30% מהמילואימניקים בצוק איתן - סטודנטים

מבין 40 אלף חיילי המילואים שגויסו ללחימה בעזה, 15 אלף הם סטודנטים, שנקראו לשירות בעיצומה של תקופת הבחינות. לחיילי המילואים מגיעות הטבות על פי חוק, אך המוסדות האקדמיים נרתמו והחליטו להעניק הטבות גם לסטודנטים שבעורף. כך נראים לימודים בצל מבצע צוק איתן

מורן רגבפורסם: 24.07.14 , 20:34

"בשעה 7 בבוקר חברה שלי העירה אותי ואמרה שהתקשרו לאמא שלי ושהיא לא הצליחה לתפוס אותי בנייד. בקושי היה לנו זמן להיפרד, כי תוך שעתיים וחצי הייתי כבר עם קיטבג ארוז בדרך לבסיס". כך מתאר אורי רשטיק, יו"ר התאחדות הסטודנטים, את החזרה למדים. בעיצומה של תקופת הבחינות הוא קיבל צו 8, שקרא לו להתייצב בשירות בגדוד שיריון, כלוחם בפלוגת חי"ר. כסטודנט נותרו לו עוד שתי בחינות לסיום התואר השני במדיניות ציבורית.

"לילה קודם לכן עוד רקדתי בחתונה של חבר", אמר. "כשהוא הוריד אותי בבית בשעה 4 לפנות בוקר, התבדחנו ואמרנו: 'רק שלא ניפגש מחר בבוקר בבסיס'. אבל כמה שעות לאחר מכן באמת נפגשנו שוב. המעבר מרחבת הריקודים לבסיס היה מהיר מאוד", אמר.

רשטיק לא לבד. 40 אלף חיילי מילואים התגייסו למלחמה הזו, מתוכם 15 אלף הם סטודנטים. אף שהסטודנטים מהווים 6% בלבד מהאוכלוסייה – שיעורם בקרב חיילי המילואים מגיע ל-30%. טווח הגילאים הממוצע של הסטודנטים הוא 25-35, וטווח הגילאים של גיוס המילואים הוא 22-40, מה שמסביר את מספרם הגבוה של הסטודנטים מבין המילואימניקים. "מדובר בכוח הכי צעיר, הכי איכותי והכי מסור למדינה. אנחנו לא שמחים להילחם, אבל בהחלט גאים ורואים בזה שליחות", אומר רשטיק.

אורי רשטיק, יו"ר התאחדות הסטודנטים

מה התאחדות הסטודנטים עושה בעורף בימים אלו?

"לאורך כל השנה ההתאחדות פועלת לקידום זכויות אנשי המילואים, כך שברור לי שנזכה בכל ההקלות המתבקשות. אבל נוסף על חיילים שמשרתים בשטח, יש את אגודות הסטודנטים בכל הארץ שהתגייסו לסייע. במוסדות אקדמיים רבים הוקמו מטות הסברה וקווי סיוע שפועלים בכל רחבי הארץ; וקבוצות גדולות של סטודנטים מסייעות בארגון ימי הפוגה וכיף לילדים מהדרום. כמו כן סטודנטים דואגים למזון ולצ'ופרים לחיילים בשטח וגם מבקרים את הפצועים ואת משפחותיהם בבתי-החולים. התרומה של אוכלוסיית הסטודנטים מורגשת בשטח".

"במקום לגשת למבחן - גויסתי למילואים"

ליאור גולדשטיין, סטודנט שנה ג' למדעי המחשב, באוניברסיטת בן-גוריון בבאר-שבע, השאיר את הספרים פתוחים בעיצומם של הלימודים לבחינות וארז קיטבג. "לילה לפני הבחינה הכי גדולה וחשובה בתואר שלי, בתכנון אלגוריתמים, קיבלתי הודעת התייצבות ליום המחרת. אחרי שבוע וחצי שבהם לא יצאתי מהבית וחרשתי למבחן, התייצבתי בבסיס במקום בכיתה".

