כשדיברתי עם יאסין: "אם תעזבו בלי סידורי ביטחון - יהיה ביטחונכם בסכנה"
הוא זרע כבר לפני 26 שנים את האידיאולוגיה שלפיה פועל ארגון הטרור עד היום. רון בן ישי חוזר לראיון שערך עם השייח בימי האינתיפאדה הראשונה, ובו דיבר יאסין על מה שהפך למציאות של ימינו: "נסיגה ישראלית תהיה שיגעון"
לפני כמעט 26 שנים נשלחתי ככתב "טיים מגזין" לראיין את מייסד החמאס, האידיאולוג והתיאולוג הראשי שלו, השייח אחמד יאסין. באותם ימים מלאה שנה לאינתיפאדה הראשונה, אינתיפאדת האבנים. חמאס עדיין לא היה מונח שגור בפי כל בישראל ובעזה. אבל באותם ימים, השייח החולה, מקופל בכיסא גלגלים, הניח את היסוד למפלצת שצמחה לנו מתחת לרגליים. כשיצא אלינו יאסין, זכרונו לא לברכה, היה זה איסמעיל הנייה שדחף את כיסא הגלגלים שלו. הדברים שאמר מעניינים, שכן הם תמצית האידיאולוגיה של חמאס - גם בעצם ימים אלה.
הטקסט המלא מאז לפניכם, כפי שפורסם ב"ידיעות אחרונות":
16.9.1988
שייח אחמד יאסין הוא האידיאולוג הדתי של הרצועה ושל הגדה • בניגוד גמור למראהו השברירי, הוא צובר תנופה ככוח האלטרנטיבי לאש"ף, קיצוני ממנו • המסר שלו: מדינה אחת, בעלת רוב מוסלמי מוצק בכל שטחי ארץ ישראל, כולל ירדן • הסיוט שלו: נסיגה חד צדדית של ישראל, שתגרום למרחץ דמים בין פלגי הפלסטינים
המכונית הקטנה מזגזגת שעה ארוכה בין הסימטאות וערימות הזבל של עזה. מדי פעם מאט המלווה שלנו, מניד ראשו לעבר זוגות או רביעיות של צעירים העומדים באפס מעשה בקרנות הרחובות. אלה מחזירים לו הנהון והמכונית מאיצה מחדש. חולפים על פני תינוקת זערורית העושה צרכיה בחול החם של הרחוב הראשי, ומגיעים לבית דו-קומתי דל למראה. מתחת לסככה, על כיסא גלגלים, יושב השייח' יאסין.
נער קטן, אחד מחמשת או ששת ילדיו, עומד עליו ומגרש את הזבובים מפניו. בריאותו של האיש הקטן הזה, המשותק מצווארו ומטה, שעיניו בורקות באש זרה של קנאות דתית, מתרופפת והולכת. הוא מתקשה בדיבור. מדי פעם מרעידה עווית שיעול קשה את גופו המעוקם. אז חש הילד פנימה, אל חדר המגורים, ומביא לו ספל פח קטן לפלוט את הליחה לתוכו. אחר-כך הוא חוזר במסירות למשמרתו נגד הזבובים. בניגוד גמור למראהו השברירי, כוחו הפוליטי של האיש הזה הוא סיוט קבוע לפעילי אש"ף בשטחים ואיום מתמיד על מעמדם.
שייח אחמד יאסין נחשב לאידיאולוג ולכוח המניע את קנאי הדת הפלסטינים. לא רק אלה של הרצועה, אלה גם ביהודה ושומרון. יש מי שטוענים, כי הוא זה, שיסד את תנועת "חמאס", כדי שתתאם את פעולות קנאי הדת בשני האזורים לכלל תנועה אחת, חזקה ורבת השפעה. התרגיל הצליח מעל למשוער. "חמאס צוברת עתה במהירות כוח ותמיכה, הן ברצועה והן ביהודה ושומרון ואף קוראת תיגר בגלוי על ההגמוניה של אש"ף. אפשר שיום אחד יתברר, כי שייח' יאסין הוא "הפלסטיני האוטנטי שאינו חבר אש"ף", אשר עימו ישראל צריכה ישראל להידבר.
