כבדי השמיעה מפחדים שלא יהיה שקט מדי
"הייתי באמצע הרחוב והמתנתי לאוטובוס, כשפתאום שמתי לב שאנשים החלו לרוץ בהיסטריה ולא הבנתי מה קורה פה, עד שמישהו משך בזרועי ואז הבנתי שיש אזעקה ונכנסנו לחנות וחיכיתי עד שאמרו שהיה בום והמשכתי כרגיל". שחר דישבק, חירשת, מספרת על התמודדות כבדי השמיעה עם המצב
הנה זה שוב מתחיל, ההסלמה בעזה. כשהתחילו הדיווחים חשבתי שייקח יותר זמן עד שהם יתחילו לשגר רקטות למרכז הארץ אבל זה היה מהיר. בתוך ימים ספורים ערי המרכז התחילו לחוות את מה שערי הדרום חוות באופן כמעט יומיומי.
שמי שחר דישבק, בת 30, גרה בתל אביב. נולדתי חרשת, הבעיה ככל הנראה גנטית. כיום אני מושתלת בשתלי A.B של "שטיינר מכשירי שמיעה" בשתי האוזניים שמאפשרים לי לנהל חיי יום די רגילים ובשגרה אני עובדת במשרדי החברה של סוהו, רשת שמוכרת פריטי עיצוב מדליקים לבית. יום אחרי שהחל מבצע "עמוד ענן" שהיה בשנת 2012 הייתי באמצע הרחוב, כשהמתנתי לאוטובוס כדי לנסוע לרכבת ומשם להוריי, כשפתאום שמתי לב שאנשים החלו לרוץ בהיסטריה ולא הבנתי מה קורה פה, עד שמישהו משך בזרועי ואז הבנתי שיש אזעקה ונכנסנו לחנות וחיכיתי עד שאמרו שהיה בום והמשכתי כרגיל.
הסיטואציה הזו גרמה לי להבין בצורה מוחשית את המורכבות עבורי ועבור קהל החירשים וכבדי השמיעה בזמן חירום. לכן פתחתי קבוצת וואטסאפ עם ידיד שומע וזה הלך ותפח בהדרגה ל-3 קבוצות וואטסאפ, עם מתנדבים שומעים שונים בכל קבוצה, לטובת חרשים וכבדי שמיעה תושבי תל אביב או כאלה שעובדים בה. לאחר תום מבצע "עמוד ענן" סגרתי את הקבוצות.
הפעם, מהאזעקה הראשונה שהייתה בתל אביב ביום שלישי ה-08/07/14 לא היססתי לרגע ומיד התחלתי להפעיל את האצבעות שלי ואת הקשרים שלי כדי לדחוף אנשים ולפתוח קבוצות וואטסאפ עם מתנדבים שומעים למען חרשים וכבדי שמיעה שעדיין לא התארגנו על ביפרים מאז תום המבצע "עמוד ענן", בפייסבוק וגם בוואטסאפ.
זה הגיע למצב שאני מנהלת שלוש קבוצות ובקרוב פותחת את הקבוצה הרביעית. לחצתי ודחפתי בפייסבוק כדי לפתוח עוד קבוצות חדשות באזורים אחרים. החל מחדרה, כפר סבא, ירושלים ואפילו אשדוד ובאר שבע ועוד קבוצות בתווך. רציתי לנסות לכסות כמה שיותר שטחים, לפי הודעות של אנשים ששלחו לי וביקשו להצטרף לקבוצה וביררתי היכן הם גרים כדי להפנות אותם לקבוצה המתאימה.
לא היו מודעים לביורוקרטיה בקבלת הביפרים
יצרתי גם קשרים חדשים. מאז שהתחיל המבצע "צוק איתן", קושרתי לפיקוד העורף, הסברתי להם על התהליך הבעייתי של
קבלת הביפרים והם היו מופתעים, לא היו מודעים לביורוקרטיה בקבלת הביפרים.
למחרת השיחה עם מילואימניק, שהתנהלה כולה בוואטסאפ, ביחידת פיקוד העורף, המכון לקידום החרש החל בקמפיין "ניידות שירות לחלוקת/תיקון/החלפת ביפרים", שמחתי שהייתה לי אוזן קשבת, נרשמתי באתר של המכון גם כן כדי לקבל ביפר, ביררתי ונאמר לי שהתקבלו יותר מ-100 הרשמות באתר.
גם הפעם הקצב פחות מהיר מהמציאות בשטח. ביום שישי ביררתי לגבי מצב הרשימה והחלוקה ונודע לי לצערי, שהם לא מתכננים להוציא ניידת נוספת לתל אביב בימים הקרובים. אני עדיין מקווה שזה יקרה ובינתיים נתעדכן באמצעות קבוצות הוואטסאפ והמדיה החברתית.
הכותבת היא שחר דישבק, חרשת מתל אביב, יוזמת ומקימת קבוצות וואטסאפ לחירשים וכבדי שמיעה בזמן חירום.