גולדשטיין מציין כי גם שני אחיו לוקחים חלק בלחימה. "אחי הגדול בן 30, נמצא בפעילות מבצעית במסגרת המילואים, ואחי הקטן משרת בשירות סדיר בנח"ל, אז גם הוא פה, וכבר שלושה ימים שלא דיברתי איתו כי הוא לא יכול להתקשר. כרגע הדאגה העיקרית שלי היא לעבור את המלחמה הזו בשלום".

האחים גולדשטיין במבצע. מימין לשמאל: ליאור, שלומי וגל

אבל מעבר לדאגה הזו גולדשטיין אומר כי הוא מוטרד גם מהיום שאחרי הלחימה. "אמנם יש המון דיבורים על כך שחיילי המילואים לא ייפגעו אקדמית, אבל בפועל בעיקר מאפשרים לנו לגשת למועד מיוחד. זה מתסכל כי בספטמבר אני אמור לעבור דירה, לעבוד ולהתארגן לקראת שנת הלימודים הבאה, ואני אצטרך לשבת וללמוד לכל הבחינות מחדש, כשלחלקן כבר למדתי, בזמן שחברים שלי יהיו בחופשות בחו"ל או יעבדו".

אילו הטבות אתה חושב שעל המוסדות האקדמיים לתת לחיילי מילואים?

"אני חושב שראוי שישקלו הטבות יותר משמעותיות לחיילי המילואים, שזרקו את החיים האישיים שלהם ומסכנים פה את החיים שלהם, מהקלות כגון מועד בחינה מיוחד. יש כבר תקדימים לכך שחיילי מילואים שלא יכלו להגיע למבחנים בקורסים מסוימים יקבלו ציון עובר - מבלי להיבחן ומבלי שהציון נכנס לממוצע הציונים. אפשר בהחלט להתחשב בבחנים ובעבודות שכבר הגשנו במהלך השנה. אני מאוד מקווה שלא נצא 'פראיירים', ושחיילי המילואים לא ירגישו שכשתסתיים הלחימה הם נותרו לבד בסיפור הזה. אם אפשר לעזור ולהקל עלינו, אנחנו מאוד נשמח ונרגיש שמעריכים אותנו ואת התרומה שלנו".

גם הסטודנטים בעורף סובלים

חוק זכויות הסטודנט הסמיך את המועצה להשכלה גבוהה ואת שר התמ"ת לקבוע כללים בעניין זכאותם של חיילי מילואים להטבות. בשנת 2008 קבעה המועצה את "כללי זכויות הסטודנט – התאמות לסטודנטים המשרתים בשירות מילואים", ואלה תוקנו שנית ביוני 2012.

בכללים אלה נקבע כי חיילי מילואים זכאים למועד מיוחד ואפשרות להיבחן במועד סמוך למועד המקורי של הבחינה (לסטודנט שנעדר ולו ליום אחד בשל שירות מילואים); דחייה במועדי הגשת העבודות; אפשרות לחזר על קורס ללא תוספת תשלום; זכות רישום מוקדם לקורסים לסטודנטים שנעדרים בזמן הרישום בשל שירות מילואים; נקודות זכות עבור שירות מילואים (במוסדות המעניקים נקודות זכות עבור מעורבות חברתית) וכן נתנה להם הטבה בכניסה למעונות סטודנטים.

לצד סטודנטים שמשרתים במילואים, גם סטודנטים שנמצאים בעורף מתקשים לצלוח את תקופת הבחינות. סטודנטים שלומדים במוסדות באזור הדרום - למשל אוניברסיטת בן-גוריון, מכללת ספיר, והמכללה הטכנולוגית בבאר-שבע - כלל לא נבחנים בשבועיים האחרונים.

ההערכה היא כי לאחר הלחימה תינתן תקופת צינון של 48-72 שעות, בהתאם למוסד, ולאחריה תימשך תקופת הבחינות. עבור מרבית הסטודנטים, הדבר מהווה קושי, שכן לחלק מהבחינות הם למדו כשבוע, בעוד שכעת תינתן להם התראה קצרה יותר מרגע סיום הלחימה ועד ההודעה להתייצבות לבחינה.

