בין דמשק לעזה: מלחמת העולם התחתון
מנהרות הטרור שחופרים הארגונים האיסלאמיים בסוריה ובעזה הן התשובה לעליונות אויביהם - אסד וישראל - על פני השטח, בקרקע ובאוויר, ועלולות להטריד בעתיד את רוב מנהיגי האזור. בינתיים, המלחמה בעזה מחריפה את המשבר המדיני בין טורקיה וקטאר, בעלי הברית של חמאס, למצרים
ישראל וחמאס מצויים עתה במלחמה מוזרה. ישראל לא רצתה במלחמה וארגון חמאס לא חישב נכון את תוצאותיה. חמאס בחר בעיתוי הגרוע ביותר, כשהוא מצוי בין ישראל המוגנת ב"כיפת ברזל" לבין מצרים של עבד אל-פתאח א-סיסי הנלחם ב"אחים המוסלמים". מצרים פוצצה את המנהרות בגבול דרום-מערב במעבר מעזה לכיוון סיני. עתה חמאס לא הותיר ברירה לישראל אלא להיכנס קרקעית לרצועה ולפוצץ את המנהרות בגבולות צפון-מזרח הרצועה. המשולש הסוני של מצרים-טורקיה-קטאר משותק. הפשרה המצרית אינה מספקת את חמאס, הפשרה הטורקית-קטארית אינה מוסכמת על ישראל. האם בעיתוי הנוכחי הפוטנציאל למיטוט חמאס הוא הטוב ביותר בשנים האחרונות?
"צוק איתן" - כותרות אחרונות:
שתי חוליות מחבלים חדרו לישראל, צה"ל חיסל 10 מהם
"מרחץ דמים בעזה". מבט לעיתוני העולם
מלחמת המנהרות: בעזה בדמשק ובחומס
המלחמה בעזה יוצרת תסכול רב בקרב הנהגת חמאס - מחירה גבוה והישגיה קלושים. הפסקת אש בעיתוי זה תהיה הכרה בכישלון. חמאס נקלע למצב שבו לא נותרה לו ברירה אלא להמשיך בקו הבלתי מתפשר ולהשיג הישג סמלי בלבד - להוכיח שהוא מוכן להילחם "עד הסוף" ולירות טילים על תל אביב גם כשצה"ל בתוך הרצועה.
המלחמה שהכריז חמאס נגד ישראל, בעקבות רצח הנערים הישראלים, וירי הטילים על ישראל, מביאים בהדרגה להרס התשתית של חמאס ומכריחים את ישראל לטפל בבעיות שהיא הזניחה בשנים האחרונות, בראשן חיסול מנהרות הטרור.
"מלחמת המנהרות" הייתה נושא סורי עד לאחרונה. הצבא הסורי שמפגיז את המורדים מהאוויר נאלץ להתמודד יותר ויותר בתופעת מנהרות הטרור שנחפרו מתחת לשטחים שנכבשו.
לפי פרסומים שונים, "העולם התחתון" שבנו המורדים האיסלאמיסטים בערי סוריה, בעיקר בחומס ובדמשק, היה קיים בחלקו גם לפני מלחמת האזרחים ושימש להברחת משקאות חריפים, סמים, סיגריות ועוד סחורות בלתי חוקיות, בעיקר מלבנון. לפי חלק מהפרסומים, "האחים המוסלמים" בסוריה הסתייעו במומחים פלסטינים מעזה בהרחבת החפירות והפיכתן למנהרות טרור.
הסתרת נשק היא תופעה ידועה גם במצרים, ואחרי שעבד אל-פתאח א-סיסי הדיח בהפיכה צבאית את מוחמד מורסי נחשפו מאגרי נשק של "האחים המוסלמים" במסגדים ובמוסדות צדקה של התנועה. מנהרות הטרור עלולות לתת השראה לארגוני ג'יהאד נוספים ולאיים על גבולותיהם של מדינות נוספות באזור. ארגון "המדינה האיסלאמית" (דאעש) יוכל להסתנן מאחורי קווי הצבא הירדני בדרום ולתוך השטח הכורדי בצפון, "חזית א-נוסרה" בסוריה יכולה לחפור תעלות ללבנון ולגולן. "מלחמת המנהרות" של הארגונים האיסלאמיים היא התשובה לעליונות האויב על פני השטח, בקרקע ובאוויר, והיא כנראה עתידה להטריד את רוב מנהיגי האזור.
חאלד משעל במלכוד
ארגון חמאס כינה את ההצעה ל"תהדיה" או ל"הודנה" של מצרים, הפסקת אש של שני הצדדים ופיקוח של הרשות הפלסטינית על מעברי הגבול, כ"תקיעת סכין בגבה של ההתנגדות הפלסטינית". אולם לאחרונה קראו דוברי החמאס והג'יהאד האיסלאמי להנמיך את טון הביקורת על מצרים משום שהפלסטינים לא יפיקו שום תועלת מכך.
רצועת עזה מוקפת כולה בשטחים בשליטת ישראל ומצרים, ועל כן על הארגונים לשקול בזהירות את צעדיהם. בחמאס אמנם טענו כי ההצעה המצרית "נולדה מתה", אולם עתה הם מוכנים לקבל אותה בתנאי שתכלול את התוספות הבאות: הסרה מוחלטת של העוצר על עזה הנמשך משנת 2006, פתיחה של כל המעברים לרצועה, ביטול ההגבלות על כניסה ויציאה של סחורות והתרת דיג חופשי בים התיכון. ראש הלשכה המדינית של חמאס, חאלד משעל, הוזמן כמה פעמים לשיחות במצרים, אך הוא עדיין נרתע מכך. משעל חושש מהימצאות בסביבה עוינת, שהרי מצרים הכריזה על חמאס כארגון טרור. הוא גם חושש כי הביקור ירגיז את טורקיה וקטאר שדוחות את היוזמה המצרית ובכך יאבד עוד בעלי ברית (אחרי איראן).
