ברקאי רצה להיות "קרבי-קרבי", ארז אמר שהמנהרות הן "סכנת מוות". סיפורי ההרוגים
חמישה לוחמים בקורס מ"כים נהרגו בקרב מול המחבלים שחדרו ממנהרה. הוריו של דניאל קדמי: "שילמנו את המחיר היקר ביותר, אבל זה לא הזמן לעצור את המבצע". משפחתו של דור דרעי: "הוא היה פייטר בנשמה"
"תיארתי לעצמי את הרגע הזה שעיתונאים ישבו מולי וישאלו על דניאל", אומרת בבכי תמר, אמו של סמל דניאל קדמי (19) מצופים, שנהרג אתמול (שני) בתקרית שבה חדרו מחבלים במנהרה לאזור היישוב נחל עוז שבעוטף עזה. בניסיון החדירה שסוכל, ובמהלכו גם סוכלה חטיפת חייל, נהרגו גם סמל ברקאי ישי שור (בן 21 מירושלים), סמל שגיא ארז (בן 19 מקרית אתא), סמל דור דרעי (בן 18 מירושלים) וסמל נדב ריימונד (בן 19 משדמות דבורה).
הוריו של דניאל קדמי, תמר ובועז, סיפרו: "איזה ילד מקסים, תמיד חיוך על הפנים, תמיד היה מארגן את כל החברים, כולם ידעו שהוא מנהיג מלידה. אלוהים בוחר את הטובים בפינצטה. כל יום שישי כשהיה מגיע הביתה תמיד הוא היה נותן חיבוקים ונשיקות".
עוד בחדשות:
"הוא שיחק כדורגל והיה אוהד מושבע של בית"ר ירושלים. כשהגיע זמן הגיוס הוא רצה להתגייס לקרבי, גם במחיר של להפסיק להיות שחקן כדורגל", סיפרו. האב בועז מספר כי המ"מ של בנו אמר לו כי הוא מייעד את דניאל לקצונה ופיקוד.
דניאל התגייס לחרוב לפני שמונה חודשים, ולפני חמישה שבועות סיים את מסע הכומתה. הוריו מספרים שאחרי מסע הכומתה הוא התחיל קורס מ"כים ולא הגיע הביתה: "רק שבועיים הוא היה בקורס מ"כים. הספקנו לראות אותו בירוחם לאחר שהוא ביקש שנגיע להביא לו ציוד".
ההורים אמרו עוד: "גם כשהוא סיפר שהוא נכנס לרצועת עזה, הוא לא חשש". יחד עם זאת אמרה האם: "אבל אני דאגתי לו מאוד. עברתי שבוע קשה. הוא התעקש לשרת בקרבי ואני לא הפסקתי לדאוג. בשיחה האחרונה שלנו לפני שנכנס לרצועה הוא אמר: 'אני אוהב אתכם'". אביו של דניאל אמר כי הם עדיין לא יודעים באילו נסיבות הוא נהרג, "אף אחד עדיין לא הסביר לנו מה קרה שם". על אף הכאב הגדול הוריו אומרים: "שילמנו את המחיר היקר ביותר, זה לא הזמן לעצור את המבצע. אנחנו לא צריכים להיות יפי נפש".
לבית המשפחה בצופים הגיעו בני משפחה וחברים רבים לחזק את הוריו של דניאל ואת שלושת אחיו, יוסי (30), אורי (27) ונטלי (23), אשר גויסה בצו 8 וקיבלה את הבשורה בעודה בשטח. דניאל יובא היום למנוחת עולמים ב-17:00 בבית העלמין הצבאי בקריית שאול.
בצהריים ליוו אלפים למנוחות בצפת את סמ"ר אליאב כחלון ז"ל שנהרג אתמול בנפילת הפצמ"ר בשטח הכינוס סמוך לגבול הרצועה. רב העיר ספד לו בבכי ואמר להוריו: "בנכם היה גיבור, אתם יכולים להתגאות בו".
ברקאי שור: סחב אלונקה עם שברי הליכה
סמל ברקאי שור ז"ל מירושלים הוא בן לרבקה וירון והבכור מבין ארבעה אחים, אחד מהם חייל. הוא למד שנתיים בישיבת "שבי חברון". אביו סיפר כי "ברקאי היה ילד אהוב על הכול, מתנדב שכולו לב. הוא היה מדריך ואחראי בבני עקיבא, תמיד רצה ועזר, תמיד רצה שניסע בשני כלי רכב כדי שיוכל לקחת יותר טרמפיסטים. הוא רצה לשרת כפרמדיק, אך כשלא הצליח, לקח את העניין הקרבי הכי רחוק שיכול היה. בחופשות הוא היה עושה לפעמים משמרות כפולות בהתנדבות במד"א".
האב אמר עוד כי "גם כשברקאי סבל משברי הליכה והיה צריך לסחוב אלונקה אז כמובן שהוא היה מתייצב מתחתיה. את מסע הכומתה לאורך של 65 קילומטרים הוא התעקש לעשות, למרות שהרופא ניסה לקצר לו את המסלול בשל שברי הליכה. הוא נהרג תוך כדי לחימה. המחיר שהוא שילם היה הגדול מכולם, המחיר ששילמנו הוא אבידה ענקית למשפחה, אבידה לכל עם ישראל".
ברכה אלון, דודתו של ברקאי, סיפרה עליו: "כל מי שנתקל בו התאהב בו. לפני יומיים הגיע מכתב אחד שמאשרים לו להתנדב במד"א למרות שהוא חייל והוא גם קיבל רישיון ג' למשאית כדי שיוכל להיות נהג אמבולנס. הוא ילד יוצא דופן בנתינה שלו. היום בבוקר מחוץ לבית עמדה בחורה שלא הכרנו ובכתה, היא סיפרה שלפני חודשיים פרסמה מודעה לעזרה בהעברת דירה, וברקאי בא עם הרכב ועזר לה למרות שהם לא מכירים".
על נסיבות מותו סיפרה: "המשפחה לא יודעת את כל הפרטים. אמרו להם שנערך עכשיו תחקיר. ברקאי היה בחור של מעשים, כל הזמן אמר 'אל תדאגו'. הוא רצה להיות קרבי-קרבי".
ארז שגיא: ידע שיהיה לפחות מג"ד
הוריו של סמל ארז שגיא מקריית אתא הגיעו ביום שישי האחרון לגבול עזה לבקר אותו ואת חבריו לגדוד בית הספר למ"כים. "הם ידעו שאי אפשר לבקר אותו סתם, אז הביאו 400 סנדוויצ'ים עם שניצלים ותרומות לכל הגדוד", סיפר בן הדוד יניב הרן. "הוא התפדח שהם באו, ונפגש איתם רק לחצי דקה". אתמול ב-23:30 הגיעו נציגי קצין העיר לבית המשפחה ובישרו להורים אילן ועדנה על נפילת הבן.
שגיא נולד בקריית אתא, גדל בעיר ולמד בבית הספר היסודי "הצבי ישראל" ובחטיבת הביניים רוגוזין ובגיל 16 הצטרף לפנימייה הצבאית בבית הספר הריאלי בחיפה. "הוא היה המלך של המשפחה, ואת מה שרצה השיג", סיפר בן הדוד. "ההורים לא רצו שהוא ילך לפנימייה הצבאית אבל הוא התעקש וקיבל מהם את השחרור. כשהתגייס רצה גבעתי וקיבל, רצה לצאת לקורס מ"כים מוקדם וקיבל. הוא היה מתוכנן עד הפרט האחרון וידע שיהיה לפחות מג"ד. תמיד צחקנו מי יצדיע למי בסוף, והנה עכשיו הוא ניצח".
בן הדוד סיפר עוד כי פגש בארז מספר פעמים לפני הכניסה לעזה. "הוא אמר כל הזמן, 'בשביל זה התכוננתי, בשביל זה התאמנתי'. שנינו יודעים שעושים שם את מה שצריך. המנהרות האלה הן סכנת מוות". ארז ייטמן ב-18:00 בבית העלמין הצבאי בחיפה. הוא הותיר אחריו סבתא, הורים ושתי אחיות.
דור דרעי: היה פייטר בנשמה
סמל דור דרעי מירושלים התגייס בנובמבר האחרון לחטיבת כפיר, ויצא לקורס מ"כים. גיסתו מיטל סיפרה על בחור ספורטיבי שחלם להגיע רחוק. "דור לא הפסיק להילחם, הוא היה פייטר בנשמה. הוא הגיע לחטיבת כפיר, שם היה מצטיין חטיבתי בכושר גופני והם הוציאו אותו לקורס מ"כים והיה תכנון שהוא גם ייצא לקצונה".
דור למד בבית הספר מקיף גילה ובשנתיים האחרונות הייתה לו בת זוג. אמש קיבלה משפחתו את הבשורה הקשה. "הוא גדל במשפחה חמה, אוהבת ומחבקת שלימדה אותו לתת. הוא נתן את עצמו. בפעם האחרונה ראינו אותו לפני חמישה שבועות כשיצא ל'רגילה'. בשבת האחרונה הוא עשה שיחה חטופה, אמר ש'הכול בסדר' וניתק. זה לא נקלט", סיפרה הגיסה.
הגיסה אמרה עוד כי "דור היה ילד קסם, הוא לא הפסיק לחייך ולצחוק, הוא היה שטותניק בנשמה, הוא היה בן חם, ודוד מדהים לאחיינים שלו. הוא לא הפסיק ליהנות ואהב את החיים, הוא עבד קשה ועם הכסף יצא, קנה וטס לפני הגיוס. הוא רצה להתגייס ל'עוקץ', אבל זה לא הסתדר. לפני הצבא הוא היה חוזר כל פעם חבול ומדמם אבל עם חיוך על הפנים".
אביחי, אחיו של דור, סיפר: "באוקטובר הקרוב הוא אמור היה לחגוג 19, הוא הכניס לנו המון שמחת חיים. הוא היה הגאווה, בכל מקום שדרך אנשים דיברו עליו. לפני הגיוס הוא עשה מכינה לצבא והיה קורע את עצמו בשביל להגיע ליחידה קרבית.
הוא היה בקושי ארבעה חודשים בצבא כשקיבל 'מצטיין חטיבה'. פשוט ילד מושלם".
האח אמר עוד כי "בגיל מאוד צעיר דור יצא לעבוד במלצרות וגם הדריך ילדים כי לא רצה לקחת כסף מאף אחד. היינו אומרים לו שיתמקד בלימודים אבל הוא אמר 'זה קטן עליי'. כל פעם הורידו והחזירו אותם וכל פעם הוא היה שולח הודעה וכותב 'אל תספר לאימא כלום'. הוא אפילו שלח הודעות מטלפונים של אחרים וכתב 'הכול בסדר'. בשש בבוקר הוא אפילו כתב לי 'אל תדאגו לי, יהיה בסדר'". דור הותיר אחריו הורים ושלושה אחים.
נדב ריימונד: "החלום שלו היה לקנות אופנוע שטח"
"ביום שישי התקשר נדב בפעם האחרונה ודיבר עם ההורים. הוא סיפר שיש להם אוכל טוב, שהם משחקים וביקש שלא ידאגו לו", כך שיחזר נועם, אחיו של נדב ריימונד. "היינו יחד בקבוצת הכושר הקרבי של הגליל התחתון. הוא התאמן הרבה, רץ בשדות, רצה להיות בשירות הכי ערכי, החלום שלו היה לקנות אופנוע שטח ולרכוב עליו בגליל".
ריימונד, בנם הבכור של אבי ויובל, נולד ביקנעם ובגיל שנתיים עבר עם משפחתו למושב מי עמי שבוואדי ערה. לפני כ-4 שנים עברה המשפחה למושב שדמות דבורה שבגליל התחתון. הוא למד בבית הספר החקלאי כדורי ובנובמבר האחרון התגייס לחטיבת הצנחנים. לאחר שסיים טירונות ומסלול, הוא התחיל קורס מ"כים.
"הוא בחור מלא חיים, אהב ספורט אתגרי, היה אלוף ישראל בדאון היל לשנת 2011, יום יום התאמן בזה, תמיד היה מוקף בחברים, ילד מאוד חברותי ואהוב", ספד לו הדוד זיו ריימונד. "הכי זוכרים את הפנים שלו שתמיד קרנו משמחה. סבא שלנו היה צנחן, אביו היה צנחן בגדוד 50 של
הנח"ל המוצנח ונדב הוא הדור השלישי".
שחר מרקיאר, בת 18 מקיבוץ גזית וחברתו של ריימונד, סיפרה כי "הוא מאוד אהב את הכומתה של אביו ומיד אחרי שסיים את מסע הכומתה הוא חבש אותה על ראשו. רציתי שיחזור וניפגש עוד לפני שאצא לשנת שירות בעוד 10 ימים".
כל החיילים שנהרגו אמש בתקרית המנהרה היו לוחמים בקורס מ"כים. הלווייתו של סמל שגיא ארז, בן 19 מקריית אתא, תתקיים ב-18:00 בבית העלמין הצבאי בחיפה. הלווייתו של סמל דור דרעי תיערך ב-17:00 בבית העלמין הצבאי בהר הרצל. הלווייתו של סמל נדב ריימונד, בן 19 משדמות דבורה, תיערך ב-18:00 בבית העלמין בשדמות דבורה.
לפנייה לכתב/ת 
