עזה ביום שאחרי: 3 תרחישים לסיום המלחמה
חמאס שבר המצור, אבו מאזן חוזר לעניינים ברצועה, ישראל לא ויתרה יותר מדי תחת אש, העזתים חשים הקלה ומצרים יוצאת גיבורה. כך יסתיים "צוק איתן"?
הלחימה בין ישראל לבין חמאס מסלימה, מאמצי הפסקת האש עדיין לא הובילו לפריצת דרך, ומבצע "צוק איתן" נכנס ליום ה-24 שלו. אבל גם בין ענני המלחמה יש כמה תרחישים לסיום המערכה בעזה.
"צוק איתן" - כותרות אחרונות:
"רק שיורידו את האמברקס ונמשיך עד הים"
הערבים מתעבים את חמאס: "הוא לא עזה"
חמאס הודיע שימשיך לירות רקטות לישראל כל עוד נשאר המצור על עזה, דבר שהוכח כמבהיל אך לא יעיל הודות למערכת "כיפת ברזל". ישראל אמרה בעבר כי המצור חייב להישאר כדי לעצור את ממשלת הטרור מייבוא כלי נשק נוספים.
בשבוע שעבר קרסו מאמצי התיווך שניסה להוביל ג'ון קרי, על רקע ביקורת "לא דיפלומטית" שהייתה בישראל על מזכיר המדינה האמריקני. קרי שם על השולחן את דרישת חמאס לסיום המצור, והתעלם מהדרישה החדשה של ישראל - פירוק חמאס מנשק. בזמן שנראה שמוקדם מדי לומר איך המערכה תסתיים, הדיפלומטיה השקטה נמשכת. התחושה היא שזה לא יכול להימשך עוד הרבה זמן, אך בינתיים הירי נמשך. הנה כמה אפשרויות לסיום הלחימה:
ישראל מכריזה על ניצחון ויוצאת מעזה
המנהיגים של ישראל בדרך כלל מתארים את הפעילות הקרקעית בעזה כפעולה שנועדה להרוס את מנהרות הטרור של חמאס שמובילות לישראל.
צה"ל אמר כי מצא והשמיד יותר מ-20 מנהרות, ומאמין שיש מנהרות נוספות. ברגע שהפעולה הקרקעית תיגמר תוכל ישראל להכריז על ניצחון, או אפילו על הפסקת אש חד-צדדית.
התקווה היא שהפוגה מההרס בעזה תוביל את חמאס להסכים להפסקת ירי הטילים לישראל. זה כנראה לא יעבוד. חמאס גרם לתושבי עזה נזק כה גדול, עד שהם בוודאי מרגישים שהם חייבים להשיג משהו.
הרשות הפלסטינית משתלטת על גבול מצרים
חמאס רוצה לסיים את המצור שנכפה עליו אחרי שהשתלט על רצועת עזה ב-2007, ולטפל בכמה נושאים מינוריים יותר, כמו שיפור תנאי הדיג ברצועה. ישראל לא תאפשר גישה אמיתית לים, או שדה תעופה, כל עוד חמאס שולט ברצועת עזה.
הדאגה מפיגועים בשטחה מטרידה את ישראל יותר מירי רקטות וכלי נשק שיזרמו לרצועת עזה. יש רק דרך סבירה אחת להקל את המצור: פתיחת מעבר הגבול הדרומי ליד רפיח, והצבת הצד העזתי של מעבר הגבול תחת שליטת חמאס אך בכפוף לרשות הפלסטינית. קהיר מתייחסת בקרירות לרעיון של פתיחת המעבר, אך לא לרעיון של השתלטות פלסטינית עליו, חלק מהמדיניות החדשה של הנשיא המצרי עבד אל-פתאח א-סיסי. שרואה את עזה כבעיה של מישהו אחר.
אבו מאזן משתלט על עזה
המצור על הרצועה הוטל אחרי השתלטות חמאס על הרצועה ונועד כנראה להיות צעד ענישה כפול - תמריץ לפלסטינים למרוד ומניעת המשך ההתחמשות של חמאס. כרגע נועד המצור בעיקר למען המטרה השנייה - להחליש את הארגון האיסלאמיסטי. אם חמאס יסכים לתנאי הקהילה הבינלאומית (הכרה בישראל, גינוי אלימות ועמידה בהסכמים קודמים), המצור כנראה יוסר. אבל אז חמאס יפסיק להיות חמאס. כך או כך, העיקרון פשוט: אין חמאס - אין מצור.
אבו מאזן וחמאס חתמו לפני חודשיים על "הסכם פיוס", אך מעטים באמת ציפו שחמאס יוותר על השליטה בעזה. ישראל ניסתה להיאבק בהסכם הפיוס, וניסתה לשכנע את העולם שגם לאבו מאזן יש חלק באירועים שהובילו לסכסוך הנוכחי.
ממשלת האחדות הפלסטינית גוועה במהרה, אבל הלחימה יכולה להחיות אותה, במיוחד כשזה נוגע להקלה משמעותית במצור. לחמאס יהיה קשה להתנגד לתמריצים כלכליים - מיליארדים של סיוע מהמפרץ הפרסי ומהמערב, שיותנו בכך שהרשות הפלסטינית תשלוט ברצועה.
התמיכה שההנהגה הפלסטינית זוכה לה בקרב תושבי הרצועה קשורה לשיפור תנאי החיים שלהם, לא למלחמה עד מוות בישראל. בשבוע שעבר קראו שרי החוץ של גרמניה וצרפת למעורבות מחודשת ברצועת עזה. הם אמרו כי זו הדרך היחידה להבטיח הפסקת אש לטווח ארוך. בהתחשב בחוסר הפופולריות של חמאס כרגע באזור, והקושי הכלכלי שלו, לא מדובר בתרחיש שלא יעלה על הדעת.
לפנייה לכתב/ת 
