מנחם גולן הלך לעולמו בגיל 85
הבמאי והמפיק מנחם גולן, אחד מאנשי הקולנוע הבולטים ביותר בישראל, הלך לעולמו. הוא מילא תפקיד מרכזי בתעשיית הקולנוע המקומית, פעל בהצלחה גם בהוליווד וזכה בפרס ישראל. "הוא לא דיבר על המוות, היו לו המון תוכניות", סיפרה בתו יעל. גילה אלמגור: "הקולנוע הישראלי חי, בועט ונושם בזכותו"
הקולנוע הישראלי נפרד מאחד האבות המייסדים שלו: הבמאי והמפיק חתן פרס ישראל מנחם גולן הלך לעולמו בגיל 85. מוקדם יותר היום (ו') גולן איבד את הכרתו ואת הדופק, וצוות מד"א שהוזעק לטפל בו ביפו קבע את מותו לאחר שניסיונות ההחייאה כשלו. הלווייתו של גולן תיערך ביום ראשון בבית העלמין מנוחה נכונה בכפר סבא. לפני כן יוצב ארונו בסינמטק בתל אביב ויתקיים טקס לזכרו במקום.
"מצבו הבריאותי לא היה טוב, ואי אפשר לומר שזה הגיע בהפתעה, אבל זה קרה פשוט ברחוב", סיפרה בתו יעל ל-ynet. "הוא לא דיבר על המוות בכלל. היו לו המון תוכניות - נסיעה לאוסטרליה כדי לביים שם סרט, להקים חברת הפקות חדשה בניו יורק, ולהפיק עוד מחזמר. לנו היה ברור שלא היו לו הכוחות לכל זה, אבל גם אם זו היתה פנטזיה - מבחינתו הוא רצה להספיק הכל. לא היה לאף אחד כזה אבא, הוא היה גדול מהחיים בכל מובן - גם כאב וגם כאמן".
גולן החל את הקריירה שלו בשנות ה-60 וה-70, והפך במהרה לאחד האנשים הבולטים בתעשיית הקולנוע הישראלית שהיתה אז בחיתוליה. בשנות ה-80 נדד לארצות הברית והפך גם שם לדמות מרכזית בתעשייה ההוליוודית. במהלך חייו היה שותף בהפקתם של מאות סרטים, וביים רבים אחרים. ב-1994 הוענק לו פרס מפעל חיים מטעם האקדמיה הישראלית לקולנוע, וחמש שנים מאוחר יותר זכה בפרס ישראל לקולנוע.
גולן נולד בטבריה בשם מנחם גלובוס לנוח ודבורה גלובוס, שעלו לארץ ישראל מפולין בשנות ה-20. עם הצטרפותו לקורס טיס של חיל האוויר שינה את שמו לגולן. הוא לחם במלחמת העצמאות והשתתף בשחרור העיר טבריה. עם תום המלחמה יצא לשלוש שנות לימודי תיאטרון באנגליה. סיים בהצטיינות בבית הספר לדרמה London Academy of Music & Drama, והשלים את לימודיו ב- Old-Vic school.
לאחר לימודיו בלונדון ביים בתיאטרון הבימה הצגות של אפרים קישון ויגאל מוסינזון. כמו כן ביים את הצגת היובל של התיאטרון הסטירי "המטאטא". במהלך שנות ה-50 המשיך גולן בהעלאת הפקות תיאטרון רבות ואף הקים את תיאטרון "השדרה", שבמסגרתו העלה את המחזה המצליח "עליזה מזרחי".
מתוך "מבצע יונתן"
בתחילת שנות ה-60 נסע ללמוד קולנוע באוניברסיטת ניו-יורק עם משפחתו הצעירה, ועבד כעוזר במאי עם פרנסיס פורד קופולה על הסט של "The Young Racers", סרטו של במאי האימה האגדי רוג'ר קורמן. לימים סיפר כי ניסה להשיג מקורמן מימון להפקת סרט הביכורים שלו, אך לבסוף השתכנע הבמאי הוותיק לתת את הכסף לקופולה הצעיר, שיצא לביים את סרטו הראשון "דמנטיה 13". עם זאת גולן לא אמר נואש, וב-1963, שנה לאחר שובו לישראל - ביים את סרטו הראשון "אלדורדו", שזיכה אותו בפרס "כינור דוד". את פעילותו הקולנועית ניהל במסגרת חברת "סרטי נוח" אותה הקים ובה היה שותף גם בן דודו יורם גלובוס.
