"היסוס ביחס לפעולה קרקעית משמעותית בעזה - מִשכּון עתידנו". כתבי יעלון

"החברה הישראלית של השנים האחרונות, וכתוצאה מזה ההנהגה הישראלית, הרחיקה לכת בלא מעט מקרים, שבהם לא אושרה פעולה שיש בה סיכון לטווח קצר, תוך, בעצם, מִשכּון עתידנו... כך צריך לראות את היסוסו של הדרג המדיני ביחס לפעילות קרקעית משמעותית יותר לצורך המלחמה בטרור ברצועת עזה".

את הדברים הללו לא אמרו נפתלי בנט או אביגדור ליברמן. גם לא חברי הכנסת מהליכוד שמרבים לתקוף את ראש הממשלה, או נציגי תושבים בדרום שמתקשים להאמין שיוכלו לישון בשקט. זה רק חלק מהביקורת שפרש משה (בוגי) יעלון, היום שר הביטחון שמוביל את מבצע "צוק איתן" - שמסתיים, כך נראה, בהסדרה מעוררת מחלוקת - בספרו "דרך ארוכה קצרה" שיצא לאור ב-2008 בהוצאת "ידיעות ספרים".

"מלחמה יעילה בטרור חייבת להיות מלחמה התקפית". יעלון במנהרה של חמאס בשטח ישראל, אוקטובר 2013(צילום: אלון בסון, משרד הביטחון)

"מלחמה יעילה בטרור חייבת להיות מלחמה התקפית", הסביר יעלון באחד מהקטעים שעסקו במבצע "חומת מגן" ביהודה ושומרון, שנחשב להצלחה במיגור עיקר גורמי הטרור באינתיפאדה השנייה. "אין אפשרות לנצח במלחמה הזאת כאשר אתה ממתין למחבל‑המפגע בפתח הדולפינריום בתל‑אביב או בפתחה של פיצרייה בירושלים. על מנת לעצור את המחבל‑המפגע לפני שהוא מבצע את זממו יש צורך ללכוד אותו במיטתו.

"כדי לעשות זאת, אין ברירה אלא לחדור אל תוך ריכוזי האוכלוסייה הפלסטיניים ולפעול בתוכם. אבל כאשר ריכוזי האוכלוסייה הללו הם אזורים אשר הכניסה אליהם אסורה ליחידות צה"ל ולכוחות השב"כ, הם הופכים מדגרות וקִני טרור. וכאשר תהליך הדגירה של הטרור מתרחש באין מפריע הוא הולך ומתעצם, והופך לבעיה אסטרטגית, כמו זו שבפניה עמדנו בראשית 2002".

יעלון באוגדת עזה במבצע צוק איתן(צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)

את מרב הכותרות אחרי פרסום הספר כבשו התבטאויותיו של יעלון נגד אריאל שרון וההתנתקות. "בדיוק כפי שצפיתי כאשר הזהרתי מפני ההתנתקות, הנסיגה החד‑צדדית נתנה רוח גבית לטרור וגרמה לכך שבפני ישראל ניצב היום איום פלסטיני משמעותי הרבה יותר מאשר זה שנשקף לה לפני ביצוע המהלך חסר האחריות הזה... על מנת להציל את עתידו הפוליטי, שרון העלה את ישראל על נתיב אסטרטגי שאין לו תוחלת ואין לו עתיד", הוא קבע.

"לכן, כאשר שרון שאל לדעתי, אמרתי לו שאני מתנגד לכל ויתור הנעשה תחת אש. תיארתי לשרון את רצף הנסיגות מאז 1983. הסברתי לו שבראייה הפלסטינית, עסקת ג'יבריל הובילה לאינתיפאדה, והאינתיפאדה לאוסלו, ואוסלו לשנת 2000. אם עכשיו, אחרי כל המאמץ הגדול שהשקענו, אחרי כל היזע והדם ששפכנו, שוב תסתיים מערכה ישראלית-פלסטינית בכך שאנחנו נסוגים תחת אש, הלקח הפלסטיני יהיה שהאלימות משתלמת, שהיהודים מבינים רק כוח. לכן, התוצאה של פינוי שלוש ההתנחלויות בעזה (שרון שאל עוד ב-2003 לגבי אפשרות פינוי נצרים, מורג וכפר דרום - ר"מ)  תהיה שימוש נוסף בכוח מול היהודים. ואם כך, מה עשינו? באיזו מין תוצאה אנחנו מסיימים את ההתגוששות בינם לבינינו?"

"אחרי כל היזע והדם ששפכנו, שוב תסתיים מערכה ישראלית-פלסטינית בכך שאנחנו נסוגים תחת אש", אמר יעלון על ההתנתקות(צילום: דנה קופל)

בהמשך, בפרק על האסטרטגיה השגויה לדעת יעלון ביחס לפלסטינים, הוא הדגיש: "המעבר לסדר היום על ירי יומיומי של רקטות על יישובים סביב הרצועה - משדר חולשה.

 ההימנעות מפעולה צבאית בלתי נמנעת ברצועת עזה, והנכונות להסכים עם החמאס על 'רגיעה' באופן ובתנאים שישראל הסכימה - משדרות חולשה". היה זה בימיו של אהוד ברק כשר הביטחון.

ולהלן הציטוט המלא שהבאנו בפתיח, שעסק בשורת טעויות נוספות לתפיסתו של שר הביטחון, נכון ל-2008: "החברה הישראלית של השנים האחרונות, וכתוצאה מזה ההנהגה הישראלית, הרחיקה לכת בלא מעט מקרים, שבהם לא אושרה פעולה שיש בה סיכון לטווח קצר, תוך, בעצם, מִשכּון עתידנו. כך צריך לראות את הלחץ הציבורי ליציאה מלבנון לנוכח מחיר הנפגעים בשהייה שם. כך צריך לראות את ההחלטה ליציאה מרצועת עזה. כך צריך לראות את ההימנעות מאישור פעולה קרקעית במלחמת לבנון השנייה, וכך צריך לראות את היסוסו של הדרג המדיני ביחס לפעילות קרקעית משמעותית יותר לצורך המלחמה בטרור ברצועת עזה".

מקורבי יעלון מסרו היום כי "חלק מהדברים המצוטטים עוסק במערכה נגד הטרור ביהודה ושומרון, שאותה הוביל השר יעלון כרמטכ"ל בין השנים 2005-2002, בסיומה הצליחה ישראל לפגוע קשות בטרור הפלסטיני ולעצור את גל הפיגועים הקשה שהכה באותן שנים, באמצעות יוזמה וכניסה קרקעית לתוך השטח. גם כשר ביטחון מממש השר יעלון את תפיסתו, שבאה לידי ביטוי במהלך מבצע 'צוק איתן', והיא הנחתת מכה קשה מאוד על הטרור הפלסטיני ותשתיותיו, הן מהאוויר והן באמצעות כניסה קרקעית לתוך שטח רצועת עזה".