משפחה בעורף: להתמודד עם חרדה של ילדים - והורים
מצב המלחמה נמשך, וככל שעוברים הימים יותר ויותר ילדים, והורים, עשויים להיכנס למצבים של חרדה ולחץ. מדוע חשוב לשמר תחושה של שליטה וכיצד התנדבות יכולה לסייע? פסיכולוג קליני מסביר
<<כל החדשות, הטורים, המדריכים והכתבות בעמוד הפייסבוק של ynet הורים >>
מבצע "צוק איתן" - ההתמודדות עם הילדים:
צפו: מיכל הקטנה עוזרת לילדים להתגבר על הפחד
מצב מלחמה: איך להסביר את המצב לילדים?
1. ליצור תחושת שליטה במצב
להורים יש את המשקל הגדול בסיוע לילדיהם במצבי מתח וחרדה. הכלל הראשון הוא שאם נטפל בחרדה שלנו עצמנו, יהיה לנו קל יותר לטפל בילדינו. הילד לומד מהוריו כיצד להתמודד עם מצבי מתח וחרדה וכאשר אנו רגועים - אנו משרים רגיעה וביטחון אצל ילדינו.
גם אם אנחנו אנשים חרדים, אין זה אומר שיש פגם ביכולת ההורית שלנו. אם מישהו מאיתנו מוצא עצמו מגיב בחוסר שקט, רעד, או בכי - עדיף להתייחס לכך בטבעיות ואף להזכיר לעצמנו ולאחרים שאלו תופעות טבעיות של מתח מול מצבים קיצוניים ובלתי נורמליים.
2. אוכל, שתייה ,שינה, משפחה
על מנת להתמודד עם מצבי מתח וחרדה, חיוני לספק את הצרכים הגופניים של הילד וההורים, כמו שתייה, אכילה ושינה מספקת. בנוסף, חשוב להעניק תחושות של אהבה, חיבה, יציבות וביטחון: חבקו את ילדיכם, שוחחו איתם על המצב, שחקו איתם וכדומה. זכרו ששהות במחיצת ההורים ובני המשפחה מסייעת מאוד לילדים בהתמודדות עם פחדים וחרדות.
3. הגבלת צריכת תקשורת
כדאי להגביל את הצפייה בשידורי החדשות בטלוויזיה. שימו לב לתגובות שלכם מול הדיווחים וזכרו כי אלו משפיעות על התגובות של הילדים שלכם. הסברים מנחמים ומעוררי ביטחון יכולים למנוע התפתחות של תופעות חרדה ורצוי להזכיר לילדים שיש להם הורים, מורים, מדריכים ואפילו צבא שתפקידם לשמור עליהם.
4. שיחות
כשמשוחחים עם ילדים על המצב, חשוב לגלות רגישות לרמת ההבנה שלהם, לגיל ולאופי, ולהתאים את השפה ואת השיחה בהתאם. ילדים מתביישים לפעמים בפחדים ובקושי שלהם להתמודד עם מצבי מתח. חשוב לאפשר להם לבטא רגשות שליליים ולהבהיר כי ילדים שונים מגיבים לאירועים מלחיצים בדרכים שונות. יש להבהיר לילד כי תשומת הלב החיובית שהוא מקבל מהוריו ומהמבוגרים החשובים לו מובטחת לו ואינה קשורה ליכולת שלו להתגבר על פחדיו.
5. פעילות גופנית והפעלות
מומלץ לפרוק מתחים באמצעות פעילות גופנית בבית או בחוץ, כמו ריצה, ריקוד, רכיבה על אופניים, קפיצה במקום או כל פעילות אחרת שמאפשרת הנאה, שחרור אנרגיה ופורקן. בנוסף, פעולות כמו ציור, בועות סבון, תפילה, משחקי דמיון או כל דרך אחרת להסחת הדעת, מסייעות להתרכז בשגרה במקום הגורמים שמעוררים חרדה ומתח. פעילות אלו יכולות להיות הזדמנות טובה לחיזוק הקשר שלכם עם הילדים. לעתים הילדים עשויים לבטא במשחקים אלו תכנים המעידים על פחד - זכרו כי זו תופעה טבעית שמסייעת להם להתמודד עם המצב.
בנוסף, השתתפות בפעילות חברתית בצורה של תרומה לקהילה והתנדבות, מסייעת בהגברת תחושת הביטחון ומגבירה את הסיפוק האישי. חשוב להעניק לכל אחד מבני המשפחה תפקיד ואחריות, ובכך להעביר מסר של עשייה ומסוגלות גם בעיתות מתח וחרדה. כך למשל, אחריות להביא את חיית המחמד או בובה ספציפית לממ"ד.
6. הומור
הומור היא דרך יעילה וטובה להורדת מתח ולהתמודדות עם מצבי חרדה. עם זאת, חשוב לוודא שמשתמשים
בו במידה נכונה ולא באופן שמבטל את התחושות של הילדים.
7. שגרה זה טוב
נסו לשמור עד כמה שאפשר על שגרת החיים הרגילה במשפחתכם ועל סדר היום שהילד רגיל אליו, למשל המשך לימודים בקייטנות ובחוגים, ארוחות ערב משותפות, זמני מקלחת ולינה וכדומה - כל עוד הם עומדים בהנחיות פיקוד העורף.
8. סיוע מקצועי
אם יש לכם שאלות או דאגות נוספות - או אם אתם מרגישים שהתגובות של הילד חריגות ונמשכות לאורך זמן - מומלץ לפנות למוקדי הסיוע של ער"ן, נט"ל, מוקדים העירוניים או לקופות החולים. כמו כן ניתן לפנות לפיקוד העורף בכל שאלה הקשורה במצב חירום, במוקד המידע 104, באתר האינטרנט ובדף הפייסבוק.
הכותב הינו מומחה בסוגיות של טיפול במצבי חרדה וטראומה, מנהל תוכנית לפסיכותרפיה באוניברסיטת בר-אילן וחבר הקואליציה הישראלית לטראומה
לפנייה לכתב/ת 