"ארגון לא אלים"
פעם, בשנות השבעים, טיפחה ישראל את הגורם האיסלאמי כמשקל נגד לאש"ף ברצועת עזה. תחת שלטון ישראל נפתחו מאות מסגדים והמנהל האזרחי התעלם אז מזרם הכספים המגיע מסעודיה עבור "האחים המוסלמים" וה"מוג'מע-אל-איסלאמי" (האיחוד האיסלאמי). זו היתה התקופה שבה החל להתבלט בין אנשי הדת ברצועה השייח' אחמד יאסין.
היום רתוק השייח' בן ה-51 לכיסא גלגלים. קולו חלש, נשימתו כבדה והוא מתקשה בדיבור רציף. בשנות העשרה לחייו שיחק על החוף, נפל ושבר את גבו. יש האומרים, כי נפגע בפיצוץ. למרות פציעתו, למד באוניברסיטת "עין שמס" בקהיר וחזר כמורה לרצועה. בריאותו הלכה והידרדרה, ובכל זאת נעשה למנהיג "האחים המוסלמים" ברצועה ואחר-כך, לראש תנועת "מוג'מע-אל-איסלאמי", ארגון פוליטי, שבניגוד לג'יהאד האיסלאמי הלוחמני, מגדיר את עצמו כארגון לא אלים. לפי הערכות שונות, סרים למרותו כמחצית מתושבי הרצועה - אם לא למעלה מזה. פורמאלית, עומד היום בראש המוג'מע ד"ר איברהים יאזורי, אבל הכל יודעים ממי מקבל יאזורי השראה ואפילו הנחיות מפורשות.
ב-1984 נאסר שייח' יאסין, נשפט ל-12 שנות מאסר, והובל בכיסא הגלגלים לכלא ישראלי. השב"כ חשף בביתו מצבור ענק של נשק וחומרי-חבלה, והאשימו בחברות בארגון ה"גי'האד האיסלאמי". שנה אחרי-כן שוחרר במסגרת עיסקת חילופי השבויים עם ג'בריל.
אש"ף הוא כיום הכוח הדומיננטי בשטחים. אולם פלסטינים רבים, בינהם אנשי אש"ף, סבורים, כי קרוב היום שבו לא תיתכן יוזמה בלי כל שהיא בשטחים בלי אישור מראש של "חמאס", וברכתו של שייח' יאסין. אם תכשל היוזמה המדינית שאש"ף פתח בה עכשיו, עשויים מאות אלפי פלסטינים לרוץ מיואשים אל חיקם של שייח' יאסין ואנשיו. השב"כ וצה"ל יודעים זאת, וחוששים מפני תרחיש כזה. לדברי אנשי יאסין, פשט השב"כ בתחילת החודש על ביתו של השייח', ערך בו חיפוש באישון לילה אך לא מצא דבר.
"היום אנחנו חלשים, מחר נהיה חזקים"
בשבת שעברה, בחצר הקטנה שקיר בלוקים גבוה מסתיר את הנמצאים בתוכה, משחרת חבורה קטנה של מזוקנים לובשי גלביות ארוכות את פניו של השייח' יאסין. ראשיהם רכונים מעליו והוא מדבר אליהם בלחש: מפסיק לדבר ברגע שאנחנו נכנסים. ב"ג'ורת אל שאמס", שבדרום העיר עזה, נקל לראות מנין שואבת התנועה הפונדמנטליסטית-האיסלאמית ברצועה, ובראשה השייח' אחמד יאסין, את עיקר הדיביזיות שלה.
איתנו הוא מדבר בסגנון כוללני ועקרוני שלא יפליל אותו. אבל המשמעות ברורה. בשעת הראיון ישא תכופות את עיניו אל צריח המסגד הסמוך כאילו לבקש השראה לניסוחיו הנפתלים. את "ישראל" יזכיר בשמה, אבל את תושביה הוא מכנה לרוב "יהודים". לעיתים קרובות יענה בשאלה על שאלה. "האינתיפאדה היא כמו גלי הים", הוא אומר. "לפעמים הם גואים ולפעמים הם בשפל. אבל היא תמשך. לנו, העם הפלסטיני באדמה הכבושה, אין כעת כוח לגרש את היהודים. אבל אנחנו יכולים להביא את עוצמתנו לידי ביטוי באבן.
"היום אנחנו חלשים - מחר נהייה חזקים. זה בניגוד לישראלים. אתם חזקים עכשיו אבל בעתיד תחלשו ואז תגיע שעתנו. תתבונן בהיסטוריה. היו פה כוחות חזקים שלבסוף נחלשו. אבל העם תמיד התחזק בסופו של דבר, והם נאלצו הרומאים, העות'מאנים (טורקים) והבריטים ללכת.
