פסק דין תקדימי: אסור לרופאים לעבוד יותר מ-26 שעות

האם בקרוב רופאים מתמחים יעבדו פחות שעות? פסק דין שניתן היום (ד') בבית הדין לעבודה בתל אביב קובע כי העסקת רופאים מתמחים במשמרת לאורך 24 עד 26 שעות אינה חוקית. פסק הדין ניתן בעקבות עתירה שהגישו שישה רופאים הנוגעת להיתר שהוציא משרד הכלכלה וקבע כי הוא אינו מידתי ומתעלם בצורה מוחלטת מזכותם של הרופאים לשינה במהלך התורנות הארוכה. השופט קבע כי ההיתר, שניתן מכוח חוק שעות עבודה ומנוחה ועיגן פרקטיקה שבוססה בהסכמים קיבוציים מאז שנות ה-60, יתבטל.

עיקר נטל התורנויות בבתי החולים הציבוריים בישראל מוטל על רופאים שבהתמחות. רופא מתמחה המבצע תורנות מועסק, בדרך כלל, במשך 24 עד 26 שעות ברצף, לעיתים ללא שינה. מתכונת העסקה זו אושרה לאחרונה בהסכם קיבוצי שנחתם בשנת 2011, לאחר שביתת המתמחים הגדולה, וניתנה לה גושפנקא חוקית בתיקון להיתר כללי בדבר העסקת רופאים מתמחים, עליו חתם שר התמ"ת בשנת 2012.

שישה רופאים מתמחים הגישו לבית הדין האזורי לעבודה בתלאביב תביעה שבה דרשו את קיצור משך התורנות. כל הצדדים הסכימו שלא קל, ואפילו קשה מאוד, לדרוש מעובד לעבוד במשך 26 שעות רצופות ללא שינה, קל וחומר כאשר מדובר ברופאים, שעליהם מוטלת אחריות כבדה ומורכבת לשמירה על חייהם של המטופלים.

יש לציין כי הפגיעה בתפקודים הקוגניטיביים כתוצאה מחסך שינה הינם מוכחים, וחרף העובדה שאין מחלוקת על כך שפגיעה זו מתעצמת ככל ששעות העירות העודפת הולכות ומתארכות, קיימת שורה ארוכה של הצדקות להסדר תורנויות הרופאים המתמחים, והנתבעים (משרד הבריאות, קופת חולים כללית וההסתדרות הרפואית) טענו בתוקף שלפחות לעת הזו, אין לה חלופה.

בפסק הדין שניתן היום נדחתה טענת הרופאים התובעים לפיה נפל פגם בהליך המינהלי או בהסכם הקיבוצי המחייב את התערבותו של בית דין במספר שעות העסקתם ברצף (עד 26 שעות כולל התורנות), כפי שהותר בהסכם 2011 ובתיקון להיתר שהוצא מכוח חוק שעות עבודה ומנוחה. 

עם זאת, התקבלה טענת הרופאים התובעים, כי התיקון להיתר שניתן מכוח חוק שעות עבודה ומנוחה, אינו מידתי וחורג במובהק ממתחם הסבירות בשל התעלמותו המוחלטת מזכותם של הרופאים לשינה במהלך התורנות הארוכה, ומטעם זה הוא בטל. ההכרזה על בטלות התיקון להיתר הושהתה למשך שישה חודשים, על מנת לתת לשר הכלכלה שהות לתקן את ההיתר, כלומר לכלול בו התייחסות והגנה על זכותם של הרופאים לשינה במהלך התורנות.

בית הדין הדגיש שהשר אינו חייב לקבוע בהתאם לפסק דין זה הסדר ספציפי זה או אחר בסוגייה,

אך הוא המליץ לשר לשקול לקבוע מינימום, לפיו כל רופא בתורנות יהיה זכאי לישון בין שעתיים לארבע שעות בכל תורנות (כפי שכבר היום מתאפשר לרוב רובם של הרופאים המבצעים תורנויות). זאת, בכפוף למקרים חריגים שבהם לא יתאפשר הדבר.

פסק הדין נחתם בציטוט מתוך עדותו של מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' ארנון אפק, בתשובה לשאלה שהופנתה כלפיו בחקירתו הנגדית, האם עייפות של רופאים תורנים עלולה לסכן חיים: "עדיף רופא רענן שלא עייף מאשר רופא עייף. ובהחלט, כשאתה עייף ונמצא בסוף התורנות שלך מצבך הרבה יותר קשה מההתחלה, ואתה צריך להיות הרבה יותר זהיר. כן, זה יכול להיות מסוכן".

בית הדין הדגיש שעל המדינה בכובעה הכפול, הן כמעסיקה והן כמפקחת, מוטלת החובה לנסות למזער במידת הניתן את הסיכון שנגרם מחסך השינה המוכח של רופאים תורנים.

את התובעים ייצגו עורכי הדין ד"ר עידו עשת, אפי מיכאלי ורון ורד, מטעם "המכון לאחריות תאגידית במרכז האקדמי למשפט ולעסקים", שמסרו: "אנחנו מברכים על פסק הדין. מדובר בפסק דין תקדימי וחשוב שיש בו כדי לתרום תרומה מכרעת לעבודתם החשובה של הרופאים המתמחים ולהשפיע באופן מובהק על איכות הטיפול הרפואי. בית הדין קיבל את עמדתנו לפיה דפוס העסקה במשמרות של 26 שעות ללא שינה אינו מידתי וחורג במובהק ממתחם הסבירות, בשל התעלמותו המוחלטת מזכותם של הרופאים לשינה במהלך התורנות"

ד"ר נמרוד רחמימוב, יו"ר ארגון רופאי המדינה (אר"מ): "ארגון רופאי המדינה מברך על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב הממליצה כי לרופא תורן תינתנה שעתיים עד ארבע שעות שינה במהלך תורנות של 26 שעות. אנו קוראים למעסיקים לפעול ליישום ההמלצה ללא דיחוי, תוך מציאת פתרון שאינו מעביר את נטל העבודה באותן שעות שינה על כתפי הרופאים האחרים בתורנות, אלא מתגבר את מצבת הרופאים, הקורסים גם כך תחת הנטל, באופן אמיתי".