העולם הסוני נחצה לשני צירים בשל מחלוקות בנושאים רבים, בהם עזה והמשברים בסוריה ובעיראק. הציר הנצי של טורקיה וקטאר תומך ב"אחים המוסלמים" וגם בארגוני ג'יהאד המסונפים לאל-קאעידה. הציר המתון יותר של מצרים וסעודיה נלחם ב"אחים המוסלמים" וחושש משאיפות ההשתלטות שלהם על המזרח התיכון. סעודיה מחפשת בסוריה אלטרנטיבה ל"אחים המוסלמים" ולג'יהאד העולמי בצורת ארגונים סלפיים ("החזית האיסלאמית") או באמצעות תמיכה ב"צבא סוריה החופשי".
העימות בין שני הצירים הסוניים אינו מועיל לשום צד והוא יוצר רק שיתוק מדיני ומאבקים פנימיים בקרב המורדים. במקרה של עזה, קטאר וטורקיה יודעות שהפשרה המצרית נועדה להחליש את חמאס הנחשב לבעל בריתם של "האחים המוסלמים". הפיגוע הקשה שאירע ביום שבת בדרום מצרים, שבו נהרגו 21 חיילים מצריים, רק מחזק את המוטיבציה של המשטר המצרי להמשיך ולהילחם בטרור.
יחסים עכורים עם מצרים מאז הפיכת א-סיסי
המלחמה בעזה החריפה את המשבר המדיני בין קטאר וטורקיה מצד אחד לבין מצרים מן הצד השני. קטאר וטורקיה תמכו ב"אחים המוסלמים" והאשימו את א-סיסי בהפיכה לא חוקית ביוני 2013. נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן ראה בשלטון "האחים המוסלמים" בעל ברית טבעי למשטר בטורקיה (השווה את שמות מפלגות השלטון - בטורקיה: "מפלגת הצדק והפיתוח", במצרים: "מפלגת הצדק והחופש"). מנהיגי שתי המדינות, נשיא טורקיה ואמיר קטאר, אף הביעו את תמיכתם במפגינים נגד א-סיסי, תוך שימוש בסיסמת "ארבע האצבעות", סמל לטבח שערך המשטר המצרי במפגינים בראבעה אל-עדויה בקהיר בקיץ שנה שעברה.
מצרים גירשה את השגריר הטורקי אחרי הפיכת א-סיסי והאשימה את טורקיה בהתערבות בוטה בענייניה הפנימיים. בעקבות ההפיכה, ביטלה קטאר השקעות בפרויקטים בהיקף של מיליארדי דולרים שהיו מתוכננים ליישום במצרים בזמן כהונתו של הנשיא המודח מורסי, ואיימה בפיטוריהם של כ-200 אלף פועלים מצריים שעובדים בנסיכות הקטנה שבמפרץ הפרסי.
מצרים ערכה גל מעצרים נגד כתבי רשת אל-ג'זירה הקטארים שלטענתה כיסו באופן מוטה את ההפיכה בקיץ 2013, והסיתו להפלת משטר א-סיסי. מצרים גם האשימה את קטאר שסייעה לוגיסטית וכלכלית לג'יהאדיסטים בסיני שרצחו 16 שוטרים מצריים ב-2013. מצרים מחתה פעמים רבות על העובדה שקטאר וטורקיה מארחות באופן קבוע פעילים מ"האחים המוסלמים" ובכך נותנות גיבוי מדיני לטרור במצרים.
הזדמנות נדירה לחזרת אבו מאזן לעזה
העוינות המצטברת של מצרים לחמאס, הכישלון הנוכחי של ניסיונות הפשרה הטורקיים-קטאריים, ההישגים של צה"ל בהם פיצוץ מנהרות, חיסול ועצירת עשרות פעילי חמאס, והיעדר גינוי גורף לישראל ברמה הבינלאומית בזכות המדיניות האחראית של הממשלה,
מובילים בהדרגה ומבלי שישראל התכוונה לכך כלל, למיטוט החמאס או להחלשתו באופן משמעותי לטווח הרחוק.
בניגוד לסבבים הקודמים, יכולת ההשתקמות של חמאס ללא גבולות ידידותיים, מבודד, עני ונטוש על ידי כל ידידותיו, כולל איראן, תהיה קשה מהרגיל. על ישראל והקהילייה הבינלאומית בתיאום עם הליגה הערבית שמובלת על ידי סעודיה, לשקוד כעת על מילוי הוואקום שייווצר בעזה בגורם אחראי שמיודד עם המשטר במצרים ומעוניין בפירוז עזה מנשק, בשיקומה הכלכלי, במשא ומתן עם ישראל ולא במלחמה עמה.
ד"ר ירון פרידמן, פרשן ynet לענייני העולם הערבי, הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, מרצה על האיסלאם במחלקה ללימודים הומניסטיים בטכניון ובמכללת הגליל ומורה לערבית בטכניון ובחוג להיסטוריה של המזרח התיכון בחיפה. ספרו "העלווים - היסטוריה, דת וזהות" יצא לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן בשנת 2010
לפנייה לכתב/ת 
