טילים ונמלים: הכירו את צלמת החרקים מב"ש
קרולין פרנק, צלמת חובבת חרקים מבאר שבע, לא נותנת למטחי הגראדים של חמאס לפגוע לה במלאכת תיעוד עולמם הזעיר של עכבישים, נמלים, פרפרים וחרקים זעירים בסמוך למרחבים המוגנים בבירת הנגב."הצילום נותן לי רגעים של שפיות בתקופה של חוסר שפיות במדינה", היא אומרת
גם מטחי הרקטות הכבדים שפוקדים את באר שבע מאז תחילת מבצע "צוק איתן" לא מצליחים לשבור את רוחה של קרולין פרנק, המתגוררת בעיר מזה כ-36 שנה. את רגעי ההפוגה בין האזעקות והמרחבים המוגנים בשעות היום, היא משתדלת לבלות בחוץ, מצויידת במצלמה ומחפשת אחר נקודות מפלט קטנות בדמות עכבישים זעירים, שפיריות, דבורים וגמלי שלמה.
"שמתי לב שיש עולם גדול של בע"ח קטנים"
קרולין (49), בעלת השכלה אקדמאית, עלתה לישראל מברית המועצות לשעבר כשהיתה בת 12 שנה בלבד ועברה להתגורר עם משפחתה בבאר שבע. את עולם הצילום היא גילתה לפני כשנתיים במהלך מבצע "עמוד ענן". "היו אז הרבה אזעקות ונפילות. הצילום עזר לי להעביר את הזמן. התחלתי לצלם בעיקר פרחים בקירבת הבית ורק אז שמתי לב שיש עולם גדול של בעלי חיים קטנים שחיים בצמחייה, ליד הבניינים ובעצם בכל מקום סביבנו", היא אומרת ל-ynet.
בחודשים האחרונים היא סיימה קורס יסודות צילום ושידרגה את ציוד הצילום ברשותה. "היופי בצילום מאקרו של חרקים הוא שכל חרק שונה מהאחר. אין זבוב שנראה אותו הדבר ולכל חרק יש את הייחוד שלו, את הסיפור שלו. אני אוהבת לתעד את החיים שלהם ולראות אותם פעילים, בין אם זה בתעופה, ציד או הזדווגות", היא מוסיפה. "לכן אני מקפידה לצלם אותם משעות הצהריים ועד לשקיעה, בשעות שהם הכי פעילים".
"לא צריך לנסוע רחוק. הכל נמצא סביב"
לדבריה, אחד היתרונות של עולם צילום המאקרו הוא שלא צריך לנסוע רחוק כדי לגלות דברים מופלאים. "אני לא מרחיקה לכת עד ליערות או אזורים מרוחקים ממגורי אדם, אלא פשוט מסתכלת היטב בחיים שנמצאים סביבי בתוך העיר. ברחוב, בחצר של בניין מגורים או בתים, בין העשבייה, בגנים ציבוריים ואפילו ליד פחי אשפה", היא אומרת.
"אנשים ביום יום שוכחים שיש טבע סביבם. פעמים רבות ילדים רואים אותי מצלמת ומתמקדת בשיחים, דבר שמושך את תשומת הלב שלהם. רק כשאני מראה להם את הצילומים הם נדהמים לגלות דברים נפלאים שלא ידעו על קיומם. האושר הכי גדול שלי הוא שהם וגם מבוגרים יותר מתחילים להסתכל לא רק למעלה כדי לחפש את היירוטים של כיפת ברזל, אלא גם לדברים שנמצאים ליד הרגליים ובגובה העיניים".
"הצילום נותן לי רגעים של שפיות בין האזעקות"
קרולין מספרת כי הצילום גורם לה להכיר את המגוון העשיר של החרקים, הציפורים והזוחלים המקומיים. "בתחילה חשבתי שאני לא נורמלית שיש לי תשוקה לצלם כל הזמן חרקים, אבל מאז שגיליתי את קבוצת הפייסבוק 'צילום פרוקי רגליים - חרקים, זוחלים ודו-חיים', הבנתי שיש עוד אלפי אנשים שאוהבים לצלם בעלי חיים זעירים", היא מסבירה.
"בזכות הקבוצה, אני לומדת דברים חדשים לא רק על החרקים עצמם והשמות שלהם, אלא גם כיצד אוכל לשפר את יכולות הצילום ובעיקר ליהנות מתמונות של אנשים אחרים שנהנים לצלם בארץ ובעולם".
במהלך האזעקות משתדלת קרולין לצלם בסמוך למרחבים מוגנים. "אני מקפידה לשמור על מרחק של כמאה מטר מהבית או ממקום של מרחב מוגן. הצילום נותן לי רגעים של שפיות בתקופה של חוסר שפיות במדינה", היא מסכמת. "בכל פעם שאני מתחילה לצלם רגע מיוחד בחיי החרק, אני מתפללת שלא תהיה אזעקה שתהרוס לי את הרגע".
לעמוד הפייסבוק של קרולין פרנק
הצצה לעולם החרקים של קרולין פרנק
לפנייה לכתב/ת 
