"כשהאנשים הולכים אני אומרת 'עכשיו גל יתקשר שאבוא לקחת אותו'". האהובה נפרדת

מאז שגל בסון ז"ל נהרג בקרבות ברצועת עזה, חברתו בשנתיים האחרונות, אלמוג חיטלמן, נרדמת כל לילה במיטתו. אחרי שכל המנחמים חוזרים לבתיהם היא נשארת עם הכאב, המחשבות והשאלות, עם הידיעה שבן הזוג שכל כך אהבה, החבר הכי טוב שלה, לא ישוב עוד. "זה עדיין לא נתפס, מרגיש לא הגיוני שזה קרה לו", היא אומרת.

גל ואלמוג. "הוא אמר לי 'את יודעת שאין לך מה לדאוג, מאמא'"

בסון, לוחם בחיל ההנדסה, נהרג בליל שישי שעבר בפעילות מבצעית בצפון רצועת עזה במהלך מבצע צוק איתן. הוא ואלמוג למדו יחד בתיכון קריית שרת בחולון והיו ידידים טובים. לקראת סוף כיתה י"ב הקשר ביניהם הפך קרוב יותר והשניים החליטו להפוך את החברות הטובה לזוגיות. מאז הם לא נפרדו, עד לאותו ליל שישי. אלמוג נזכרת בשיחה האחרונה, במפגש האחרון, ומספרת על העקשנות של גל, הבלתי מובנת לפעמים, להתגייס ליחידה קרבית ובכמיהה שלו להילחם למען המדינה.

"הצוות של גל נכנס לרצועה כבר ביום חמישי לפני שבועיים, אבל הוא לא הרגיש טוב, כנראה התייבש, והחליטו להשאיר אותו בחוץ", משחזרת אלמוג. "במהלך כל סוף השבוע הוא היה ממש מבואס, מתוסכל ועצבני שלא לקחו אותו. ביום ראשון הצוות שלו יצא להתרעננות והוא מיד התגלח והכין את הציוד, היה לו ברור שהוא חוזר איתם. הוא התקשר אליי ואמר שזו פעולה מאוד ממוקדת, שהוא יודע בדיוק מה עליו לעשות, שזה לא ייקח הרבה זמן ושנדבר בקרוב. אמרתי לו שזה מפחיד, אבל הוא אמר לי 'את יודעת שאין לך מה לדאוג מאמא', ככה הוא היה קורא לי. הוא אמר לי שהכול יהיה בסדר, שהוא ידבר איתי בקרוב ושהוא אוהב אותי המון".

ביום שלישי קיבלה אלמוג טלפון מגל, מתוך הרצועה. "הוא אמר שהם בפנים, שזה תכף ייגמר והוא יתקשר אליי מהנייד הפרטי שלו. לא פחדתי כשהוא היה בתוך הרצועה. פעם מישהו אמר לי שיש גדוד שמחפה על הסיירת שעושה את העבודה המקצועית, אז התמונה שהייתה לי בראש כל הזמן היא של גדוד שלם שמקיף אותו והוא באמצע, עושה את עבודתו. לא האמנתי שיקרה לו משהו. חברים שלו סיפרו לי שהוא אמר שהוא קולט פתאום כמה זה אמיתי, שכבר לא מדובר באימונים של המסלול, שזה באמת קורה. הוא מאוד התלהב". 

(צילום: עידו ארז)

הכניסה לבניין שבו גרה המשפחה הפכה לאתר הנצחה לגל(צילום: עידו ארז)

בשבת בשעה 5:00 בבוקר קיבלה אלמוג את הבשורה המרה. "קצין העיר הגיע לכאן ודפק בדלת, אבל המשפחה לא ישנה פה בלילה שבין שישי לשבת. השכנה שראתה אותו התקשרה אליי ואמרה שיש פה אנשים מקצין העיר שמחפשים את האם פנינה. בהתחלה לא ידעתי אם מדובר בגל או בבן אחיו, שהיה באותה שעה בשטחי הכינוס. הגעתי לכאן תוך כמה דקות, אבל קצין העיר כבר נסע לאיפה שהמשפחה הייתה ואז כבר הבנתי שמדובר בגל".

"שאף להגיע הכי גבוה שאפשר"

בסון נולד ב-1993, בן לפנינה ואלי, אח לבן (23) ולינוי (14). הוא היה שחקן כדורסל בקבוצת הנוער של הפועל חולון ולמד במגמת אתלטיקה וספורט בתיכון. בשל כך הוא יכול היה להיחשב כספורטאי מצטיין בצבא, אך העדיף לעשות תפקיד משמעותי. "הוא היה הבן אדם הכי נחוש שהכרתי", מספרת אלמוג. "הוא היה יוצא ב-2 בלילה לרוץ בחולות של חולון, חוזר כולו שרוט ומלוכלך ולא הבנו מה הוא מתלהב. הוא שאף להגיע הכי גבוה שאפשר".

אחרי הגיוס יצא לגיבוש ליחידת יהל"ם, יחידת העילית של ההנדסה. "במהלך המסלול הוא נפצע פעמיים", אומרת אלמוג. "בפעם הראשונה הוא קרע רצועה בכתף וזה ממש תסכל אותו, כאב לו מאוד ורצו להוריד אותו מחזור, אבל הוא לא היה מוכן לוותר. בהמשך הוא נפצע בקרסול והוציאו אותו מלו"ז האימונים הקבוע של הצוות. העלו אותו לוועדת חריגים וגם אז הוא פשוט לא היה מוכן לוותר, הוא צרח וכעס ואמר להם שהוא בסדר, שלא כואב לו ושהוא יסיים את המסלול וזה באמת מה שהיה". טקס סיום המסלול וקבלת הסיכה היה אמור להתקיים ב-24.7, אך נדחה בשל המבצע.  

