לחלום יש משמעות? 11 עובדות מרתקות על חלומות
כולנו חולמים עוד מהיותנו עוברים ברחם אמנו, רובנו חווינו חלום שבו נפלנו או ריחפנו - אבל ככל הנראה אין לכך משמעות מיוחדת. מה אתם יודעים על החלומות שמבקרים אתכם מדי לילה? הכירו את העובדות המדהימות שמאחורי המנגנון
מדי לילה הם מופיעים בשינה: בניגוד לסיפורי התנ"ך, חלומות כפי שאנו מכירים היום לא נועדו לחזות את העתיד, אלא הם משחקים תפקיד משמעותי במוח, בהתפתחותו ובעיבוד המידע המתקבל במהלך היום. עם זאת, חרף ההתקדמות המחקרית האדירה בעולם הרפואה, עדיין רב הנסתר על הגלוי ועולם החלומות נותר ברובו אניגמטי.
רגע לפני שאתם עוצמים שוב עיניים ושוקעים בעולם קסום וחשוב, הנה כמה עובדות מדהימות על חלומות שכדאי להכיר:
עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו
חשוב לישון:
מחקר: מה קורה לגוף אחרי פחות מ-6 שעות שינה?
לכמה שעות שינה אנו זקוקים? 9 אמיתות
מתים מעייפות? 3 שיטות לקום ערניים יותר
1. האיש שחי בלי חלומות
רסיס שפגע במוחו של יובל חמצני במלחמת ההתשה בלבל חוקרי שינה ברחבי העולם. עד שנת 1982 היה ברור לכל שלא ייתכנו חיים ללא שנת חלום: מחקרים שבוצעו בחולדות ובחתולים שבהם מנעו מהם אותו שלב בשינה שבמהלכו מופיעים חלומות - הביאו למותם תוך שבועות ספורים. המחקרים האלה לא הותירו ספק בקרב החוקרים, ששלב החלום חיוני להמשך החיים. אלא שמרגע פציעתו של חמצני ועד ימים אלה שנתו לא מלווה בחלומות כלל.
הוא נבדק ע"י פרופ' פרץ לביא, מחוקרי השינה המובילים בעולם, שמצא רסיס נעוץ בגזע המוח שלו, באזור הקרוי גשרון - Pons, האחראי על שנת החלום. החוקרים שיערו שללא שנת חלום יפתח חמצני בעיות זיכרון חמורות, אלא שהוא ממשיך לעבוד עד היום כעורך דין מצליח, מומחה לתשבצי היגיון וצייר מוכשר, וחי חיים מלאים ותקינים גם ללא שנת חלום.
2. חולמים עוד ברחם
את חשיבות החלום ניתן לראות כבר מגיל הינקות: תינוקות מבלים עד 70% משעות היממה בשינה, 50% מהזמן הזה הם חולמים. בהתחשב בכך ששנות החיים הראשונות מוקדשות להתפתחות מואצת ביותר של יכולות הזיכרון והלמידה, נראה שלשנת החלום תפקיד חשוב בהתפתחות המוח.
למעשה, אנחנו חולמים עוד טרם לידתנו. הודות לעשרות מחקרים ולהתפתחות מכשירי האולטרסאונד אנחנו יודעים היום כי בשבוע ה-32 להריון, שבו מגיע העובר לשלב הסופי של התפתחותו, הוא מבלה בשינה כ-90% משעות היממה, בשלוש תבניות שונות: שינה עמוקה, שנת חלום ומצבי ביניים. בזמן שנת החלום נעים גלגלי העיניים של העובר קדימה ואחורה, בדומה לתזוזות העיניים אצל מבוגרים ישנים. מכאן הסיקו החוקרים שגם עוברים חולמים.
3. 90 דקות של חלום
בסך הכל אנו מבלים כשליש מחיינו בשינה. מדי לילה יופיעו במהלך השינה כחמישה חלומות, שמשכם הכולל שעה וחצי.