"הפתרון היחיד: לחיות בשלום"
לפי תפישתו, מה שמתרחש עתה הוא גל ראשון של האינתיפאדה. מבלי לומר במפורש מה זאת במפורש מה הוא רומז, כי לדעתו, ידעך הגל הזה יחד עם יוזמת השווא המדינית של אש"ף. אבל, כעבור זמן-מה יבוא גל נוסף של אינתיפאדה אולי חזק ואלים מקודמו. אלא שהפעם יהיה האלמנט האיסלאמי דומיננטי ואש"ף שותף זוטר.
מה אתה, שייח יאסין, רוצה להשיג באמצעות האינתיפאדה?
"ראשית: נסיגה של הכיבוש הישראלי מן האדמה הכבושה. השטח שיפונה יוכפף לשלטון ריבוני של האו"ם. אחר כך יוכלו התושבים לבחור את נציגיהם. נציגים אלה ישאו ויתנו ביניהם על עתיד הפלסטינים והם גם יוכלו לשאת ולתת עם ישראל". (הכוונה: בעוד האו"ם מנהל את השטחים, יסכימו הנציגים הנבחרים של הפלסטינים ביניהם על דמות המדינה הפלסטינית; רק אחר כך ישאו ויתנו נציגים אלה עם ישראל).
אם הישראלים יבואו אליך, ויציעו לך מו"מ לפני פינוי השטחים? האם תלך למו"מ כזה?
"לא. אנחנו תחת כיבוש. אנשים תחת כיבוש אינם יכולים לדבר בחופשיות. הכובש יכניס אותי למעצר אם אומר דברים שאינם לרוחו. אין מו"מ בין שולט לנשלט. הוא יגרש אותי או יאסור אותי ברגע שאעלה הצעות שירגיזו אותו".
יאסר ערפאת שוקל להכריז על עצמאות פלסטינית, להקים ממשלה גולה או זמנית ואולי אף להכיר בישראל. מהי עמדתך?
"כל עוד לא שחררנו בעצמנו אף חלק מפלסטין - אין טעם לפתוח בהליכים אלה. עוד לא הגיע זמנם. אש"ף צריך לגלות סבלנות ולא להכיר בישראל כיוון שישראל לקחה הכל מהעם הפלסטיני ולא נתנה לו דבר. כצעד ראשון צריכה ישראל להשיב לעם הפלסטיני את זכויותיו (על אדמתו) ורק אז אפשר יהיה לדבר".
האם אתה רואה מדינה פלסטינית ומדינה ישראלית חיות זו לצד זו באזור בדו-קיום בשלום?
"לא. פתרון כזה יכול להתקיים רק באורח זמני. שתי מדינות כאלו יחזיקו מעמד זו לצד זו רק לזמן קצר. ואז יתחדש הקונפליקט ביתר שאת. העם (הפלסטיני) יתמרד פעם אחר פעם. פלסטין היא מקום קדוש ליהודים, לנוצרים ולמוסלמים ולכן הפיתרון היחיד הוא שבני כל הדתות האלה יחיו יחד במדינה אחת.
אתה מתכוון למדינה איסלאמית שיהודים והנוצרים יהיו בה אזרחים נסבלים?
"אני אישית מעדיף, שהאיסלאם ישלוט במדינה הזו ושהיא תהייה איסלאמית. אני אציע לאנשים לקבל עליהם את האיסלאם כחוק השולט במדינתם החדשה אבל לא אכפה אותו עליהם. אם הרוב יסרב לקבל עליו את השריע אני אקבל זאת".
"נסיגה ישראלית מהשטחים תהיה מעשה של שיגעון"
בשיחה שהתפתחה אחרי הראיון אפשר היה להבין, כי כוונתו של השייח' יאסין למדינה איסלאמית-פלסטינית, שגם ירדן כלולה בתוכה ואשר בה מובטח רוב מוסלמי יציב וגדול. מכאן שרוחב הלב הדמוקרטי שהוא מגלה, אינו מהווה עבור השייח' סטייה אידיאולוגית.
השייח מכחיש בחיוך גדול וזורח כל קשר לתנועת חמאס האיסלמאית וטוען, כי אינו יודע דבר על הקרע ההולך ומתרחב בין חמאס לאש"ף. את ארגון ה"פתח" של ערפאת הוא רואה כפרטנר אפשרי למאבק בכיבוש הישראלי ואחר כך - לשלטון במדינה המוסלמית-פלסטינית.
