המ"פ והלוחם שהציל, ליד קבר חברם ההרוג

עוד בחדשות:

• איום במומבאי: "ננקום את התקיפות בעזה"
• מיוחד: לשכנע את העולם בתמונה
  

מובל באמבולנס, מלווה ברופאו הצמוד ושכוב על אלונקה, הגיע סמ"ר גל גנון היישר מבית החולים כדי ללוות את חברו לנשק בדרכו האחרונה. גנון נפצע ביום שישי ואושפז בבית החולים שיבא. כשהתעורר, סיפר לאביו כי יש לו תחושה לא טובה, וביקש לשלוח סרטון למ"פ שהציל את חייו. גנון לא ידע שהמ"פ פסטרנק שכב באותן שעות בקומה אחרת באותו בית חולים, שאליו פונה לאחר שנפצע בעצמו.

סמ"ר גרינצויג ז"ל

גרינצויג ואחותו התאומה ענבל

המ"פ פסטרנק בהלווייתו של גרינצויג (צילום: תומריקו)

סמ"ר גל גנון (מימין) עם פסטרנק

אז הגיעה בשורה קשה נוספת - על נפילתו בקרב של גרינצויג. באותו הרגע התחנן גנון לרופאיו שיאפשרו לו להגיע להלוויה, כדי לחבק את ההורים ולהצדיע לחברו הלוחם בפעם האחרונה. "לא הצלחתי להגיע להלוויות של החברים הקודמים שנפלו," אמר חנוק מדמעות, "וידעתי שאם לא אגיע להלוויה הזו - ארגיש רע כל חיי." הרופאים התלבטו, ולבסוף החליטו לאפשר לו להיפרד, וכך, שוכב על מיטת בית חולים, הוא הגיע אל הקבר הטרי של חברו. בסיום הטקס התעקשו הרופאים להחזיר אותו מיד לבית החולים.

"לא הספקתי לראות את כולם", זעק גנון, אבל הצוות הרפואי היה נחרץ. כשרגלו מגובסת והוא על קביים הגיע להלוויה גם המ"פ של גנון וגרינצויג, רס"ן פסטרנק. המ"פ צעד לאטו אל החלקה הצבאית של בית הקברות סגולה בפתח תקווה והניח זר על הקבר הטרי. לאחר סיום הטקס ניגש שוב המ"פ לקבר ונעמד מולו לדקות ארוכות. "הרופאים אמרו שזאת בעיה לצאת מבית החולים במצב הזה," סיפרה עידית פסטרנק, אמו של המ"פ, "אבל הבן שלי התעקש. אמר שזו חובתו לחלוק כבוד לנופלים".

למרות פציעתו, הקצין הצעיר כבר מבקש להשתחרר מבית החולים ולחזור לחיילים שלו בשטח. רק לפני כחודשיים נפצע מרסיס בפעילות מבצעית בשכם, ואחרי יממה חזר לחייליו. הפעם, בשל מצבו, זה עשוי לקחת קצת יותר זמן, אבל פסטרנק נחוש בדעתו. "הדבר שהכי מעסיק אותו הוא הדאגה ללוחמים שלו", סיפר אתמול אביו.

גנון ופסטרנק היו רק שניים מתוך האלפים שהגיעו ללוות את סמ"ר גרינצויג בדרכו האחרונה. אחרי שאביו הקריא קדיש, ספדה לו בדמעות אחותו התאומה, ענבל: "חצי שלי, עזבת אותי לבד". גם ענבל, כמו אחיה, נשאה על כתפה את הכומתה הירוקה של הנח"ל. "כל החיילים לקחו דוגמה מגרינצויג", סיפר יוגב אופיר, שלחם עמו בקרב שבו נפל, "הוא התמיד במשימה גם כשחם, גם כשקר וגם כשמסריח, והיה אחד המורעלים ביותר בגדוד".

לאחר שכל הקהל החל להתפזר, התקבצה סביב הקבר חבורת חברי הילדות של גרינצויג, שמיאנו לעזוב את המקום.

עוד לפני ההלוויה הספיקו גנון ומפקדו פסטרנק להיפגש בבית החולים, הפעם לא במדים, אלא בפיג'מה. "גל הודה למפקד שלו שפינה אותו תחת אש", סיפר בהתרגשות אביו של גנון, שמעון, "מדובר על חיבור בין מפקד לחייל, שלא מתבטא בהבדלי הדרגות ביניהם. גל מספר שהם נלחמו שם כמו אריות".

על החילוץ סיפר האב של המ"פ: "מבחינתו הערך הכי חשוב זה לא להפקיר פצועים בשטח. כשהוא עצמו נפצע, הוא לא הסכים לקחת תרופה לשיכוך הכאבים עד שווידא שכל יתר החיילים בסדר. אנחנו גאים בו". ואכן, בחדר הסמוך למ"פ מאושפז חייל נוסף מהפלוגה שפונה על ידיו לפני כשבוע, לאחר שנפצע.