במהלך שנות ה-60 וה-70 ביים גולן והפיק עשרות סרטים והיה עמוד התווך של תעשיית הקולנוע הישראלית. בין הסרטים שהפיק באותן שנים בלטו במיוחד "סאלח שבתי" (1964), הסרט הישראלי הראשון שהיה מועמד לפרס האוסקר (בקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר), ו"קזבלן" (1973), שהיה מועמד לשני פרסי גלובוס הזהב (בקטגוריית השיר המקורי והסרט הזר). הוא גם ביים את "מבצע יונתן" (1977) שנבחר כמועמד לפרס האוסקר ולפרס גלובוס הזהב.
מתוך "מלכת הכביש" בכיכובה של גילה אלמגור
סרטים נוספים שביים באותן שנים: "שמונה בעקבות אחד" (1964), "דליה והמלחים" (1964), "פורטונה" (1966), "999 עליזה מזרחי" (1967), "טוביה ושבע בנותיו" (1968), "לופו" (1970), "הפריצה הגדולה" (1970), "מלכת הכביש" (1971) ו"כץ וקרסו" (1971). כמפיק הוא ליווה את פריחתו של אפרים קישון כבמאי קולנוע, וכן הזניק את הקריירה של שחקנים בולטים כמו חיים טופול, גילה אלמגור, יהורם גאון ועוד.
"אפשר לקרוא את תעשיית הקולנוע בישראל על שמו", אמר ל-ynet חיים טופול, שכיכב בסרטו הראשון "אלדורדו" וגם ב"סאלח שבתי" אותו הפיק. "אין ספק שהוא האחראי לטוב ולרע שיש בכל תעשיית הסרטים בארץ. הוא היה החלוץ המשמעותי שביסס את המקצוע הזה ואת התעשייה זאת". גילה אלמגור, שכיכבה ב"מלכת הכביש", הוסיפה כי "הקולנוע הישראלי חי, בועט ונושם בזכותו".
מתוך סרטו האחרון "הכתובה"
ב-1977 החל גולן לעסוק בפעילות קולנועית גם בארצות הברית. ב-1979 עקר עם בן דודו גלובוס להוליווד, והשניים רכשו את "קאנון", חברת הפקה והפצה אמריקנית. בתוך שנים מעטות הפכו אותה לאחת מחברות ההפקה העצמאיות הגדולות בעולם. באמצע שנות ה-80 עמד מחזור פעילות החברה השנתי על מאות מיליוני דולר. תחת הנהגתם התמחתה החברה בהפקת סרטי פעולה ודרמה (חלקם צולמו בישראל) שזכו לרוב להצלחה מסחרית, אך לעיתים רחוקות נהנו מהערכת המבקרים.
בסרטיו של גולן באותן שנים נחשפו כמה מכוכבי הפעולה הבולטים של שנות ה-80, בהם צ'אק נוריס, ז'אן קלוד ואן דאם ועוד. במהלך שנים אלו הפיקו גולן וגלובוס גם מספר מועט של סרטים אשר נחשבו לסרטי איכות - סרטו של ז'אן לוק גודאר "המלך ליר", "אותלו" של פרנקו זפירלי ועוד. למשך תקופה קצרה אף ניהלו השניים את אולפני MGM.
במקביל לפעילותם הבינלאומית החזיקו גלובוס וגולן בבעלות על אולפני ג.ג. ועל רשת בתי קולנוע בישראל. בשלהי שנות ה-80 נקלעה חברת "קאנון" למפולת כלכלית קשה שהביאה למכירתה (ותוך זמן קצר להפסקת פעילותה). בעקבות המשבר נפרדו דרכיהם של גולן וגלובוס. בפסטיבל קאן האחרון הוקרן סרטה התיעודי של הילה מדליה "The Go-Go Boys" - המגולל את קורותיהם של השניים בהוליווד.
באמצע שנות ה-90 חזר גולן לישראל ותוך זמן קצר שב להפיק ולביים: מחזות זמר כ"עוץ לי גוץ לי" (1996) ו"אוליבר טוויסט", וגם סרטי קולנוע - "ריקוד מסוכן", "השיבה מהודו" (ועיבוד קולנועי לספרו של א.ב. יהושע), "ימים של אהבה" ו"הכתובה". סרטיו באותן שנים לא זכו להצלחה של סרטיו הישנים - אך הוא התעקש והמשיך, גם כשקרנות הקולנוע לא התגייסו לעזור. "אני אמשיך לעשות סרטים כל עוד אני עומד על רגליי", אמר בראיון ל-ynet סמוך ליום הולדתו ה-80.