"איננו יכולים להתעלם מקיומם של האחרים ולכן גם הם ישתתפו", הוא אומר ברוחב-לב דיפלומאטי, שאינו כולל את החזית העממית של ג'ורג' חבש, את אירגונו של נדיף חוותמה ואת הקומוניסטים שנואי נפשו: "לא. איני רואה סיכוי לשיתוף פעולה עימם", הוא אומר. "הם כופרים. אפילו עם ה'פתח' החילוני יש לנו חילוקי-דעות משום שהוא חילוני".
מה דעתך על אוטונומיה בשטחים?
"שלילית. המשמעות המעשית של אוטונומיה היא, שליהודים יהיה הכל ולפלסטינים כלום".
ומה בדבר נסיגה חד-צדדית של ישראל מן השטחים?
"זה יהיה מעשה שיגעון מצידכם, אם תעשו מעשה כזה בלי סידורי-ביטחון מוקדמים. לכל הפחות עליכם לדאוג לנוכחות של כוח או"ם בשטחים לפני שאתם עוזבים. אם תעזבו בלי סידורי ביטחון כאלה - יהיה ביטחונכם בסכנה".
השייח' אינו אומר זאת במפורש, אולם ניכר בו, כי אפשרות של נסיגה ישראלית חד-צדדית היא האפשרות המפחידה אותו יותר מכל בגלל מרחץ הדמים הפנימי הצפוי בין הסיעות הפלסטיניות השונות. הוא גם מעריך, כי מרחץ-דמים זה יגלוש גם מעבר אל ישראל בצורת טרור.
מי, אם כן, מנהיג את האינתיפאדה?
"השבאב, הבנות ואפילו הילדים. ההטרדה וההצקות של השלטון הישראלי מצרפים למשתתפים במהומות גם את אלה התמימים, שעמדו בהתחלה מן הצד.
"איני יכול לומר לך בדיוק מי מנהיג את האינתיפאדה אבל עליך לשים לב שכל ההפגנות הגדולות יצאו מן המסגדים ותמיד שאגו "אללה הוא אכבר". הכוח הוא איסלאמי.
האם אתה תומך בג'יהאד כדרך להגשמת שאיפותיכם?
"אם אנשים אינם יכולים להשיג את זכויותיהם בדרכי-שלום ובאמצעים לא אלימים איזה אופציה אחרת נותרת בידיהם?".
האם אתה שונא ישראלים או יהודים?
"האיסלאם מצווה עלינו לאהוב את כולם. יהודים, מוסלמים ונוצרים. אבל מה שגורם לנו לשנוא את היהודים זה לא העובדה שהם יהודים אלה מפני שהם גזלו מאיתנו את זכויותינו. כל מי שגזל את זכויותי - אשנא אותו".
יש בין הפלסטינים וגם בין הישראלים שמכנים אותו "חומייני של הפלסטינים". בעבר נהג שייח' יאסין לחייך בשביעות רצון כאשר הוזכר שמו בנשימה אחת עם שמו של מחולל המהפכה האיסלאמית האיראנית. "העם הפלסטיני צריך ללמוד מכל אדם שיש בו תבונה, ואם בחומייני יש תבונה אז צריך ללמוד גם ממנו", אמר בשעתו בראיון לאחר העתונים.
היום, אחרי שאיראן ירדה על ברכיה וביקשה הפסקת אש במלחמתה עם עיראק, יש לשייח' יאסין מחשבה שנייה. הן על חומייני והן על דגם המהפכה האיסלאמית שהוא מנסה לייצא:
"מה שהאיראנים עושים אינו בדיוק מדינה איסלאמית. זה אינו הדגם הנכון של מדינה איסלאמית ולא רק מפני שהם שיעים ואנחנו סונים", אומר השייח'. "אני רוצה, שהמישטר האיסלאמי יהיה מושתת על הקוראן. האיסלאם מגן על חיי אנוש ורואה בהם ערך. הוא מגן על כל צורה של חיים כלל על החיות. אבל, כששולחים אנשים ליהרג, או הורגים בני אדם רק כדי להשביע את רצונו של השליט - זה אינו מעשה מוסלמי. זה אינו איסלאם".
לפנייה לכתב/ת 