מודעת האבל בכניסה לבית המשפחה. היה ספורטאי מצטיין(צילום: עידו ארז)

הכניסה לבניין שבו התגורר בסון עם משפחתו הפכה לסוג של אתר הנצחה לזכרו. על עמודי הבניין והקירות נכתבו בימים האחרונים מילות זיכרון לגל. "לגיבור שלנו, תמיד תהיה חלק ממשפחת יהל"ם. אוהבים אותך". בעמוד אחר נכתב: "לא, לא, לא, תחזירו לי אותו. לא, לא, לא, זה בכלל לא הזמן שלו".

על אחד העמודים תלויה גם תמונתם של גל ואלמוג, עדות לאושר ואהבה שנגדעו. "זו תחושה מוזרה", מודה אלמוג, "במהלך היום יש פה הרבה אנשים וכשכולם הולכים אני אומרת 'עכשיו גל יחזור, תכף הוא יתקשר אליי ויגיד לי 'מאמא, מחר משחררים אותנו ב-9:00 מסירקין, את יכולה לאסוף אותי? ואני אגיד לו שכן ואחכה לו בש"ג".

"החבר הכי טוב שיכולתי לבקש"

הפעם האחרונה שאלמוג וגל התראו הייתה לפני חודש. "הוא יצא לחמשוש וכל כך התלהבנו, היינו ביום ספא ונהנינו מאוד. בגלל שהוא היה במסלול וגם אני חיילת אז היה לנו קשה מאוד לתאם שבתות. היו לפעמים שלושה חודשים שלא יצאנו יחד בסופי שבוע. היינו כל כך מתוסכלים מזה, אבל אסור היה לנו להראות זאת האחד לשנייה. היו לנו כל כך הרבה תכנונים לאחרי המסלול, כי אז היציאות טובות יותר, יש יותר זמן לדבר. רצינו לטוס לחו"ל, לטייל בארץ. גל תמיד היה אומר לי 'כשאסיים את המסלול יהיו לנו שלושה לילות לישון יחד, לא יהיה לחץ'. מה שהחזיק אותי זו העובדה שאוטוטו המסלול נגמר ויהיה טוב, אבל המסלול נגמר וטוב כבר לא יהיה". 

אלמוג ליד ביתו של גל, השבוע. "לא יודעת מה יהיה בהמשך"(צילום: עידו ארז)

אלמוג מספרת על חייה עם גל: "חוץ מלהיות בן זוג מדהים, אוהב ומרים, הוא גם היה החבר הכי טוב שיכולתי לבקש. האובדן הוא לא רק האהבה הגדולה שהייתה בינינו, איבדתי את מי שהיה החבר הכי טוב שלי. אני לא יודעת מה יהיה בהמשך, עכשיו לא כל כך מאפשרים לי לחשוב. כשלא יהיו פה אנשים אתחיל לנסות ולהבין מה עושים. כל השבוע דיברו איתנו על דרכים להנציח את גל, וזה פשוט לא נתפס שאני צריכה להנציח אותו, אני הרי חיה אותו. אם הוא היה רואה מה הולך פה הוא היה צוחק, הוא היה מתעצבן שכולם עצובים והיה אוסף אותם ומריץ בדיחות וחיקויים".

בשלב זה, כשהשבעה טרם הסתיימה, אלמוג מתקשה לחשוב על עצמה. "אני לא רוצה לדבר כרגע על עצמי, על ההתמודדות שלי עם האובדן ועל הקשר שנקטע באמצע. אני רוצה לדבר עם אנשים שידעו באמת מי היה גל, כי הם

היחידים שמבינים איזה אובדן זה", היא אומרת.

"החברות נמצאות בבור שחור"

בימים האחרונים נעה רינה כהן, אחת ממנהלות העמותה לתמיכה נפשית בחברות של חללי צה"ל, בין בתי המשפחות השכולות ונפגשת עם החברות של ההרוגים. אותן חברות נמצאות במצב מורכב מפני שאין להן מעמד רשמי: הן אינן בנות משפחה, וככאלה גם לא מקבלות הודעה רשמית על מות אהובן.

"המצב הנפשי של החברה הוא כמו של אלמנה, אלא שלחברות יש מעמסה נוספת לאובדן, וזה חוסר ההכרה בהן", מסבירה כהן. "החברה נמצאת בבור שחור נוראי. קצין העיר מגיש עזרה למשפחה, אבל לחברה אף אחד לא פונה, למרות שהיא הייתה האדם הכי קרוב אליו ויחד הם תכננו דברים רבים".

כהן ושתי המנהלות הנוספות של העמותה משוחחות עם החברות, מציעות להן להצטרף לקבוצת תמיכה ומדריכות את ההורים והמכרים שלהן כיצד לנהוג בתקופה קשה זו. שלוש המנהלות פועלות בהתנדבות ואת הפסיכולוגיות של העמותה מממן משרד הביטחון. ב-16 השנים האחרונות, מאז הקמת העמותה, הן טיפלו ביותר מ-360 חברות, ועם תחילת מבצע "צוק איתן" נפגשו כבר עם כ-30 חברות, ביניהן גם אלמוג.