היסטוריה בחלל: גשושית הגיעה לשביט
עשר שנים, מהן שלוש בתרדמת, לקח לרוזטה להגיע לכוכב השביט צ'רי. המטרה הבאה, אחרי המפגש במרחק 400 מיליון ק"מ מכאן: להנחית נחתת מחקר על ליבת השביט הקפואה, ולגלות את סודות היקום
היסטוריה אחת היא עשתה בתחילת השנה אחרי שהקיצה בתום שלוש שנות תרדמת. היסטוריה נוספת היא עשתה היום (ד'), לאחר שהייתה לראשונה להגיע לכוכב שביט. וזה אפילו לא השיא במסע שובר השיאים של רוזטה.
הגשושית רוזטה הפכה היום לראשונה להגיע לכוכב שביט, באחת מנקודות הציון המרכזיות של מסע בן עשור בחלל. רוזטה, ששוגרה על ידי סוכנות החלל האירופית ב-2004, תחוג מעתה סביב השביט 67P צ'יורומוב-גרסימנקו, במסעו מסביב לשמש.
בהמשך השנה היא אמורה להנחית על גרעין השביט את נחתת המחקר שלה "פילה", דבר שמעולם לא נעשה - ואולי-אולי לגלות כמה מסודות היקום, או לפחות את סודות השביטים.
נעים יחדיו, במהירות של 55 אלף קמ"ש
אבל תחילה, נשוב למה שאירע היום. רוזטה הפכה לרכב החלל הראשון שנפגש עם שביט, לאחר שהגיעה למרחק של 100 ק"מ בלבד מליבתו הקפואה. הפגישה בין הגשושית לשביט אירעה במרחק של 400 מיליון ק"מ מכדור הארץ, וכעת שני הגופים נעים יחדיו, במהירות של 55 אלף קמ"ש.
עתה ינסו המדענים לעמוד בלוח הזמנים הצפוף וללמוד על השביט לפני הנחיתה ההיסטורית בנובמבר. "אנחנו יודעים מה צורת השביט, אבל למשל לא ממש מדדנו את כוח הכבידה בו", אמר אנדראה אקומאזו, אחד האחראים על הפרויקט.
לפני שנכנסה למסלול סביב השביט, רוזטה צילמה אותו וחשפה כי - להבדיל מכפי שחשבו תחילה - צורתו אינה כשל כדור פוטבול או רוגבי, אלא מורכבת משני חלקים המחוברים במעין צוואר. בעקבות התמונות הללו, השוו המדענים את צורתו של השביט לברווז.
הצצה לקפסולת זמן מבריאת העולם
המדענים מקווים כי הנתונים שייאספו לאחר הנחיתה על גרעין השביט יאפשרו להם הצצה למעין קפסולת זמן אסטרונומית, שנשמרה במשך מיליוני שנים. כך הם יקבלו ממקור ראשון רמזים לפני העולם בימי בראשית, בעת שמערכת השמש נולדה.
פרויקט רוזטה הוא מהמשימות השאפתניות בהיסטוריה של חקר החלל. מטרת הגשושית שעלותה מיליארד אירו היא להנחית לראשונה נחתת מחקר על גרעין של כוכב שביט ובכך לפענח את סודות השביטים.
השביטים, המכונים גם "כדורי שלג מלוכלכים" מפני שהם מאגדים לרוב קרח ואבק, הם גופים שמימיים קטנים הדומים לאסטרואידים ומהווים כנראה שיירים מבריאת מערכת השמש שלנו.
תשגר צלצלים כדי להיאחז בשביט
כוח המשיכה חלש מכדי להשאיר את הנחתת ביציבות על גרעין השביט, ולכן המדענים דאגו לכך מראש ובנו חומר שידביק אותה לליבתו. במהלך ההתקרבות לשביט אמורה פילה לירות שני צלצלים, שיסייעו לה להיאחז בשביט. בשיאה של ההתקרבות אמור השביט להתחמם ולפלוט עמודי עשן ענקיים מגז ואבק, באורך של יותר ממיליון קילומטרים. המחזה הזה מעולם לא נראה מקרוב.
השביט צ'יורומוב-גרסימנקו, שמכונה על שם שני אסטרונומים רוסים שב-1969 היו הראשונים שזיהו אותו, נוצר מאבק קוסמי לפני 4.6 מיליארד שנה, עוד לפני שהחומרים התמזגו כדי ליצור את כדור הארץ וכוכבי הלכת הסמוכים לו. השמש הייתה אז כוכב חדש, כוכב נולד אם תרצו. אפילו מדעני חלל מתקשים לומר את שמו של השביט, ויש המעדיפים להשתמש בכינוי החיבה "צ'רי".
ביוני 2011 הגיעה רוזטה לנקודה המיועדת - 800 מיליון קילומטר מהשמש - כה רחוק עד שהכוכב שלנו נראה משם כנקודה קטנטנה. או אז השביתה רוזטה את מערכותיה לתקופה של 31 חודשים כדי לשמר אנרגיה. לרוזטה מערכים סולאריים ענקיים -לוחות בגודל של 14 מטרים, שיכולים לכסות מגרש כדורסל - אבל הגשושית כה רחוקה מהשמש, ולכן נדרשה התנומה הממושכת, עד ליקיצה בינואר השנה.
בעזרת חקירת השביט מקווים המדענים ללמוד על מקור מערכת השמש. הנוכחות של קרח ועקבות של חומרים אורגניים יכולה לתת רמזים בדרך לתשובות לכמה שאלות מרכזיות: איך כדור הארץ קיבל את המים שיש בו, ואיך התפתחו החיים.
לפנייה לכתב/ת 
