העמותות מדווחות על קריסה בעקבות המבצע
בעקבות מצב החירום בדרום הארץ עמותות חברתיות נאלצו להגדיל הוצאותיהן ורבות מהן קרובות לקריסה כלכלית. מנכ"ל ארגון הגג של העמותות פנה לשר האוצר בבקשה לעזרה: "לא יעלה על הדעת שמי שפעל ללא לאות לילות כימים בתקופת המלחמה ימצא את עצמו אחריה מחוסר עבודה ובשברון כיס"
עמותות הסיוע זקוקות לעזרה: בממשלת ישראל מתהדרים כבר כמה שבועות בתמיכה המהירה שהעניקה הממשלה למשק במהלך מבצע צוק איתן. יש במה להתהדר. לראשונה, נחתם הסכם
ברור ומפורט שהגדיר את מנגנון הפיצוי לעסקים ולעובדים שנעדרו מהעבודה בשל ירי הטילים עוד במהלך המבצע. בנוסף, קיבלה הממשלה במהלך המבצע מספר החלטות שמשמעותן העברה של מאות מיליוני שקלים לתמיכה ביישובי הדרום ולחיזוק המיגון שלהם.
האוצר: "השפעת הלחימה תהיה שולית בלבד"
הממשלה אישרה חבילת סיוע ליישובי הדרום
האוצר וההסתדרות: פיצוי עד סוף אוגוסט
אלא שבדרך נשכח מגזר שלם, והוא מגזר העמותות. בעשורים האחרונים, עקב נסיגה מתמדת של הממשלה מאחריותה לשורה של צרכים חברתיים, גדלה חלקן של עמותות במתן מענה לצרכים חברתיים. גופים אלה, שתקציבם מורכב בעיקר מתרומות, החלו למלא את החור שנפער בחיי האזרחים, לאחר שהמדינה ביטלה שורה ארוכה של שירותים שהעניקה למעוטי יכולת.
התקפות הירי הבלתי פוסקות על דרום הארץ בחודש האחרון, גרמו מטבע הדברים לזינוק חד בביקוש לשירותים חברתיים, כגון, סיוע נפשי, מסגרות לילדים ולנוער וסיוע לזקנים, נכים ומעוטי יכולת. בנוסף, מכיוון שהעמותות עומדות בקשר מתמיד וישיר עם הרשויות המקומיות בדרום, הן מהוות כתובת מועדפת כאשר הרשות המקומית אינה מצליחה לתת מענה לכל צרכי התושבים בשעת חירום.
בנסיבות אלה, זינקו ההוצאות של העמותות בחודש האחרון במאות אחוזים. מנכ"ל מנהיגות אזרחית (ארגון הגג של העמותות בישראל), אריה רוגל, פנה אתמול (ג') לשר האוצר יאיר לפיד וליו"ר ועדת הכספים, ניסן סלומיאנסקי, בבקשה שידונו עימו במתווה לפיצוי העמותות. רוגל הבהיר להם כי "ככל שנמשך 'צוק איתן' גדל מספר העמותות שמדווחות על קריסה כלכלית שנגרמה". בהתחשב בצרכים החיוניים והיומיומיים שעמותות אלו נותנות להם מענה, מדובר בתופעה חברתית מדאיגה.
"המדינה משאירה את העמותות חשופות בצריח"(צילום: אבישג שאר-ישוב)
"העמותות היו חוד החנית בטיפול בעורף", כתב רוגל ללפיד וסולמיאנסקי. "בזכות פעולת העמותות קיבלו תושבי הדרום ותושבי מדינת ישראל סל נרחב של שירותים וסיוע שסייעו להם לעבור את מצוקת ימי המבצע. עמותות המגזר השלישי הפעילו עשרות אלפי מתנדבים, גייסו תרומות חירום והודות להן, הפעם לא חזרו על עצמם מראות המצוקה וההזנחה.
"עכשיו משאנחנו מתקרבים ליום שאחרי, המדינה משאירה את העמותות חשופות בצריח. לא יעלה על הדעת שמי שפעל ללא לאות לילות כימים בתקופת המלחמה. מי שדאג שכל תושב ותושב יקבל שירותים נאותים...ימצא את עצמו בשש אחרי המלחמה מחוסר עבודה ו/או בשברון כיס".
ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי בעקבות הפנייה, הנושא ייבחן על ידי גורמי המקצוע במשרד.
הצרכים גדלו: ברשויות המקומיות פנו יותר לעמותות
לדברי רוגל, המצוקה הכלכלית שאליה נקלעו העמותות נובעת הן מהצורך להיענות לגידול בצרכים בעקבות הלחימה והן מהשפעת הלחימה על עובדי העמותות. "בזמן צוק איתן נוצרו צרכים מאוד משמעותיים בגודלם בדרום", הוא מסביר. "ברשויות המקומיות נאלצו לבקש יותר סיוע מהעמותות, שביצעו את העבודה ברצון רב ובשמחה. כל השנה אנחנו עובדים עבור החברה האזרחית, אז כמובן שבמצב כזה עשינו את זה".
לטענתו, עמותות רבות מצאו את עצמן מוציאות סכומי כסף אדירים והגיעו למצב של חוסר יכולת לפעול בהמשך השנה. "חלק מהמטפלים גויסו בצו 8 וחלק נשארו עם הילדים שלהם בבית. כתוצאה מכך נאלצנו לנייד עובדים, מטפלים פרה-מקצועיים, עובדים סוציאליים, מטפלים בדיבור ועוד. עובדים אלו נאלצו להתמודד עם עומס שגדל לא פי 2 אלא פי 3 או פי 4. מצאנו את עצמנו משלמים על שעות נוספות, מקום ללון ואוכל. אלו אינן הוצאות שיש לעמותות בדרך כלל. בדרך כלל העובדים לא עובדים כמות שעות שמצריכה הוצאות בגין לינה ואוכל".
מטפלים גויסו, ההוצאות גדלו(צילום: מוטי קמחי)
בחלק מהמקרים, טוען רוגל, עמותות מצאו את עצמן מסייעות לאוכלוסייה שבשגרה אינה מקבלת שירותים מהעמותה. "סייענו לזקנים ולנזקקים שבזמן רגיל מטופלים על ידי גופים אחרים. ברשות המקומית אמרו 'אנחנו עמוסים ולא יכולים לטפל' אז אמרנו 'יאללה נעזור'. כמובן שהרשות המקומית עושה את שלה וגם משרד הרווחה וגם רשות החירום הלאומית אבל הצרכים הם גדולים. אלו דברים לא רגילים שמכלים את המשאבים שלנו".
לצד תוספת העבודה בדרום, מתאר רוגל השלכות על הוצאות העמותות בשאר חלקי הארץ. "הרבה עמותות היו צריכות לשלוח עובדים שלהן לדרום. חלק מהפעילויות שהיו אמורות לצאת לפועל, כמו קייטנות, בוטלו. קייטנה לא מתוכננת כך שניתן יהיה לפנות את הילדים תוך דקה וחצי למקלטים. אז בחלק מהמקרים נאלצנו לבטל פעילויות. חלק מהעובדים גם גויסו בצו 8 והיינו צריכים למצוא פיתרון כי יש הסכמים מול הרשויות המקומיות והממשלה ואי אפשר פשוט לבטל פעילות".
לטענת רוגל, התגייסות העמותות לסייע, גם בצרכים שאינם בתחום אחריותן בשגרה, היא אחת הסיבות לכך שהעורף עמד היטב במתקפה. "אף מנכ"ל לא היסס שנייה לפני שאמר: 'קדימה! אנחנו באים לעזור'. כעת, אף אחד לא הזמין אותנו לשיחה. תקנות הפיצוי שעליהן חתם השר הן לגבי עסקים במרחק של 40 ק"מ מגבול הרצועה. זה בכלל לא משתלב עם מה שאנחנו עושים. הצרכים שלנו שונים, כי אנחנו צריכים פיצוי בגין הוצאות בפועל, לא בגין אובדן שעות עבודה או ירידה בהיקף המכירות".
לפנייה לכתב/ת 
צילום: בני דויטש
מומלצים