4. ערניים בזמן החלום
שלב השינה הפרדוקסלית, הקרוי גם שלב תנודות עיניים מהירות REM או פשוט "שלב החלום", מוזר למדי. בעוד שרוב שלבי השינה מתבטאים במנוחה של הגוף ובהאטה של גלי המוח, בשלב שנת החלום מתפקדים גלי המוח כמעט כמו בערות. הדופק והנשימה מואצים, ועם זאת חל שיתוק מוחלט של שרירי הגוף וזקפה אצל גברים.
כשמעירים אנשים בשלב הזה ושואלים אותם אם חלמו, 90% מהם ישיבו בחיוב, וזו הסיבה ששלב זה מכונה שנת חלום.
5. עולם כאוטי בלי הגיון
בניגוד למחשבות היומיום, המתאפיינות בהיסק הגיוני של זמן ומרחב, בחלום לא קיימת לוגיקה: החולם עשוי להיות רגע פה, ושנייה לאחר מכן על הירח עם פנים של אדם אחר.
מי צריך את הכאוס הזה? אחת הטענות המרכזיות בדבר חיוניות החלומות היא שאנחנו זקוקים להם לשם ארגון הזיכרון מחדש. בזמן החלימה המוח "שופך הכל על השולחן" ועושה סדר. מחקרים הראו שאצל אנשים עם חסך בשנת חלום התפקוד המוחי ויכולות הזיכרון טובים פחות בהשוואה לאלה שישנו וחלמו.
6. היסטוריה של סמלים מיסטיים
משחר ההיסטוריה עסקו אנשים בחלומות והעניקו להם משמעות מיסטית. עד המאה שעברה נחשבה השינה כמיתה חלקית, בשל אותו שיתוק שרירים שבמהלכו נראה האדם חסר חיים. בשנת 1900 כתב זיגמונד פרויד את הספר "פשר החלומות", שבו טען שדרך המלך לתת ההכרה עוברת דרך הבנת החלומות.
התיאוריה של פרויד גרסה שלמחסן המוחי נדחסים דחפים ומסרים אסורים, שאותם מדחיק "שוטר" המוסר והמצפון הפנימי שלנו, הוא ה"סופר אגו". האנרגיות המודחקות האלה צריכות להיפלט בדרך כלשהי, ושנת החלום מאפשרת להן לבוא לידי ביטוי. ההנחה היתה ש"האנרגיות הרעות" - כל אותם אלמנטים שקשה לנו לחיות איתם ביומיום ושמאיימים על הסופר אגו - מתבטאות בסמלים בחלום.
הפסיכיאטר השווייצרי קרל גוסטב יונג ראה בחלום מנגנון שמפצה על חוסרים בחיי האדם שאינם מקבלים ביטוי בחיי היומיום, ומסייע לנו לפתור בעיות יומיומיות. יונג היה הראשון שטען שלא די בפרשנות לחלום אחד ושיש לנתח מספר גדול של חלומות ולחפש את האלמנטים האוניברסליים המשותפים להם. ליונג קמו לא מעט מתנגדים: פסיכולוגים כמו אלפרד אדלר ופרדריק פרלס טענו שלא קיימים סמלים אוניברסליים שמתבטאים בחלום, ולכל אדם יש מערכת סמלים משלו הקשורה באישיותו.
7. נופלים ומרחפים
ככל הנראה גם אתם חוויתם חלום שבו אתם מרחפים או חולמים. מחקרים הראו שהתופעה הזו מתרחשת בכל התרבויות, בכל הגזעים ובכל המינים.
מדובר באחד החלומות השכיחים ביותר, אולם כנראה אין לו משמעות סמלית מיוחדת. לדעת מומחים, חלום הנפילה או הריחוף הוא ביטוי לשינוי הפיזיולוגי שעובר הגוף, ממצב שבו יש מתח שרירים בזמן ערנות למצב של שיתוק שרירים. כפי הנראה השינוי המוטורי הזה מתארגן לתחושה סובייקטיבית של איבוד שליטה בגוף.
8. המוח ממופה
פיתוח מכשיר התהודה המגנטי MRI הביא לפריצת דרך משמעותית בהבנת המתרחש בזמן החלום.
