם סביר להניח שאם יישמר המתווה הרב-שנתי שנקבע אז, תקציב הביטחון ל-2015 (כפי שהוא מופיע בהצעת התקציב הנוכחית) יהיה נמוך ב-2-3 מיליארד שקל מתקציב הביטחון ל-2014.
אלא שבשלב זה לא ברור מה יהיה היקף התוספת שידרוש משרד הביטחון בגין הוצאות גיוס חיילי המילואים והפעלת מערכת כיפת ברזל. במהלך המבצע אף הושלמה הקמתן של שתי סוללות חדשות של כיפת ברזל, בעלות של מאות מיליוני שקלים. בתקציב הביטחון מוקצה סכום שנתי של 800 מיליון שקל להוצאות לחימה, ובמשרד האוצר יעמדו בוודאי על כך שמשרד הביטחון יפעיל גמישות בניהול תקציבו השוטף כדי להסיט משאבים לעבר כיסוי הוצאות הלחימה.
דרישתם תיתקל, מן הסתם, בהתנגדות מצד משרד הביטחון שעוד לפני פרוץ המבצע הבהיר כי מבחינתו המתווה הרב-שנתי אינו עונה על צורכי המערכת. אם כן, לאחר תום הקרבות ברצועת עזה, צפויים להתחדש הקרבות על תקציב הביטחון כאשר הפעם מגיעים פקידי משרד הביטחון למערכה מעמדה משופרת. סבבי לחימה המעלים את סוגיית הביטחון הלאומי לסדר היום נוטים להחליש את נכונותם של מקבלי ההחלטות לקצץ בביטחון על מנת להסיט תקציבים למטרות אזרחיות, כמו חינוך, תשתיות, דיור ובריאות.
לפנייה לכתב/ת 
צוק איתן ויקר
צילום: עידו ארז
מומלצים