"נותרו לי עוד שני מבחנים לסיים את השנה, אך כרגע הכל נמצא בהשהיה. בימים הראשונים עוד המשכתי ללמוד, כי האמנתי שהמבצע יהיה קצר, ושאדרש להיבחן מיד בסיומו, אבל בהמשך הבנתי שזה הולך לקחת יותר זמן, ועזבתי את באר-שבע לבית הורי בחיפה. בינתיים אני נוסע שלוש פעמים בשבוע לבאר-שבע כי שם אני עובד כטבח במסעדה", אומר אלון בן יוסף, סטודנט שנה א' לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן גוריון.

אבל לא כל המבחנים במוסדות החינוך נדחו, ולא מעט סטודנטים נמנעים מלהתייצב לבחינות בשל הקושי ללמוד בתנאי הלחימה מסיבות שונות. למשל עקב מיקום מגוריהם, מיקום המוסד הלימודי והחשש להגיע אליו, או עקב חרדה לקרוביהם שנמצאים במערך הלוחם.

"כבר שבועיים שאני לא יוצאת מהבית", אומרת ארן גורן, הגרה בשדרות ולומדת במכללת ספיר לתואר בתקשורת. "יש לנו 15 שניות במקרה הטוב לרוץ לממ"ד. חוץ מזה שפיזית המכללה סגורה, הספרייה סגורה ואין בחינות - גם כשאני מנסה לשבת בבית וללמוד כדי להוריד מעצמי עומס בהמשך, אני פשוט לא מצליחה להתרכז".

מקווים להקלה משמעותית יותר למילואימניקים

מרבית המוסדות פרסמו שורת הקלות לסטודנטים שבעורף ביניהן:

אפשרות בחירה אם לגשת למועד ב' או למועד מיוחד.

הוספת תאריכים נוספים של מועדים מיוחדים, כך שכל סטודנט שירצה יוכל לגשת לשני מועדים בכל קורס.

בחירת הציון הגבוה מבין שני המועדים אליהם ניגש הסטודנט.

מתן אפשרות כניסה לבחינה באיחור של עד 45 דקות משעת התחלת הבחינה.

אם בעת הבחינה נשמעת אזעקה, על הסטודנט לגשת למרחב המוגן. בסיום האזעקה הוא יכול לבחור אם הוא ממשיך להמשיך ולהשלים את הבחינה או לא. במקרים שבהם יחליט לא להמשיך את הבחינה הוא יהיה זכאי לגשת במועד מיוחד, והדבר לא ייחשב כאילו ניגש לבחינה.

גמישות במועדי הגשת עבודות ומטלות.

חן בר-און, סטודנטית למדעי המחשב, שנה ג', מאוניברסיטת בן-גוריון, מחזיקה בעמדה שונה. גם היא קיבלה את הטלפון הקורא לה לשירות מילואים בפיקוד העורף, יום לפני בחינה אליה התכוננה 8 ימים. "אני אמנם נמצאת בשירות שאינו קרבי, אבל הראש שלי כבר שבועיים לא בלימודים. במשך שלוש שנים השקעתי ולמדתי וכל ציון בתואר הזה, שהוא גם ככה מאוד קשה, השגתי במאמץ רב. עכשיו אני חוששת שהסמסטר הזה יפגע לי בהישגים".

(צילום: הראל קריטי)

אף שגם סטודנטים שנמצאים בעורף זכאים להטבות, היא מדגישה את ההבדל בין השניים: "בזמן שאני פה, חברים שלי ממשיכים ללמוד ולשמור על קשר עם חומר הלימוד וברור שנוצרים פערים בלימוד. אני חושבת שראוי שכלל המוסדות בארץ יקיימו הפרדה בין מי שהיה בשירות מילואים בתקופה הזו, ויחשבו על הקלות משמעותיות יותר, לגבי כלל משרתי המילואים".

בין השאר היא מציעה שנוסף על קביעת מועדים מיוחדים, מוסדות החינוך יתחשבו גם בבדיקת הבחינות של המילואימניקים, כך שאלה ייעשו בנפרד מיתר הנבחנים, כדי לוודא שהממוצע של הסטודנטים ששירותו במילואים יהיה זהה לזה של שאר הסטודנטים. אנחנו מרגישים שצריכה להינתן לנו הזדמנות אמיתית ומשמעותית, ומקווים שיתחשבו בנו".

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו