הפטיטיס C: לרפא המחלה ללא תופעות לוואי
כ-140 אלף נשאים של דלקת כבד נגיפית - הפטיטיס C, חיים בישראל. רופא בכיר מסביר כיצד נדבקים בה, למה היא מכונה "המגפה השקטה", כיצד ניתן לאבחן את המחלה ומהם הטיפולים המאפשרים החלמה של מעל 90% ללא תופעות לוואי
בסןף יולי, כמדי שנה, חל יום המודעות להפטיטיס C . מדובר בדלקת כבד נגיפית שכ-80% מהלוקים בה יהפכו להיות חולים כרוניים, 20% מנשאי הנגיף ילקו בשחמת כבד וחלקם ייאלצו לעבור השתלה, וכ-5% ילקו בסרטן הכבד.
עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו
בישראל חיים כיום כ-140 אלף נשאים, כ-2% מכלל האוכלוסיה, כאשר מדי שנה מצטרפים מעל 2000 חולים חדשים.
הנתון המעניין ביותר בנוגע למחלה זו הוא כי רק 3 מתוך 10 חולים יודעים שהם נושאים את הנגיף, ואלה יכולים לשאת את הנגיף בין 15-20 שנה בטרם יחושו בתסמינים כלשהם, אז ייפגע הכבד מנזק מצטבר ומצבו יהיה כמעט בלתי הפיך.
מדובר בנתון קריטי לאור העובדה כי אבחון מקדים של המחלה וטיפול מתאים יכול להאט את קצב התקדמות המחלה, להשמיד את הנגיף, להביא לריפוי מלא ולחסוך למערכת הבריאות סכומי עתק.
מתמודדים עם הפטיטיס C
הפטיטיס C: מה הסימפטומים ואיך מטפלים במחלה
נדבקים בהפטיטיס C בסקס? מיתוסים על צהבת
לראשונה: מס' המתים מהפטיטיס C - גדול מאיידס
כיצד נדבקים בהפטיטיס C?
הידבקות במחלה נגרמת באמצעות מגע ישיר עם דם נגוע בנגיף. קבוצות הסיכון להידבקות בנגיף הם:
משתמשים בסמים אשר אינם מקפידים על שימוש במחטים חד פעמיות.
מטופלים שנחשפו למחטים לא סטריליות במסגרת טיפולים רפואיים (כגון חיסון או טיפול שיניים).
אנשים שעשו קעקועים או פירסינג באופן לא סטרילי.
מטופלים שקיבלו עירויי דם ו/או מוצריו או השתלת איברים לפני שנת 1992 (אז החלו לבדוק הימצאות הנגיף במנות הדם כרוטינה) .
עובדי רפואה שנדקרו ממחט מזוהמת (הדבקה נדירה).
מי שקיים יחסי מין לא מוגנים עם נשא הנגיף (הדבקה נדירה).
תינוקות שנולדו לאם נשאית (הדבקה נדירה).
בנוסף, שכיחות המחלה גבוהה יותר בקרב עולי חבר העמים, חולי איידס, חולי המופיליה, מטופלי דיאליזה ואנשים עם עלייה בלתי מוסברת ברמת אנזימי הכבד.
מהם תסמיני המחלה?
לא בכדי נקראת המחלה "המגפה השקטה". לרוב המחלה אינה גורמת לתסמינים כלשהם, עד לתחילת הרס הכבד. במחלה מתקדמת (שחמת הכבד) עלולים להופיע עייפות, מיימת (הצטברות נוזל בחלל הבטן), צהבת, דימום ממערכת העיכול ובלבול.
הכבד, המעבדה הכימית של גוף האדם, אחראי לקליטתם ופירוקם של אלפי חומרים כימיים, וניתובם לרקמות השונות. בין היתר פועל הכבד ליצירת מנגנון הקרישה, עיבוד תרופות, פחמימות שומנים וחלבונים, וסילוק חומרים רעילים.
כיצד מאבחנים הפטיטיס C?
אבחון המחלה נעשה באמצעות בדיקת דם פשוטה הנקראת Anti HCV Ab. הבדיקה הראשונית היא של נוכחות נוגדנים לנגיף.
אם התשובה היא חיובית, יש לעשות כמה בדיקות דם נוספות כדי לברר את מספר נגיפי ההפטיטיס C בדם (העומס הנגיפי) ואת המאפיינים הגנטיים של הנגיף.
בדיקות נוספות נועדו להעריך את דרגת הנזק שנגרם לכבד. במקרים מסוימים יופנה החולה לבדיקת דם מיוחדת או לבדיקת הדמיה מיוחדת כדי להעריך בצורה לא פולשנית את מצבה של רקמת הכבד.
האם ניתן להתחסן מפני המחלה?
בניגוד להפטיטיס A או B, אין חיסון להפטיטיס C. הדרך הטובה ביותר להישמר מפני הידבקות הינה הימנעות מפעילויות המסווגות כבעלות סיכון גבוה.
מהם הטיפולים המוצעים לחולים?
קיימים 7 תתי-סוגים (גנוטיפים) שונים לנגיף הגורם למחלה, משך הטיפול משתנה בהתאם לסוג הגנוטיפ. לרוב החולים בישראל (כ-70%) יש גנונטיפ 1, הקשה ביותר לטיפול.
הטיפול הסטנדרטי הקיים היום הוא שילוב של זריקת תת-עורית של פג אינטרפרון אחת לשבוע בשילוב עם שני סוגי כדורים נוספים הניתנים כל יום. הצלחת הטיפול בגנוטיפ 1 היא כ-70%-75%, ובגנוטיפ 2,3 כ-60%-90%.
האם יש תופעות לוואי לטיפול?
קיימות תופעות לוואי מזריקת האינטרפרון הגורמות לתופעות דמויות שפעת – חום, צמרמורת, תחושת עייפות ועוד. ישנה גם תופעת לוואי מנטילת הכדורים החל באנמיה קשה ועד לתופעות רבות נוספות. תופעות לוואי אלה גורמות לא פעם להפסקת הטיפול.
פריצות דרך טיפוליות
כיום נמצאות בפתח תרופות חדשות ופורצות דרך המשיגות החלמה מלאה אצל מעל 90% מהחולים. Daclatasvir בשילוב Sofosbuvir, או Daclatasvir בשילוב Asunaprevir, Simeprevir בשילוב עם Sofosbuvir, Sofosbuvir לבדו, שילוב 3 תרופות של חברת Abbvie ועוד מספר תרופות הניתנות בצורה אוראלית, ולא בזריקות.
טיפולים אלו הם חופשיים מאינטרפרון ותופעות הלוואי שלו, משך הטיפול הוא קצר יותר (3-6 חודשים בלבד, לעומת 8-12 חודשים בטיפול הסטנדרטי כיום) ומהוות למעשה מהפכה בטיפול.
לראשונה ניתן לדבר על ריפוי וללא תופעות לוואי ומיגור המחלה בישראל.
התרופות אשר השיגו נתונים חסרי תקדים בקרב החולים הקשים ביותר צפויות להיות מאושרות באירופה בשבועות הקרובים. ה-FDA העניק להן מעמד של Breakthrough Therapy Designation (אישור התרופה בהליך מזורז).
חולים רבים מעדיפים מזה זמן להמתין עם תחילת הטיפול מתוך ציפייה להגעת התרופות החדשות לישראל.
כבר כיום, ניתן לקבל חלק מטיפולים אלו בתוכניות חמלה של חברות התרופות או באמצעות ביטוחי בריאות. אין ספק כי עם שילוב תרופות אלו בסל הבריאות תצעד ישראל ותתייצב בשורה הראשונה של שירותי הרפואה לאזרחיה.
הכותב הוא מנהל יחידת הכבד במחוז חיפה וג"מ של שירותי בריאות כללית ובמרכז רפואי "כרמל" בחיפה