מתי מבצע הופך למלחמה?
בששת הימים ויום כיפור הדברים היו ברורים, בעימותים אחרים זה לקח זמן ואין קריטריונים ברורים. האם "צוק איתן" יהפוך למלחמה השמינית של ישראל?
מבצע קדש שהפך למלחמת סיני , מבצע שלום הגליל נקרא מלחמת לבנון הראשונה . מתי הופך מבצע למלחמה? על רקע הכניסה ליומו ה-13 של מבצע (בינתיים) צוק איתן, אומרים מומחים בהיסטוריה ומשפט צבאיים כי אין קריטריונים ברורים לקביעה מסוג זה, ומדובר יותר בעניין סמנטי ובתחושה ציבורית. כמו כן, קשה היום להגדיר לחימה מול גורם שאינו מדינתי, כמו חמאס.
מבצע צוק איתן - כתבות נוספות:
- כוחות חי"ר רבים בעזה: "ההפצצה הכבדה ביותר"
- לוחם חי"ר ולוחם הנדסה קרבית נהרגו ברצועה
- תמיכה בארה"ב: "באמת מצפים שישראל לא תגיב?"
- משפחות בחזית: חמאס, לא תזיז אותנו מכאן
- חורבות בעזה: "לאן נתפנה? לטיול ביער?"
"מסורתית ההבחנה הייתה על פי כמות המשתתפים וכמות האבידות", מסביר פרופסור אורי בר יוסף מהמחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת חיפה, "מלחמה הוגדרה אירוע רב-משתתפים, רב-אבידות שנמשך לאורך זמן. היום אתה יכול לקחת צוות אחד במטוס אחד שנושא פצצה גרעינית ולהרוג מאה אלף איש, אז זו מלחמה או לא מלחמה? פעם זה לא היה נחשב מלחמה, אבל היום זה מלחמה למרות שמשתתפים בזה עשרה אנשים".
"בעבר לא הייתה בעיה בהגדרה", מוסיף תת-אלוף במיל' שלמה ברום, לשעבר ראש החטיבה לתכנון אסטרטגי באג"ת והיום עמית מחקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי. "כשיש עימות נרחב בין שתי מדינות, זה ברור שזו מלחמה, אבל מרגע שהעימותים הם א-סימטריים, בין מדינה לבין ארגון כמו חמאס או הג'יהד האיסלאמי, ובהיקף מוגבל, קשה להגדיר זאת כך".
על מבצע "צוק איתן" אומר ברום כי הוא "מתנהל בהיקף די מוגבל בגלל האופי הא-סימטרי שלו, וגם משום ששני הצדדים לא חותרים להשגת יעדים גורפים. הצד הישראלי למשל נמנע מלהגיד שזו מערכה להכרעת חמאס או להשמדתו".
עניין סמלי
אלוף-משנה במיל' פנינה שרביט ברוך, לשעבר ראש מחלקת הדין הבינלאומי בצה"ל וכיום חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי, מסבירה שההגדרות הן עניין פנימי שכן מבחינת המשפט הבינלאומי אין הבדל, ואף הסדרת הפיצויים במצב חירום בעורף לא מותנית בהכרזה על מצב מלחמה. "זה עניין פורמלי עם היבט סמלי בעיקר", אמרה. "כשאומרים מלחמה מתכוונים ללחימה בין צבאות של מדינות, ולכן המונח לא רלוונטי כשמדובר בעימות מול גורם לא מדינתי. הנשיא ג'ורג' בוש הבן אמנם דיבר על מלחמה גלובלית בטרור כשמדובר היה בלחימה מול גורם שאינו מדינתי, אבל זה היה לצורך יחסי ציבור יותר מאשר לצורך משפטי".
ומה אצלנו? פרופסור בר יוסף מסביר כי במלחמת ששת הימים ויום כיפור הדברים היו ברורים, ואילו בעימותים אחרים למדינה היו שיקולים משלה. למשל, במלחמת לבנון השנייה. "עד הרגע האחרון המדינה לא החליטה שזו מלחמה", אומר פרופסור בר יוסף, "אף שזה נמשך הרבה זמן והיו הרבה הרוגים בשני הצדדים. זה גם קונפליקט משמעותי".
בר יוסף טוען כי הסיבות לעיכוב בהחלטה היו גם כלכליות. "אם זו מלחמה צריך לשלם יותר למי שנפגע ויש כל מיני עלויות. המדינה גם לא התכוונה לצאת למלחמה. בסוף זה קרה בלחץ הציבור והמשפחות השכולות. ב-1956, במבצע סיני, כבשנו את כל סיני והובס הצבא המצרי, אבל מדינת ישראל הגדירה אותו כמבצע".
"צוק איתן הוא בטח לא מלחמה", הוא מסכם. "המדינה לא תקרא לזה מלחמה אפילו אם היא תכבוש את כל עזה, כי נלחמים בגורם לא-מדינתי וגם משום שזה תהליך, אנחנו כבר 12 יום במבצע והוא אטי מאוד. זאת ועוד, הצבא השתמש באחוז וחצי מהכוח שלו. אולי, אם זה יהפוך אינטנסיבי מאוד, ייכנסו לעזה, יהיו מאות הרוגים, אולי אז יחליטו לקרוא לזה מלחמה".
לפנייה לכתב/ת 