באמצעות דור חדש יותר של המכשיר, שנקרא MRI פונקציונלי, ניתן להבחין בשינויים בזרימת הדם במוח בזמן השינה. הוא מראה אזורים במוח שנדלקים כשהם פעילים, וכך הצליחו החוקרים לראות שהאיברים הפעילים בזמן החלום הם ה"היפוקמפוס" הקשור בזיכרון, ה"אמיגדלה" הקשורה ברגשות והגשרון בגזע המוח.
9. העבר וההווה מתערבבים
למרות ההצלחה במיפוי המוח בזמן החלום, עדיין נותרו שאלות רבות פתוחות באשר למנגנון המורכב כל כך. ככל הנראה שולף החלום מידע ממאגרי זיכרון המצויים על ציר זמן ומדביק אותם בסדר מוזר: אלמנטים בחלום יישאבו מאותו יום שבו הוא נחלם, או משבוע עד עשרה ימים קודם לכן.
משום מה, קיים עיכוב של הכנסת סביבה חדשה לשנת החלום, כך שאם תפגשו עכשיו אדם בניו יורק אתם עשויים לחלום עליו רק בעוד עשרה ימים, בתפאורה שונה ובציר זמן שונה. התוצאה היא צירוף חסר היגיון של שיירי היומיום ומאורעות העבר.
10. מדחיקים חלומות – מתגברים על הטראומה
חוקרים ישראלים שעקבו אחר ניצולי שואה בשנות ה-80 מצאו כי דווקא אלה שהדחיקו חלומות הצליחו להתגבר על הטראומה הנפשית מאימת הנאצים. החוקרים מצאו כי שנת החלום של הנבדקים הייתה תקינה, אבל הם לא זכרו את החלומות, ובעצם - הדחיקו אותם.
הממצאים האלה העמידו בסתירה את הגישה הטיפולית המקובלת בנפגעי טראומה, שלפיה כדי לשלוט בטראומה יש להציף אותה מחדש אל פני השטח ולדון בה. בעקבות הממצאים פורסם מאמר בכתב העת הרפואי "ניו אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין", שגרס שאצל חלק מניצולי הטראומה העיסוק החוזר באירוע הטראומטי גורם נזק יותר מתועלת, ושבחלקם יש לטפל דווקא באמצעות הדחקה של האירוע.
11. החלומות הכי שכיחים
חלמתם שאתם נופלים, באים לעבודה עירומים, מאחרים לטיסה או נקלעים לפיגוע? אתם ממש לא לבד. הפסיכולוג האמריקני ד"ר אלן סיגל, מחבר הספר "חוכמת החלום", קיבץ רשימה של 20 החלומות הכי שכיחים שלנו, מהילדות ועד הגיל השלישי, והנה הם:
1. כישלון או שכחה במבחן בבית הספר, בתיכון או באוניברסיטה, או שכחה של טקסט באמצע הרצאה, נאום או מחזה שבו השתתפתם.
2. הופעה בעירום באירוע פומבי.
3. טיסה במטוס או התרסקות.
4. ריחוף.
5. שיתוק או הגבלה בתנועה, כמו ניסיון לברוח מממשהו או מאדם מאיים.
6. חטיפה על ידי אנשים, בעלי חיים או יצורים לא מזוהים.
7. חוויות מיניות, הטרוסקסואליות או הומוסקסואליות.
8. אסונות טבע כמו רעידות אדמה, צונאמי, טורנדו, שיטפונות או התפרצות הר געש.
9. סכנות כמו פיצוצים, פיגועים, שריפות, מלחמה גרעינית או זיהום כימי.
10. אובדן השיניים או נשירתן.
11. אלימות או פציעה עצמית או פגיעה באחרים.
12. דחייה, נטישה, בגידה או השפלה.
13. נסיעה במכונית או תאונת דרכים.
14. החמצה של אוטובוס, רכבת או טיסה.
15. גילוי חדרים נסתרים בבית או בבניין.
16. מציאה או אובדן של כסף, ארנק או דברים יקרי ערך.
17. אנשים מעברכם, חיים או מתים.
18. חזרה לעבר, לילדות, לבית קודם או ללימודים.
19. הריון ולידה.
20. מפגש עם אנשים לא מוכרים או הימצאות בסיטואציות לא מוכרות.
לפנייה לכתב/ת 
